פורום נסיונות פעילים (עמוד 2084)

(בנט)

או. מיי. גאד.

אתם אפילו לא מבינים כמה אני שמחה בכל פעם שאנשים מתארסים, ועכשיו בכלל. כבר המון המון המון שנים לא התארס אדם שאני ממש מכירה. ועכשיו. או. מיי. גאד. בשיא הרצינות.

כאילו. זה אומר שמתישהו בקרוב אירוסין, ואח"כ חתונה, ושבת ראשונה אצלנו, ואיפה הם יגורו, ומישהי חדשה לגמרי להכיר, שהפרש השנים בינינו לא כזה גדול. נכון, לא קרוב. אבל לא כזה גדול.

ויואווו!!!  

אני חייבת לדבר איתה. חייבת. יואו.

במקום שקט,
לברוח מהכל.
"אני מבטיח להישאר כמה שאני יכול"
זה טיפשות.
בחיי
שזה טיפשות.
"אולי תצאי מהמיטה?".
אולי.
ואולי לא, ואולי כן.
אין לי כוחות.

@עיגול שחור

רציתי להגיד לך שאני קוראת כמעט את כל מה שאת כותבת

ופשוט התאהבתי בכתיבה שלך, את כותבת ממש יפה 

אז אני יגיד לכם לילה טוב ולילא לכולכם ולכולי.

ביי

האדם היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו זו היא)

(אלוהים. מעומק הלב. רק תגיד לי מה אני צריכה לעשות כדי שזה יקרה. לאף אחד בעולם אין מושג כמה אני רוצה את זה. אלוהים. מגיע לה אושר מוחלט. בבקשה. בבקשה. כולנו מחכים כבר כל כך הרבה זמן, אני חושבת שזה כבר פשוט צריך לקרות)

יודעת כלום ועזאזל גם הערתי אותה.

ואחכ הלכתי לבכות לרכזת אנגלית שאני לא מצליחה כלום.

מחר מבחן ואני לא מסוגלת ללמוד.

או שזה תרוץ. לא נראלי.

@חסיד של חבד!!! תפסיק עם ההטרלה. תודה.

מפגר להגיד שאנשים לוקחים אותך ברצינות כי זו הטרלה וזו המטרה. יאיי.

אז אני פשוט מבקשת.

תודה וסליחה שאני עושה את זה כאן.

כפיה דתית

הלוואי וזה היה רק אני ואתה בעולם גדול,
השקט עוטף את הכל.
ורק חיבוק השלווה מנחם.והלוואי ויכולנו להאמין בעצמנו, בלי לסטות ימין לשמאל.
להיות אנחנו, לצעוק היננו.
הלוואי והיה לנו כח להתכנס בתוך עצמנו, עם השדים שורפים אותנו בלילות.
הלוואי ונצליח להיות כאלו גדולים,
להתעלות מעל כל הפחדים
להיות שמחים, להיות מאושרים.
הלוואי נבכה ביחד."נתגז'דר", נצרח. הלוואי ויהיה אנחנו, נקי, צלוב בכוכבים. בלי שום אינטרסים.
הלוואי וזה היה רק אנחנו, בעולם הגדול.
אבל בנתיים, רק בנתיים רעש עוטף הכל.
את כל המסכות שאנחנו מכניסים לאמתחתנו, את כל הבכי שנספג בכרית, מי יודע?
הרעש מכסה את כולנו.
מוציא את היכולות והחשק לחיות.
אני לבד, כ"כ בודדה.
אני אף פעם לא אראה את זה כי אני יעני חזקה.
אבל, תנסה להסתכל לתוך עניים דומעות שפתיים סדוקות ולב שנשבר.
הדמעות זולגות לי מהעניים זורות מלח על הפצעים שמנסים להיסגר.
שתיקות שאוכלות אותי בעודי חיה, טורפות כל פיסת חיים.
"טוב לי, טוב לי" אני לוחשת מדי פעם, רק כדי לוודא שאף אחד לא רואה אותי כשהמסיכה קצת מחליקה.
תהליכים ארוכי שנים שמזדחלים לי בבטן מנסים להגיע לסופם.
תדעו שה' איתי. היחיד מכולם.

הילד החתיך הזה 'קפץ' שוב לביקור אז לילט

 

וגם יש לי ביום חמישי את המבחן הזה וגם את הפגישה הזאת