פורום נסיונות פעילים (עמוד 2358)

אני רועדתתת

..

עכשיו ממש ברגע זה באתי לכתוב את זה, בדקתי והנה זה לא מה שחשבתי.

התחדש לי שזה לא "בשירים אערוג" אלא "ושירים אארוג" (מלשון אריגה). 

אז גם המשך המשפט - "כי אליך נפשי תערוג", לא מהווה כפילות.

 

- - - - -  

 

מוזיקה מחזקת רגש קיים או יוצרת רגש חדש. 

חשוב לדעת איזה רגש רוצים באותו הרגע, כדי שהמוזיקה תהיה נכונה.

 

אין כמו מוזיקה קדושה.

צלילים שחודרים אל הלב ישר

מתעלמים מכל מחסום או לכלוך בדרך

ומעוררים כיסופים,

געגוע עמוק לטוב המושלם.

 

תעיתי כשה אובד,

בקש עבדך

 

לילה טוב

שירות לאומי-כן? לא? שחור? לבן? למה?

יש לנו שפה כ"כ יפה רבותי.
באמת.
ומה?
אט אט אנשים משתמשים במילים שונות ומשונות,
עם הטיות שאין מקומן בשום נגזרת מוכרת..
ואבות הם אבאים ושפחה היא עבדה ומכוניות הם אוטוים..
בעייתי המצבוש, כנוש? היוש סלפוש, באסוש טובוש?
זה מזה מוש.
וזה מגניב ברמות של כלה.
וממש פאן.
כאילו דא כזה.
אנשים היום מדברים בשוגג.
זה לא במזיד. זה בשוגג.
פשוט כבר לא יודעים מה זה אפיפית,
מה זה נמנמת,
ומה ההבדל בין רמקול למיקרופון,
ומדוע סבא לא מחייך כשעונים לו שהכל סבבה,
כשהוא רק שואל בתמימות לשלומכם.
אם היום אענה - מה אתה שח?
יבדקו אם אף אני נכחתי בפלמח.
ולו תעז לומר כי תרים צלצול,
יבקשו שתחזור אל הקונכייה, שבלול.
מה אומר לכם ידידי,
כשקטונתי,
העיון באנציקלופדיה ובמילון היה חלק מתחביבי.
וכשגדלתי, בגרתי,
ונעשתי לעלמה,
נמצאתי יושבת בתוך האומה,
ורושמת,
על גורלה של השפה.
בשפה רפה,
בחצי שפה.

הזמן טס לי מידי
וחומק מבין ידי.
מבין ידיים שרוצות לבקש ממנו שיעצור.
שינוח.
לרגע.
אני רוצה לעכל את עצמי.
ולא מצליחה פתאום.
אבא תגיד לו, לזמן,
שיעצור לרגע,
לאתנחתא קלה.
אני אחת כזו, פעילה,
וכמה שינויים במכה.
במכה.
לתחזק את המימוש של להיות אדם זה לא פשוט בכלל.
כלל לא פשוט.
אבל יותר מזה,
לא פשוט להיות אדם פשוט כשלא פשוט.
והכי פשוט זה לפשוט זוג ידיים פשוטות,
כלפיי שמייא ולצעוק-
שאני נא
על כנפי השכינה
עטפני נא
בחיבוקך החם
קבלני נא
בזרועותיך,
אב הרחמן.
ותנחני נא אל מעבר לגבולות דמיוני,
כי דמיוני אנושי הוא,
ולאנוש גבול,
עד אין גבולות.

 

דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם

כשעוד כתבת מכתבים של אהבה

כמו שהיית מחבק נשאר איתי ולא בורח

היית בא מביא לי פרח

 

דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם

כשעוד היית מסתכל עלי

נרדמת לצידך כמו שהיית דואג

אם תמיד אהיה שלך

 

פעם היינו מדברים לאט

היינו מדברים בשקט מדברים מעט

היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך

 

דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם

כשעוד היית מסתכל עלי

נרדמת לצידך כמו שהיית דואג

אם תמיד אהיה שלך

 

פעם היינו מדברים לאט...

 

תחבק אותי חזק ואל תרפה

ימים קשים עוברים

אני נופלת מהכובד על כתפי

אני נופלת מהכובד על כתפי

 

פעם היינו מדברים לאט...

 

איזה שבת מפתיעה זאת הייתה. שאלוקים יעזור לנו.

אני מפחדת

ואני בחרדות מהדבר הזה

ואין אפחד לדבר איתו. אפחד

(כלומר מזל שיעל קיימת כי אחרת כלום והיה שיחה טובה איתה אבל היא לא הבנאדם המתאים לסיטואציה שלי וגם היא לא ובודד לי בקטע נוראי כי מי אומר כזה דבר בכזאת ננושלטיות ומתחשק לי לחבק אותה ולצרוח איתה. וזאת אמא שניה בשבת אחת)

ובהחלט שהשיר הזה מצמרר אותי לחלוטין. רייכל גאון מוזיקלי ולא פחות מכך

...

אני אולי

@המקדש השלישי בדרך עדיין חולה?

בוכה מצחוק.

מצב קשה.

@פרפר בכלוב איך הולך לך פסיכו?

להגיד שרב זה אלוהאלוולהתייחס אליו ככה זה עבודה זרה?

ותייצרו משהו מעניין.

מישהו מכם יודע איפה נמצא הדף ניקים שמור להיות במרכזית?

 

אני חיפשתי אותו ולא מצאתי!

 

(מי שיודע, שיאמר מתי הוא ראה אותו בפעם האחרונה...)

נכתב בתור ביקורת על התחנה המרכזית בירושלים.