פורום נסיונות פעילים (עמוד 2133)

והקאת או משהו?

@עברי אנכי,היא בכלל דתייה.

היא סתם ניסתה לשוטות בנו.אפשר לחזור למסלול חיים רגיל.

ועשית לעצמך פדיחות.. זה לא היה נעים במיוחד..

תסתכלי. כנראה נכנסת לפה פעם שיכורה ועשית לעצמך פדיחות

את מדהימה וטובה

אתה תחזיק ולא תתן לי לעזוב וגם אם כן,זו עזיבה מושלת.לא אמיתית.

בבקשה מימך.

אני

רוצה

שקט.

לא רוצה עולם ולא רוצה אנשים.ואלי בעצם כן רק ש..יהיו קדושים.

שיהיו.קדושים.זהו.רק.זה.

ניגמרתי מלרדוף ולהירדף אחרי אנשים.

נימאסתי מעצמי.

מהרצונות הזולים שלי.

מהתאבות הטועות שבי.

מהחומריות שאני.

אני רוצה קודש.

אבל,באלי גם לברוח.וזה טיפה סותר.לברוח לכלום,להיתקע בבוץ ולצרוח קדושה אחרי כל השטויות שעשיתי ועושה ואעשה.

ואין לי מושג מה אני כבר רוצה מעצמי.

רוצה נתק אבל קשרים עם אנשים.

רוצה אהבה אמיתית אבל מגעיל אותי כל כך שאין איך לתאר.

רוצה קדושה אבל באלי לברוח מהכל וגם מימך.

ורוצה אבל לא רוצה.פשוט לא.

ואין יותר מתוסבכת מימני.

ודיי עם כל הנשיקות שנשלחות לי כנחמה.כאהבה.כאהבה.בעע.

איתה פרק כ"ו בתניא.

יודעת להרצות ולהסביר יפה.הלוואי ואיישם.

אז הפרק התחיל במשל של שני אנשים המתאבקים זה עם זה.

הגדול תמיד ינצח את הקטן,חוץ מאפשרות אחת.אפשרות שהגדול ייפול לעצבות ואז,לא משנה

כל הגודל העצום שלו לעומת הננס הקטן,עדיין,הוא בעצבות ושוקע בתוך עצמו והקטן ייגבר עליו.

וזהו.אין לי כוח להמשיך לסכם אותו.אולי בהמשך.

תודה שלמדת איתי @להיות בשמחה!!!.

ניגנתי לה את לב טהור.היא ככ התלהבה.ואני,רציתי לבכות.הלוואי ואזכה ללב.ללב טהור.ללב אוהב.

הלוואי ואזכה.

ואז ניגנתי לה את סנה בוער,היא ממש נידלקה עליו.

ודיברנו,והיה טוב כזה והתחלתי להכיר אותה.

היא נדירה ואני צריכה ללמוד מימנה מלא דברים.הלוואי ויהיה לי אפשרות להכיל את הנשמה הנדירה שלה.

היא אדם מתוק ומהמם.

*****,תודה לך על הזכות.

איזושהי הרגשה מפגרת כזאת שהשתלטה עלי.

אין לי כוח לכלום.

כמו סתומה ישנתי היום משש עד שמונה ורבע.למה?ככה.

והציור הזה שציירתי,לא עוזב אותי.נכתב עליו גם שיר.

הנה הוא:

"היא אמרה שזה ניראה
שציירתי ילדה מגיטו.
אולי.
"גיטו נפש" קראתי לזה.
חיפשתי תקווה
עלומה
בתוך הבורות השחורים
עמומים משהו.
יצאו ציפורים
מיתוך סדקים דקים-
עבים,
עם עוצמות חיים 
כאלה
נדירות עמוקות
ועם מנגינת שתיקות,
עפו,יצאו להן מתהומות
ותמונת ילדה,
הצויירה בעיפרון פחם,
גירדה על חיי 
אפר של תקוות."

ובאלי לשרוף את השיר והציור.למה הדיכאון הזה למה.

באלי לשמוח ולהיות קדושה ולא ל**** את עצמי.פשוט לא.

טאטע.עייפתי סופית.

אין לי כוח לאהוב.

יש שבת בר מצווה לבנדוד.

ואין לי כוח ללכת ולהתנחמד.דיי.

אמור להיות מאוד נחמד.

הוא חזר היום משביל ישראל להפסקה קצרה.אע התגעגעתי.

אז הוא יהיה וכל הדודים אצל סבסבתא.

יהיה מגניב.

שבת ראשונה שנעשה איתם.הם חילוניים.הכנו אנחנו את כל האוכל לשבת.

אמא דאגה לאוכל הכי טעים שיש,

לעיצובים יפים לשולחן,

להכל שיהיה בשפע.שיאהבו את השולחן שבת.

אבל.

אין לי כוח ליסוע.

