פורום נסיונות פעילים (עמוד 1911)

ההרגשה הזאת מוכרת.

(אני פה אם מעוניינת..)

רבי עקיבא חי חיי חול ויום אחד חוזר בתשובה
עובר תהליך קשה ארוך מפרך בונה את עצמו ממינוס אחד בלי אשתו עד שלאחר שנים של עמל מגיע למנוחה יש לו עשרים וארבעה אלף תלמידים ואז ליל הסדר פשוט תענוג, יושבים עם המשפחה והוא הרגיש מלך (מאן מלכי? רבנן!)
מתפלל ערבית באורות ואז באים אליו מודיעים לו ששבעה תלמידים נפתרו
כמה דקות אחר כך על עוד ועוד ועוד
בערך ארבע מאות שמונים הלוויות ביום!!!
ואי אפשר להספיד שלושת אלפים שלוש מאות ששים מהם כי חג וככה לאט לאט כל העבודה הקשה שהשקיע בכל תלמיד ותלמיד מתה
והוא חושב על עשרים וארבע השנים שלא היה עם אשתו בשבילם
ועכשיו, תחשבי שמן הסתם לרבי עקיבא מן הסתם היו תלמידים שעברו מסלול דומה לשלו והם פשוט מתו, איזה חילול ד' כל כך הרבה תלמידי חכמים מופלגים מתו
אה הדתיים האלה "תורת חיים" פפ
עם ישראל בטח היה בירידה נוראית.
פשוט כאב אדיר. אין מילים.

אווץ זה כואב.

 

ממ.. הלוואי שאני ארגיש אתזה באמת.

כאב זה טוב

הרבה תפילות נובעות מהרבה רצונות מובילות כולן להגשמת הרצונות האלוקיים שהם הטובים ואז ניתן לזכות לבכות

עייף

זה לא קריטי הכמות כמו שכל עולם התורה נחרב.
הגמ' במנחות כט: כותבת שמשה רבינו שאל את הקב"ה למה ר' עקיבא לא נתן את התורה （ציטוט）

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו *חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני*
כל מפעל החיים של 24 שנים נהרס תוך 33 יום,ובאמת צריך לחשןב שעולם התורה כמעט נחרב

במלחמה על הארץ.
(לדעה שבמרד בר כוכבא)
אחד שנופל במלחמה... שניים... עשרה...

ענק! מחר אני בירושלים

החג הזה היה החג הראשון שלא לקחתי איתי שום ספר. סתם כי אין למה.

(בעיקרון נגמלתי מקניית ספרים די ממזמן נראלי. אבל הפעם זה היה מסמר נוסף בארון הקבורה שאני מכין לעצמי.)

קיצור, כנראה שלא אגיע לקוקיאדה.

יש עוד מעט יום הזיכרון והעצמאות וכו'..

ואת בכלל תהיי ב..

כל השנה הייתה חסרת שגרה.

שביתה,

כל שניה חופש,

חגים,

כל מיני ימים,

יש גם הסטודנט, יום ירושלים אחכ באייר...

ואז מבחנים כבר.

השנה שנה כזו

יש הופעות ומסיבות... זה משו ארצי כזה...

עושים גם של המכון נראלי, ויש גם בירושלים בכללי...

מקווה שאני לא בור מדיי

זה באינטרנט לא?
יש לזה מקום מוגדר

אבל בספרי הרצי"ה נראלי שאקנה יותר

|נרגש ביותר|

בבית הרב?

תודה! אולי נקפוץ לשם מחר בע"ה.

