פורום נסיונות פעילים (עמוד 2044)

אני חייבת לברוח מפה
כל אחד פה יותר עצבני מהשני

זה אוטובוסים ביו"ש.
@משרד התחבורה תעשו טובה ותחשבו על פיתרון נורמלי לדבר המציק הזה

מה נסגר איתכם אנשים?!

מדריכים שפיצים👻
השבוע יתקיימו הבחירות לכנסת ישראל🇮🇱, תורכב ממשלה חדשה🏛 וסערת הבחירות תתחיל להירגע🌪
ומה אנחנו לוקחים מכאן❓
אחרי שהתגבשה ממשלה (או במקרה שלנו שבט), מה צריך🤔?
https://פעולה.net/?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419


שיתוף פעולה 1⃣
https://פעולה.net/forum20-post-570?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

שיתוף פעולה 2⃣
https://פעולה.net/forum20-post-491?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

שיתוף פעולה 3⃣
https://פעולה.net/forum20-post-2098?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

כולנו משת"פים🤝
https://פעולה.net/forum20-post-146?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419


אנחנו והחניכים צריכים להבין שבאמת כל חלק בשבט חשוב ומשמעותי כדי להשלים את השיתוף פעולה הזה🧩

להשלים אחד את השני
https://פעולה.net/forum23-post-1003?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

שונה ומשלים👩🏻‍🦰‍♀🧒🏻👦🏾
https://פעולה.net/forum20-post-2293?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

מכונת הכתיבה📇
https://פעולה.net/forum10-post-923?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

מעשה בשני חמורים🐴🐴
https://פעולה.net/forum10-post-924?utm_source=whatsapp&utm_medium=im&utm_campaign=weeklypost050419

עדיין לא עוקבים אחרינו בפייסבוק?

מוזמנים להצטרף עכשיו!

פעולה.net - אתר מדריכי תנועות הנוער בישראל

הדרכה מהנה צוות פעולה נט🎩

הנורמלית האחרונה אחרונה

מוזר שלא הוסיפו חביבה.

לרוח הרפאים המהלכת בקירבנו...
@מקום אחר

19 וזה...
עד 120...

ויש גם מלון במקרר..

להכיר בנס זה גם עצם היותכם חיים.

ואז בשישי אחד אין את הדבר הזה?
מה אתם עושים? (ואל תגידו לי מכינים משהו)

