@אהבת ישראל!! בשביל הרשמיות כי בכל מקרה היא לא תיכנס
@חולות
@געגוע..
דיבורים ודיבורים
התלבטתי היום אם להגיב לך על האימוג'י שמדהים איך שהנבואה על עוצם התממשה. חזרת דוס.
איזה דוס
נכון שזה מסך ונכון שזה ווירטואלי.
אבל יש פה נשמות מאחורי המסך, ואנשים עם שכל לרוב.
יוצרים פה קשרים ולאט לאט רואים תמונה מרחבית על כל אדם ואדם פה.
אנשים,
יש פה אנשים שהם לא דוברי אמת.
אתם צריכים לדעת את זה, גם אם נראה לכם שכל האנשים סביבכם אמיתיים באופן בטוח,
מי שמשקר- בדרך כלל הוא מקצועי (עד שלב מסויים).
יש פה אנשים שהם לא מה שהם. זה וודאי.
מי שיודע יודע, היו דברים בעבר.
לי באופן אישי קשה להאמין לאנשים שהם קצת מפוקפקים לי בעין,
מבחינתי ישר משהו שם לא תקין.
אנשים שמשקרים,
לשקר יש רגליים. זה עיניין של זמן עד שמגלים את זה.
לטובתכם, לטובת כולנו,
שימו לב לטעויות שלכם ועיצרו אותם עכשיו.
ואם זה כבר בלתי הפיך. תעזבו, תלכו לתקופה.
תחזרו בצורה אמיתית.
זהו,
זה היה צריך להאמר.
מי שצריך להבין, יבין.
בזה אני בטוחה.
זר לעצמיבגיל שלך זה באמת אחר כבר.
יש פה ילדים צעירים, זה עלול להיות מורכב יותר.
חוץ מזה שבנות קצת יותר מפחיד בקטע הזה
(לא בקטע של פגיעה או משהו)
מדברת על קשר של בת ובת- ברגע שנשבר האמון זה די מרעיד את כל העולם.
לוקחות דברים הרבה יותר קשה..
בכנות לא העזתי לכתוב את זה עד עכשיו,
אבל יש פה משהו שנראה לי משובש לחלוטין ונמאס לי.
כן, אני נפגעתי מזה בצורה מאד ישירה וקרובה,
לא רוצה שעוד יפגעו.
במקום כזה צריך להיות מאד זהירים ומאד חושדים, אנשים מנצלים(גם בלי להתכוון לפעמים) את התום והטוב שלנו..
זה לא מקל על הפגיעה
שבגיל צעיר אין את הכלים
והפגיעה היא עמוקה פי כמה
סביוןושוב, זה הפחד במקום הזה.
שבדכ גם לא יודעים עליו,
אין איך לנחש על הפגיעה.
אנשים פה מטומטמים סליחה.
גם הפוגעים וגם הנפגעים. תפקחו עיניים ותראו קצת מה קורה.
אני סתם שופטת
מבאס אותי לראות שאנשים מסכנים.
כן..זה בידיוק ככה
(זה נכון
)
נכון, במקרה של הפרעה נפשית זה באמת לא ממש באשמה,
אבל זה עדיין לא נעים ואופ. זה מורכב ומעצבן.
אני באמת לא מצליחה להבין איך חיים ככה
טוב באמת המטרה שלי פה לא הייתה לעשות שיימינג לאנשים האלה..
אלא ממקום של אזהרה,
ונראלי גם בתור אמא הייתי מזהירה את הילדים שלי למרות שיש אנשים חולים לא מבחירתם.
צריך לדעת איך להתמודד על העולם.
שים לב שגם לא כתבתי להם לעוף מפה ולא לחזור.
כתבתי שאם זה כבר בלתי הפיך והטעות כבר ארוכה ונמשכת- אפשר ללכת ולחזור כאדם אמיתי.
אף אחד לא צריך לדעת את זה,
אבל בכל זאת,
אנחנו לא רוצים להמשיך להיפגע פה. (חוץ מזה שבמקרה הפציפית הזה לרוב הפגיעה האמיתית היא לאדם המשקר..
אנחנו משתקמים וממשיכים הלאה, הוא ממשיך לשקוע בזה.
נראלי האמירה פה הייתה פה אחד לשני הצדדים.
פשוט לפקוח עיניים. לדעת מה קורה סביבנו..)
זר לעצמי
סתם..זר לעצמייקירתי


(תודה
אשריך.
תזכה למצוות.כל המתפלל על חברו נענה תחילה)
- סבלתי את 8,000 הקרשים שחיכו אצלנו במרפסת עוד לפני פסח בשקט (זו גבורה של ממש כי החלון שלי צופה אליהם).
- קניות.
- טיגנתי פלאפל. הרבה פלאפל.
- טיגנתי נקניקיות. הרבה נקניקיות (למזלי השמן כבר היה לוהט אז זה היה מהיר).
- הכנסתי צ'יפס לתנור.
אני חושבת שזה ממש יפה מצידי לתרום למען החג שרק מגביר את החום והסרח שבאוויר, כאילו שהקיץ לא נתן לנו מספיק מאלה גם ככה.
ואיזה נס שאני לא היחידה שלא הולכת למדורה הערב, ככה חוץ ממרשמלו שאני אשרוף על הגז יהיה גם אוכל אמיתי- בגטים, נקניקיות, קבב וצ'יפס.
זה הזמן לסגור חלונות ולהתחיל להתפלל שהתנועה הערב לא תהיה צפופה מדי (התנועה= תנועת הילדים [עשרות ילדים] מהמדורות שלהם אל הבית הכי נגיש בעולם, אף על פי שהוא בקומה שלישית= הבית שלנו).
ואני ארצה גם להתקלח הערב, ומחר אני צריכה לקום בשש וחצי בבוקר (אולי קצת לפני) בשביל - שימו לב - לעבוד.
מישהו החליף אותי בריעות אחרת נראה לי.
אבל לא, קיבלתי על עצמי להצליח לצאת לעבוד. כשנולדתי לא קיבלתי את היכולת הזו, ואני יכולה לחתום על זה.
זה לא בבוקר אלא בערב.
כי לפחות בחלק ממעגלי החברות שלי, ההרגשה היא שכל אחת מביאה את הגוון והעולם הפנימי שלה
לא מרגישה מעל, ולרוב לא מתחת. הרגשה של חלק, בלי תחרות לרוב.
כמובן שיש מעגלים בהם אני יותר דומיננטית ויש כאלה שפחות...
תלוי מאוד איך תופסים אותי באותה סיטואציה.