אל תדאגי, לא תפסידי יותר מידי, למרות שגם אותך היה מעניין לפגוש

 כתבו הגאונים הטור והשו”ע (או”ח תצ”ג) שנהגו שלא להרבות בשמחה ולהינשא בימי הספירה, בהם נפטרו תלמידי ר”ע. וכתב המשנ”ב בשם האחרונים: אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ”ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש להזהירן, עכ”ל. כך שהמשנ”ב אסר רק “ריקודין ומחולות”. אמנם הערוה”ש כתב: “וכ”ש שאסור לזמר בכלי זמר”. וכן בשו”ת אגר”מ יו”ד ח”ב קל”ז ובשו”ת מנחת יצחק ח”א קי”א ובעוד ספרים כתבו שנהגו שלא לשמוע כלי זמר בימים אלו. והאגר”מ הוסיף שגם הנוהגים לשמוע כלי זמר בכל השנה, ביחיד, בימים אלו מחמירים שלא שומעים גם ביחידות. וכן כתב בשו”ת מנחת יצחק ח”א קי”א.

אין מקור ממש למוזיקה, כתוב שנהגו שלא לעשות ריקודים ומחולות, ויש פוסקים שכתבו שלא לשמוע שירים שיביאו לידי ריקודים. זה לא ממש איסור.

תקראי את התגובה של רק בשמחה, זה יותר מפורט

הדעות חלוקות בענייני גבולות ויש היתרים לסוגים ספציפיים של מוזיקה (או לכל המוזיקה), לכו תבדקו מה ההלכה, אל תכניסו את עצמכם לגמילה שלא לצורך.

את הכמה שבועות שלא שומעים, אחרי זה ההנאה מכל שיר זה משהו אחר לגמרי.

אגב בשלושת השבועות תצטרכי להימנע בכל אופן אז ודאי אסור.

כל התיכון כי היה דיכאון וגם ככה ויתרו לי על חלק מהצומות, אז מה זה מוזיקה ובשנה שעברה כי לא היה לי אכפת. מעניין מה יהיה השנה.

אהבתי את המשפט הזה, כאילו מאורע כלשהוא אמור להתרחש.

אני פשוט זורמת עם התחושות שלי ומנסה לא להחליט על עצמי של עוד שלושה חודשים

רק אגיד לך מה אני עושה. באמת פעם היה לי קשה מאוד, אבל מתבגרים (מזדקנים?) וכו'.

בכל מקרה תנסי להמעיט. לא יודע אם אפשר לא לשמוע. אבל תנסי לא לשמוע מוזיקה מקפיצה/ קצבית/ מרקידה. אם אני לא טועה זה מה שכותב הרב אליעזר מלמד.

 

על ווקאלית אני לא מבזבז את הנסיונות שלי. סתם משעמם.

 

הרב מאזוז מתיר בימי שישי לאחר חצות גם מוזיקה לכבוד לכבוד שבת.

מלא אנשים לא שומעים בכלל כלום כי הם שמעו שאסור, אז זהו זה.
אני הולכת לפי מה שאומרים ההורים שלי, שכמובן לא קבעו על דעת עצמם- מותר לשמוע מוזיקה.

הלוואי עלי.

לא קדושה.
ושנשאף לרצות לרצות לשאוף לשם.
ושניישם יותר ממה שמדברים..

אשרייך שהתעורר בך הרצון לזה.
רק על זה אשרייך.

את מהממת. כפשוטו.

יש לי כמה סיפורים על זה מפורים המרכזי העולמי בישיבה

ספר לעם..

כובע ופראק（המעיל הארוך של הרבנים）
אחרי מנחה הוא הגיע לרב וביקש ברכה שלא רק הבגדים יהיו של הרב,אלא גם הלב והשכל יהיה של הרב.
והרב מגנס ענה לו שה' רוצה שיהיה לו את הלב והשכל שלו,ולא את הלב והשכל של הרב..
ואז הרב מגנס אמר שהוא מאחל לו שיקבל ברכה מתלמיד חכם אמיתי

איך את מכירה את הרב מגנס?
מלאך ה' צבקות ואפילו יותר

ודיברתי איתו ועם אשתו כמה פעמים.

