יש לנו שפה כ"כ יפה רבותי.
באמת.
ומה?
אט אט אנשים משתמשים במילים שונות ומשונות,
עם הטיות שאין מקומן בשום נגזרת מוכרת..
ואבות הם אבאים ושפחה היא עבדה ומכוניות הם אוטוים..
בעייתי המצבוש, כנוש? היוש סלפוש, באסוש טובוש?
זה מזה מוש.
וזה מגניב ברמות של כלה.
וממש פאן.
כאילו דא כזה.
אנשים היום מדברים בשוגג.
זה לא במזיד. זה בשוגג.
פשוט כבר לא יודעים מה זה אפיפית,
מה זה נמנמת,
ומה ההבדל בין רמקול למיקרופון,
ומדוע סבא לא מחייך כשעונים לו שהכל סבבה,
כשהוא רק שואל בתמימות לשלומכם.
אם היום אענה - מה אתה שח?
יבדקו אם אף אני נכחתי בפלמח.
ולו תעז לומר כי תרים צלצול,
יבקשו שתחזור אל הקונכייה, שבלול.
מה אומר לכם ידידי,
כשקטונתי,
העיון באנציקלופדיה ובמילון היה חלק מתחביבי.
וכשגדלתי, בגרתי,
ונעשתי לעלמה,
נמצאתי יושבת בתוך האומה,
ורושמת,
על גורלה של השפה.
בשפה רפה,
בחצי שפה.