פרשת משפטים ושבת שקלים התשע"ג
אנשי הגבול
הרב אלישע וישליצקי
בעקבות טלטלות הבחירות לגווניהן א. שייכות בעולם של סתירות בדעות ובמידות, כשהאמת הופכת "עדרים עדרים והולכת לה" (ע"פ סנהדרין צז', וישעיהו נט'), שואל את עצמי, למי ולמה להשתייך. שאלה זו יכולה להתחיל ולהסתיים במישור המעשי, בעד או נגד, ותו לא. גם הסקרנות היא פיתוי גדול, אך האם התקדמתי בכך בבירור האמת? האם נבנתה הנפש בטהרה?אולי מחמת חולשה ואנוכיות אני מתעסק רק בניצחונות על אחרים, במקום להקשיב באמת ולנסות להשתפר בעצמי. ב. בירור נוקב כשהנביא ישעיהו - בפרק נט' - הצביע על "כשלה ברחוב אמת" הוא לא חייב אותי לסייע לכך. אדרבה - "מגלגלים חובה ע"י חייב" (בבא בתרא קכ'). אבל אם אכן רוצה האדם בבירור האמת, אסור לו להירתע מבירורים נוקבים. אולי המפתח לבירור האמת, הוא לא לערב עניינים אישיים תוך כדי תנועת ההקשבה, המחשבה, הדיבור והמעשה. ממש כדברי התורה בפרשת משפטים השבת - "לא תענה על ריב" (שמות כג') שכוונתה - לא להתווכח בעקשות ולא להתבצר בעמדות, אלא להסתער אל עבר הבירור הנוקב (על פי שו"ת חתם סופר או"ח ס' ר"ח). ג. עצמי וזולתי גם בשעת ויכוח מר, לא מוותרת לי תורת אלוקים חיים ודורשת - "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט'), כי אהבה שתלויה בדבר ומשועבדת לאינטרסים אישיים, חונקת את היכולת האמיתית להקשיב. אם רק אצליח להתנקות מהמשקעים האישיים, אז אוכל לשמוע בירור נוקב שמופנה אלי, אל מידותי ודעותי, וגם אוכל להפנות אל זולתי שאלות נוקבות מבלי להירתע. ד. עניני לא חייבים לייחס כל משפט שקוראים לשמות ולתפקידים מסוימים. לא כל מילה בדף או במאמר או בשיעור מכוונת למאן דהוא. אפשר גם בדורנו להצמיח חופש האזנה. היינו - לא התקשורת תשעבד אותי לקטלוגים ולקטרוגים ולשמועות שוא, אלא חיפוש האמת, שהוא החופש האמיתי והטהור גם של האוזן וגם של הפה, גם של הדעת וגם של הלב. כדוגמא - "לא תשא שמע שוא" (משפטים כג'). אדרבה ככל שאקדים להשתחרר מבית הכלא של האנוכיות, כך אוכל לשמור על בירור ענייני, ערכי, ללא כחל וללא שרק. ה. ציבורי הבחירות הנוכחיות אינן רק לתפקידי שרים וח"כים, אלא יש שאלות ציבוריות משמעותיות נוספות שמונחות לפתחנו, בסערה ובטלטלה. ובמבטי אל הראי - נזכר בנבואת זכריה על הפיכת החורבן לבניין בתנאי של - "האמת והשלום אהבו" (ח', טז'-יח' ומצודת דוד שם). לא מדובר אפוא באמת אישית- קבוצתית- מחנאית, אלא באמת של הגאולה, של הפיכת החסרונות לתיקון כללי באמת. (גם אם הוא במלרע ולא במלעיל...) הן חפצי חיים אנו, ברשות הרבים לא פחות מרשות היחיד והמשפחה והקהילה. לפיכך שאלות הזהות והאופי הציוני-מוסרי-חברתי-יהודי, לא רק שאינן מַרְפות מסדר היום, אלא הולכות ומתחדדות. יתכן שאם "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" יהיה בראש סדר היום הציבורי-לאומי, אזי גם המידות והדעות שלי ושל שייכותי לקבוצה ולמחנה - תעמודנה על רף הרבה יותר גבוה, הרבה יותר טהור.
ו. אנשי הגבול מסימניה של החובה, בהקשר הנ"ל של "האמת נעדרת", נמצא בגמרא (סנהדרין צז', שבת קיח', כתובות קיב') גם "אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו" לפי רש"י בפירוש הראשון, מן הראוי שאת הסוגיא החברתית-ציונית, אפסיק להפוך לכלי ניגוח מול זולתי, ואשתדל למחוק את המושג "מעמד בינוני". אדרבה, אין יותר פריפריה, כי אין יותר מרכז. חדל יחצנות ברשת של הכסף והכלכלה ומשהו חדש מתחיל בבירור של מידות, ענוה, הכנסת אורחים, תרומה והתנדבות. ואוויר נקי ורענן יחדור לאזורנו. ומזה תצמח תביעה אמיתית הדדית בין כולנו, ולא עוד "אני בצדק החברתי, ואתה...", אלא שינוי פנימי בנפש, להמשיך ביתר שאת להיות אנשי גבול להסתובב ממקום למקום בלי להשתעבד למחיאות כפיים או לקיטונות של בוז. ז. הקודש והחול- חיבור והבדלה לפי פירושו השני של רש"י (סנהדרין צז'), מדובר "באנשי הגבול", כדוגמת הסנהדרין, שמקום מושבם בהר הבית, שהיה חציו בקודש וחציו בחול. מערכת היחסים בין הקודש והחול, מורכבת בכלל, ובחבלי משיח על אחת כמה וכמה.  ושוב, עלי לחזור בעצמי אל המקורות אשר בששת הסעיפים הנ"ל, ורק מכוחם להיכנס אל השביעי הנוכחי.
כל ערבוב של חוות הדעת האישית שלי בתוך הבירורים הנוקבים של היחס בין הקודש לחול, מהווה ביטוי לחולשה שלי ולא לעוצמה. אם כי נכון הוא כי עקרונית המבדיל בין חדש לחול, הוא האלוקי אשר גם מחבר ביניהם עם ההבדלה. אין שויון בין שבת למוצ"ש, והקודש הוא מקור הכוח לחול, כשהחול הוא הכלי המכיל את הקודש אל המציאות, במיוחד בראשית צמיחת גאולתנו (מאמרי הראי"ה 409-442). אבל האם אני אוטומטית איש הקודש? והאם זולתי הוא אוטומטית איש החול כי חושב אחרת ממני או מתנהג באופן שונה? אשר על כן, מתפלל איש פשוט כמוני- "אתה חונן לאדם דעת", להבדיל בין הקודש ובין החול ולא לנתקם זה מזה ולא להופכם לגורמי קיטוב ועוינות. מתפלל להעצמת העין הטובה, ההקשבה האמיתית, הבירור הנוקב... ובעצם מתפלל להיות מ"אנשי הגבול". אדרבה, נהפוך כולנו יחד את המציאות המורכבת והנראית מבחוץ חצויה ושסועה לאתגרים משותפים אמיתיים הבונים יחד עם אחד ומדינה אחת בארץ אחת על פי תורה אחת, מכח אלוקי מערכותינו, צור ישראל וגואלו.

