אוף
בלחיות, מפלטי.
זה לא באמת עוזר😣😢
גלידת לימוןשחר נקודה בנסיופ!!!
![]()
ואני גם בפאלפון
משתדלת ממש. מה שלומך שלך?
היו כאלה פעם?
מה שאת אמרת
נקודונת.
לעבדך באמת!

יש מישהו שמעריצים אותו.
מוערץ.
אותו מוערץ, מעריץ את מי שמוערץ ע"י הציבור.
אך לא מעריץ את עצמו
כי עצמו הוא עריץ.
אז אותו עריץ, שסוברים שהוא המוערץ
מעריץ את המוערץ
אז.. מי זה המוערץ? הרי.. הוא בעצם העריץ!
הלך העריץ לחפש את המוערץ
הרי כולם מעריצים אותו
חיפש וחיפש
והבין.
הוא מוסתר מאחורי מסכה.
ומכוון הוא לובש מסכה. לא יודעים שהוא העריץ.
והוא לא רוצה לומר את זה לעולם
שהרי..
העריץ הוא רק עוד מעריץ.
אינו המוערץ.
לכן, התבייש העריץ, להיות פשוט.. עוד מעריץ,
והחליט להישאר עם המסכה.
ומאז, תוקפות אותו רגשי אשמה
ולכן הוא היה צריך לפרוק את רגשות האשמה האלה באינטרנט בסיפור על ה'עריץ מהערוץ'
זה כתוב ממש יפה.
ו... אמ.
אבל.
התוכן לא מצחיק. הוא מעציב.
או יותר נכון,
הוא נכתב מתוך עצב.
או במקרה שלנו פה, לאו דווקא שולט.
אלא שלא אכפת לו מכלום.
יותר משעצוב לי לקרוא את זה
עצוב לי לחיות את זה
אמנם זה גם יכול להיכתב בצורה מסודרת יותר
רואים שזו כתיבה מסורבלת מידי.
אבל
אוף.
אתם תשרדו עם זה
אם מישהו בכלל יקרא את זה.
נראלי שאני סתם ער עד מאוחר בתקווה שמישהו יקרא את זה
ויגיב
ויגיד משו.
כי. כן. אני במצב שאני נואש לצומי כרגע.
אבל אין כרגע אנשים שיקראו את זה.
אז אני סתם מתעלל בעצמי ונשאר ער.

סיימתי ***
אני ממש משתדל לעזור בכל מקום
אני ***** ***** כל יום
גם אם נכשל כל הזמן, רוצה. באמת שרוצה.
הלכתי לשם אתמול. למרות הכל.

וגם אם היה אכפת,
איך זה מנחם אותי?
אני דביל.
יופי. כולם דבילים.
איפה הנחמה שלי פה?!?!?

עזבי. תודה לך
אבל.. אין לי כח
שרשור מיוחד.
חי אותו שוב.
אמנם נרשם בצורה מבלבלת
אבל אני חושב שהבלאגן הזה מתאר קצת את מה שהרגשתי.
ואם זה אוכל וזה אז פשוט תלך על הרחוב הראשי, אני מניח שרק שם יהיו חנויות או משו
אבל עכשיו בשעה הזאת?
(האחרון לא בטוח שיהיה פתוח בשעות כאלו..)
אולי.. יש שם חנות של שמלות דוסות, אז אולי גם... אבל לא בטוחה
יש את מינצר, יש מצב יותר גדול שיש להם, זה בצומת הגוש אם אני לא טועה, אבל לא בקניון.. באזור מול (מול הטרמפיאדה, אאל"ט שוב)
עברי אנכיכמה מצות טחנתי היום! אני יכולה לאכול את זה בלי סוף. לכרסם ולכרסם 
היום פעם ראשונה שאחים שלי עלו על גשר המיתרים. עשיתי להם סיור 
נותרו ימים ספורים ואז אסור שיריםםם 
יאלה. מחר כנראה לדרום.
וכולם יודעים עלי.
אני בוכה. בכיין. וזהו.
בדכ כשיש משו מרגש ומשמח יש לי דמעות
וזהו
הכל טוב 
קפיץויסתובבו שם עם חננות שיש להם חננות.
זה כיף לכתוב חננות 
סתם נו. אני סתם נודניק
אבל מעולם לא קראתי הארי פוטר ולא אקרא
אני לא טיפוס של דיסני
ואני ממש לא חיי בסרט
עברי אנכיאחרונהבסדר נו.
אני פשוט לא פריק.
כאילו.. היה לי את כל הדברים של חנון
הכל
משקפיים גשר (גם רסן!) שיניים בולטות חצקונים ואני רזה בקטע לא רגיל
אפילו לא היו לי חברים ביסודי
ויש שיאמרו אני חכם
אז
רק פריק לא
ממש אהבתי מה שכתבת על הר הבית. אין לי מה להגיב שם, אבל מסכימה לגמרי, וזה גם היה כתוב ממש יפה
לאיודע לגבייך..עברי אנכי
סבבה.
קראתי.
אמ. גם אני אוהב את זה 
אני כותב יפה? חח תודה. פוקס
- אז ליל הסדר היה ממש איכותי ב"ה.
אמנם עשינו לבד בבית, אבל אחשלי ערך אותו מושלם. הוא עוד יהיה שליח טוב.
- אהבתי את איך שנראתי והתלבשתי בחג.
גם חשוב 
- תפילת שחרית, הלל ומוסף של חג. איכות איכות איכות. היה מרומם.
- בחג ביום יצאנו כולם לטייל בפארק והיה כיפ.
- אה והכי חשוב, לא היינו רעבים! צאו מזה! גם חבדניקים לא נשארים רעבים בפסח. ב"ה.
גם מה שיש הוא טעים ומשביע!
- קימה בשש.
- אני-נסיעה בתחבורה, הם- באוטו.
- תפילת שחרית של חול המועד במערכת המכפלה. זה היה באריכות. היה כל כך טוב.
- סיור מעניין בתל חברון, הכנתי כד ובשמים כאלו. ממש ממש נחמד.
- גשם וקור לא נורמלי. אבל שרדנו.
- לעבור בצמתים ובישובים האלו של הפיגועים... 
- ודווקא יצא טוב שנסעתי באוטובוס, כי בחזור בהחלפת אוטובוס בירושלים פגשתי ממש בהפתעה את @בזרימה, @טוב נו.., @אין על רבנו!, @הר ומדבר. 
יש לי אח שיש לו טראומה (אבל ממש רצינית) מלהיות במקום המוני.
יש לנו שכנים שאחי הקטן לא אוהב
וקוראים להם כמו החנות. קסטרן
אז הוא קטסרופוב
זה בכלל ממקום סגור...
פשוט פעם הוא נאבד במקום המוני והוא לקח את קשה בקטע נפשי. ובקטע שהזניחו אותו. וזה ממש הוריד לו את הביטחון. וזה משפיע עליו ביומיום. אז במקומות כאלו הוא נבהל ובוכה ורועד... משו רציני.