פורום נסיונות פעילים (עמוד 2113)

קמתי היום ב1 וחצי

@מנדול

כל כך עייפה שאין לי כח ללכת לישון.

טוב. אז האמת היא שאני מאוד מאוד אוהבת בני אדם, אבל קצת יותר קשה לי עם עצמי. זה לא שאני שונאת אותי, בכלל לא, ברוב הזמן אני אפילו אוהבת אותי, אבל כן יש חלק משמעותי של הזמן שבו אני לא מרוצה ממי שאני. תמיד נדמה לי שאני יכולה להיות מישהי אחרת, שאנשים יאהבו יותר.

וככה יוצא שעם כל אדם אני מתנהגת בצורה שונה, לפי מה שנדמה לי שיאהבו אותי. זה לא שאני מחליפה אישיות, אני פשוט מטשטשת צדדים שנראה לי שאנשים לא אוהבים, ומגדילה צדדים, אפילו הקטנים ביותר, העיקר שאנשים יחשבו שאני מגניבה\ מצחיקה\ חכמה\ ווטאבר.

וזה לא מוצא חן בעיניי. אני מי שאני וכן, אני שומעת טיילור סוויפט ולא אכפת לי אם אתם חושבים שזו מוזיקה זבל, אני חושבת שהיא נהדרת. כל שיר ושיר. אני לא אוהבת שר הטבעות, ויותר מזה- אני חושבת שזה משעמם נורא. אז מה אם זה הספר הקדוש שלכם. בעיניי הוא רק גיבוב של תיאורי שקיעה. אני מכילה להט"בים בהרבה יותר דרכים מרוב האנשים שאני מכירה, אבל רוצה להעיף לאלף אלפי עזאזלים כל ערבי. אני לא גזענית, אני פשוט חושבת שהאחוז האחד שהוא ערבים טובים לא שווה את שאר הנזק. אז מה אם זה נשמע פנאטי. אני *כן* פמיניסטית קיצונית. אני חושבת שנשים עדיין לא מקבלות יחס הוגן. אני חושבת שמעטים מאוד הגברים שהבינו את זה. שוקולד לבן הוא כן טעים. השיר עונות של אביב גפן מעביר מסר בעייתי באופן מזעזע. וואלה אלוהים הוא בהחלט החבר הכי טוב שלי.

וזה לא דברים שאני יכולה לומר סתם ככה. אולי אתם כן, אני לא. אני נלחמת על כל טיפת קשר שיש לי עם אדם כלשהו, ואני ממהרת לוותר על עצמי כדי למצוא חן בעיניי אחרים.

אז הנה אני אומרת את זה למרות שאני שונאת להודות בזה- אני, ריעות, עושה כמעט הכול כדי לקבל טיפת תשומת לב.

מניחה שהרבה מאיתנו יודעים על דברים כאלו שעשיתי. לא חושבת שצריך לפרט.

אבל איכשהו קרה השבוע שזה התחיל להשתנות. פתאום אני אומרת לא לאנשים. פתאום אני מעיזה לומר דברים שלא אמרתי קודם. פתאום זה בסדר להיות אני, אולי זה יסנן ממני והלאה אנשים רעים.

ופתאום אני אוהבת את עצמי יותר. אני גאה בעצמי. אני מרגישה שאני יכולה.

וזהו, מחשבה פתאומית כזו.

אז ככה, אם אני מסוגלת לפתוח את הלב, אז אני אגיד שכואב לי. שהלבד התהומי שלי מתחיל להיסדק וזה מפחיד אותי לאללה. גם כי האנשים שהכנסתי לחיים שלי- לא את כולם אני אוהבת ולא את כולם אני רוצה, ועדיין קשה לי להרחיק אנשים כי אני מפחדת לפגוע בהם, וגם כי- הצילו. בניתי סביבי כל כך הרבה חומות הגנה, ועכשיו פתאום להכניס אנשים לחיים. זה כל כך קלישאתי, אבל זה ככה.

אני מפחדת כי אני עוד שניה בת 20, והתכנון היה להיות במקום לגמרי אחר. אבל הנה אני, יושבת לבד בפורים בערב, בוכה כי אני שונאת חגים ותמיד קשה לי בהם, רק מתפללת שאירדם הלילה בלי הצורך האינסופי במחשבות וחישובים.

ואני רוצה שיהיו לי חברים. אנשים שאפשר לשלוח להם הודעה באמצע היום סתם כי משעמם לי, או כי אני רוצה לשתף איזה סרטון שראיתי. ויש לי את החברות שלי, אבל הרחקתי אנשים במשך כל כך הרבה זמן, והדרך עד שנחזור להיות החברות שהיינו רחוקה מאוד.

ליצור קשר חדש זה תמיד קל יותר מלתקן קשר ישן.

והשבוע הזה היה מטלטל מאוד, וכשהגעתי לפסיכולוגית אפילו לא התחלנו לדבר על זה וכבר היא הציפה אותי והפגישה נגמרה מהר ואני עדיין מוצפת ממה שדיברנו. בכיתי בכל הנסיעה הביתה וגם כמה שעות אח"כ. אני עדיין לא יודעת מה לעשות עם עצמי ומה הפיתרון למצב הזה.

והאמת היא שאני רוצה נס. אני רוצה מלאך. איי דסרב א גאדאמ סופרהירו. אני לא מחכה לאביר על סוס לבן. אני כן חושבת שמגיע לי מישהו שיילך איתי בדרך הזו. ברור שזה אומר שגם אני אלך איתו, אבל זה כל כך מוסיף. זה כן מהחלקים הטובים, כי אני אוהבת לאהוב ואני אוהבת להעניק ואני אוהבת להרגיש שאני עוזרת ונחוצה וחשובה.

וביום שני בצהריים כשיצאתי להוציא את אחיות שלי מהמסגרות זה פתאום הזכיר לי דבר אחר שקרה בדיוק במצב כזה, וככה ביליתי שעה במחשבות על הדבר הזה, וזה עדיין אוכל אותי.

זה אוכל אותי כי מישהו פעם אהב אותי ככה, ומה אם זה לא יקרה שוב.

@חוזרת אליך

@מיכל318

@על חוף מבטחים

התחיל זוועה. הלכתי לקריאת מגילה בבית ספר של אבא כולי הפוכה, עם בגדים זוועה ומצב רוח ברצפה בערך. היה קצת מרוח, אבל לא יותר מדי. זו הייתה קריאה שונה ממה שאני מכירה אז אפילו לא נהניתי ממה שאני כן נהנית כל שנה. אח"כ הלכנו הביתה, אכלנו קוסקוס של דגים (טעים טעים טעים), איפרתי את אחיות שלי שוב (עשיתי לאחותי פנס בעין, נראה לי יצא מוצלח יחסית לזה שאני לא באמת יודעת לאפר) ועד עכשיו עשיתי קריוקי עם אחים שלי. היה נחמד.

עוד מעט אלך לישון כי מחר קמים מוקדם לגמור עם קריאת המגילה הזו. בחיי שאין לי כוח. זה קצת יותר מדי ארוך.

אני לאט רוצה שאף אחד יתקשר אליי. למרבה המזל נראה לי שהשנה אין לזה הרבה סיכויים.