מפחיד. להכיר את עצמנו מחדש.
להתכונן לקבלת התורה. מעין פורים.


(ולא לשמוע שירים, אך)

בתוך בני ישראל.

די כבר נו

@כבתחילה

 

יש לי את המספר של הרב מגנס. אני צריך לדבר איתו בקרוב.

סיכוי באמת סביר שאלך לשם כבר מתחילת זמן קיץ.

"כל המשנה שאנחנו יונקים וסופגים מתורתו של מרן הרב קוק עסוקה בדבר עמוק ונעלה זה. התפיסה החדשה של מושג החירות אותה מנסה לשווק אותה המפלגה היא בעייני תפיסה הרסנית, והרב קורא לה 'שבתאית'.

היא איננה שבתאות מוחלטת, אבל היא כפסע מלהגיע לשם, והציבורים שהיא קונה בדרכה למה שהיא מכנה 'חירות' עלולים להביא אותה לשבתאות ממש, ועל כן צריך לעסוק בלהבין את שורשי הדברים.

בטרם ניגע בשורשו של מושג זה, נזכיר כי הרב זצ"ל במאמרי הראיה, במאמרו 'בין עבדות לחירות', מביא כי בעולם ישנם הבדלים מפורשים וישנם הבדלים שאינם מפורשים.

ישנה חירות מזוייפת, חירות שנותנת לכל אדם לעשות ככל העולה על רוחו, אבל דווקא החוטא ה"משוחרר" הוא משועבד. ישנה עבדות פנימית כמוסה שמצטיירת בצבעים חיצוניים של חירות, חירות בה כל אחד דואג אך ורק לנטיות נפשו, ונטיותיו האישיות.

תפיסה זו שמפתחת רק את האדם הפרטי משווקת תחת האמירה 'להיות יהודי חופשי', לא עוד 'להיות עם חופשי בארצנו' אין משמעות לעם יש משמעות רק לאדם הפרטי.

המושג של חירות בתורה פירושו התבטלות. ככל שאדם מתבטל מהפרטיות שלו כלפי דבר נעלה וגדול יותר אז הוא משתחרר מהגסות, מהצרות, מהקטנות, מהתאוות, מהדברים הנמוכים, ומתחבר לדבר גדול יותר.

ככל שאדם יותר מתבטל לקב"ה הוא יותר בן חורין. העולם עתיד להגיע לרעיונות גדולים אלו של חירות. חירות זאת אמורה להגיע ממקום של אורגניזם לאומי ולא מתוך דאגות אנוכיות. זה הוא תהליך ארוך שאינו נגמר בפתרונות קסם.

שואל הרב כיצד נדע שהעולם נתעלה למדרגה עליונה של חירות וקרבת אלוקים עד כדי ביטול המצוות כחוקים?

ומבאר הרב כי רק כאשר יופיע אור כזה אשר לא יהיה ספק כלל כי הגיע העת הזאת נדע כי העולם אכן נמצא במקום נעלה זה, אך כל עוד לא הופיע אור זה, כל עוד אנו עדים ליצרים, רשעות וכוחות טומאה הנמצאים בעולם אל לנו לקפוץ למדרגה גבוהה זו.

דווקא מתוך נאמנות לתורה ולמצוותיה, דווקא המחויבות להלך בדרכי ההלכה היא זו שתשחרר אותנו מהעבדות בה אנו שרויים.

אל לנו להקדים את המאוחר. החירות מוכרחת להופיע, אך אין היא תופיע מתוך הדאגה האישית של כל אדם לעצמו, אלא מתוך אורגניזם לאומי. ההבנה של כל פרט כי הוא חלק מאומה אחת גדולה, חלק מעם ישראל תרחיב את הדאגה האישית מדאגה של כל אדם לעצמו לדאגה לאומה כולה."