לחייך.

"יא,עשית גשר,יפה אחת.איך רזית.."

בעע מחמאות.זה מעצבן ומביך.

ולחבק ולקבל נשיקות ולחייך וש**** בי.זה מלחיץ אותי.

באלי להישאר שבת בבית.מעניין מה אמא תגיד עלזה.

היא ישר תחקור למה ואין באמת סיבה.סתם כי מעצבן לראות אנשים,גם אם הם חמודים.

וזהו.

תודה אבא על הכל.

טוב לי ולאנשים שאני עדיין אוהבת.

הזה גרוע.

והאנשים בו עוד יותר.

@צמאה לך נפשי.,מסתבר שאנחנו עדיין פה.

בלילה,אנחנו יוצאים לדבר שניינו.

רציתי היום אבל הוא היה עייף מידי.

נצא.

נספר לו.

הכל?

כניראה.

אני חייבת שהוא ידע לפני ש.

וזהו.

ואני מקווה שלא אכתוב לה מחר,

כיכי.

סתם חבל.

"תמחה את זכר עמלק מתחת השמים"

וגם מתחתי.

יפה וכיפית אבל.מוזרה.נמ.

הם חילוניים כאלה אידיאליסטים.היה מגניב לשיר איתם "ברחובנו הצר".

והחתן ברמצווה הוא תאום.

בשמונה שרנו לו יומולדת

ואז הוא צחק עשר דק על אלה,שהיא עדיין בת 12 והוא כבר בן 13.

ובשמונה ועשרה,בדיוק כשגם היא נולדה,שרנו לה גם.והיה טוב.

וכל הלילה לא ישנתי נורמאלי.

היו כאבים הזויים בחלום ומסתבר שזה היה כאב אמיתי.אז הלילה היה סיוט.

ובבוקר,אכשהו קמנו והלכנו מהר לבית הכנסת,לראות את גיא קורא.

לפני כן,קלטתי את עזית אומרת הגומל.

חיימ היא.היא כולה בוכה מהתרגשות.היא יפה כל כך.

היא ברכה הגומל אחרי חצי שנה של מחלה.

ואז היא באה אלינו וחיבקה את כולנו.

והיא אומרת-זה בזכותכן..בזכות התפילות שלכן.."

טאטע.תודה.

ועכשיו.

המ.

אבא.כואב.כואב מידי.

אלה שבאים לנחם.גם כן.

הפצעים נחתכן,עכשיו הם חשופים.

דיי לנחם.בואו לעשות.

כאילו שעוזרות השבע מילות ניחומים שביבי אומר.

וכל ההבטחות.פפף.אפשר בכיף להעיף אותן ברוח.

איכ.איזו מדינה.

גלותגאולהגלותגאולה.

איאיאי טאטע.כואב לנו מידי מידי.הבטחת.דיי.עייפנו.

גלות גלות.

שתיקות יבשות

השפלת לב.

טביעות רגליים בקרקע,

רטובה היא מין דמעות,

אדומות,גדולות

רגלייך טובעות בבוץ חרוך מים וצער גלות,

חשכה ניסתרת על הכל,

צועדת את בלאט,לאט אט.

פנסי לילה נידלקים לעברך,

הבטחות הימים.

מתבוננת את עד כאב,

עינייך שרופות מאורות עמומים.

הוא הבטיח לך גאולה.

הבטיח שתפרוץ תקופת שלווה.

ואור אינסופי ייגבור על הכל.

ואת?.

עוד הולכת.

בדד.

בשביל עמוס קורבנות.

דורכת בעדינות,זהירות יתר מגלה.

אדמה שרועדת תחתייך,

אדומת פחמים.

עלים שרופים

שורשים עמומי כאב

ורגבייה,

צורחים קורבן.

אשם?

תמיד.

עייפת מלהקריב אחייך על מזבח.

עינייך עפות לשמיים,

מבכות דמע צורב.

לב.

כואב.

ידייך פרושות הן,

מנסות לקבץ את המרומים בתוכן,

מייחלות לאור גאולה,

ניחומים,

עייפים הבנים.

אבא.

הבטחת.

ה' ייקום דמי ההרוגים.

טאטע.עייפנו לנצח.דיי לגלות.

כל מי שנהרג בגלל שהוא יהודי הוא הרוג מלכות.

ולא משנה עבירות ובעיות עשה, ישר גן עדן.

במקום שאף אחד לא יכול לעמוד בו - וכל זה למה?

כי הוא נהרג על עצם היותו יהודי.

ה' יקום דמם.

נישאר לי עוד קצת על השואה ויהדות ארצות הברית וכנסיות מוזרות וזהווו

הממ נחמדון

ממ.תודה

איפה השמחה?? פורים!!!!!!!!!!!

שלא יהיה בכלל אפילו לא חלק!!

@פועל במה תקרא ספר הכוזרי