למה לרבנים הגדולים יש יוצר מ24 שעות ביממה?
צריך גם במרכז להאריך את היממה

אבל אני חושב ככה:
יש לכל אדם נשמה מיוחדת. המפגש שלו עם הנשמה של גדולים אחרים, הוא ייחודי רק לו. כל אדם אחר שייפגש עם אותם אנשים- זה ישפיע עליו בצורה אחרת..
השאיפה היא כמובן לא להיות כמוהם,וכן להיות עצמך. אבל בהחלט אדם צריך לשאוף גם לקבל כמה שיותר מאותם האנשים שהאישיות שלו מתחברת אליהם. כי כנראה שיש לו שייכות לזה...

אלא שאת הדרך לשלב את זה בעצמו הוא אמור למצוא מתוך עצמו.

מסכימה..

הוא מהמם, כשנכנסים אליו, עמוק מאד מאד.

אבל חייבת לומר שהייתה לי תחושה כבר לפני כן. אני חושבת שאני אוהבת את הספרים שלה מסיבות אחרות משל כולם. וידעתי שהספר הזה יהיה פחות טוב עוד לפני שהתחלתי אותו. הגעתי כבר כמעט לאמצע לדעתי (לקח לי כמה שבועות), ועדיין לא מצאתי כוח להמשיך.

משמיע ישועה

שיחות הרצי"ה

נשמה

דע מה שתשיב לעצמך

חדריו

בנחת רוח

(החיים באמת משתנים אחרי הספר הזה)

ספר לספירת העומר

מבאר כל יום את המידה של אותו יום

אם כן אז יש לי אותו כבר.

קראתיך - דברי שיר

חמישיה, אם איכשהו אין שם
ממ. יש לי רשימה. תזכירי לי בסמס?

אני כבר שבוע בדיוק עומדת בהחלטה.

(אם אפשר בכלל לבקש
לראות שכינה בעיניים,
הלב רותח ומבקש
לחזות באבני גאולת ירושלים.)

איך היה לך?

אבל לא נורא, העיקר שהוא עבר.. מחר האזכרה..

אופ.
ואיך את עם זה?

עוד מעט נכתוב, נוציא הכל, יהיה יותר טוב. בעזרת ה׳

אחלה.
תייגי אותי

נראלי.

כי אם כן נדמה לי שאני יודע

אבל אם יש לך ספר מעניין מוזמן להציע..

הוא של הרב יחיאל יעקבסון..
משהו מדהים מדהים מדהים.

ספר חינוכי ברמה עצומה.
ומתיקות שאין לה שיעור.

סיפורו של נופל.

סיפור בדים על חסיד חבד מימי אדמו"ר הצמח צדק שנפל ממדרגת חסיד מתעלה ועבר נדודים כדי למצוא מעט מה.

אדם שכולו צמא ותמהון.

 

כתב אותו פישל שניאורסון, ממשפחת אדמורי חבד, פסיכילוג וחסיד חבד מרתק ביותר חי לפני כמאה שנים.

אבל התרגום גם הוא נהדר.

שזה פותח במאמר חב"די... ויש עוד כמה קטעים כאלה בהמשך אם אני זוכר נכון..

 

למי שלא בקטע.

עכשיו רק צריך לחשוב מאיפה משיגים.

איך היה החג?

מצויין!!
עבר ממש טוב והיה ממש כיף!
איך אצלך?

טוב שהיה..

 

 

שרדנו תמצות ואחכ תשרויה..

דווקא הייתי ממשיך את הפסח רק בשביל הבשר

כן..מצות זה באמת הישרדות

פחות בשר.

כן הייתי מעדיפה עוף שלא יצא משו..


אבל לפחות בשבת היו יותר אפשרויות במחול..

טוב נו..

חח נכון

התחיל רע אבל המשיך מצוין...

 

בלי להתכוון הזכרת שמות שקרובים גם לי מכל מיני מובנים.

יפה.

ממ מגניב.