פורום נסיונות פעילים (עמוד 2660)

וזה כבר נהיה מעצבן.

כלב בן כלבה

יש כמה..
האבא הקיבוצניק של החברה החדשה של שלום, ממוקה (מה הוא זה בעלה ארזו), ושלומי קוראט, לא זוכר פתאום איך קוראים לו בסרט.

קורע המשוגע הזה. ואמן, אמן ימות היום. תדרוס אותו משאית של השטן.

'מה קשור מונית?!! זה אוטו גלידה'  

או ממוקה 'כלב כלב כלב, כלב בן כלבלב יש אותו אוזניים וגם זנב '

אבל השתגעתי מממוקה

(החבר'ה בכיתה שלי וכו' @ghgh)

מילא היו יודעים לחכות אותו

 

 

(הי! למה אתה לא בישיבה?)

הם דווקא סבבה.

 

 

מתחילים היום.

פשוט יש כאלה שלא ראו בכלל ומחכים אחרים... 

 

סוףנצלוש

חלבי הכי קורע, אין ספק.

היה נהדר. עוד אכתוב סיכום של דברים כלליים מהימים האחרונים ,קרי- כמה חודשים. שיואו מלא זמן לא בקרתי פה. תודו שאני חסר! כמה נהדר זה בטח לפגוש אותי, אני יודע שלי היה כיף לפגוש את @נגרינסקי. ויש לי כמות של מילים לכתוב בפרוכח.....

 

חודש טוב שיהיה בינתיים.

 

(יש מפגש משפחתי לרגל המוצש הארוך בשנה)

כל קטע בנפרד עד שאת יודעת אותו טוב 

ואז לסכם לעצמך בע"פ

ולעבור לקטע הבא

ואז לסכם את שתיהם וככה את הכל...

אני ככה עשיתי בהיסטורי יום לפני המבחן וזכרתי הכל!

בסוף תרדמי

אם למשל צריך לזכור את הראיות ליאוש שלא מדעת (פמג"ש ממקגטי ככסע"ז) אז אפשר ליצור שלש- ארבע סיטואציות

חדר הנחיצות מלא בפירות מפוזרים ומעות מפוזרות, איש זקן ומאחר סדרטי לבושים סודרים של צמר בצבע ארגמן מלקטים בפינה קב בארבע אמות הסמוכים להם תוך כדי שלועסים בקול עיגולי דבילה, בא ירדן ושוטף הכל. וכן הלאה

 

זה בגלל שלמדתי את זה מזמן או שזה קשה?

תשמעי. כל אדם והלמידה שמשפיעה לו על הזכרון בצורה הכי אפקטיבית
יש מי שצריך לקרוא בעיניים, יש מי שצריך לסכם, יש מי שיעזרו לו דווקא כרטיסיות, ויש אחר שיעזרו לו מירקורים והדגשות. יש מי שיעזור לו להקריא בקול ויש כאלו שטוב להם שמקריאים להם. את מכירה את עצמך הכי טוב מה עוזר לך
בקטע של טריקים, אני ממליצה על כמה שיטות -
1) אירגון המידע בתרשים
(תרשים זרימה, ציור, סתם משפטים מכלילים כשדבר מוביל לדבר. תלוי בחומר ומה נוח לך)
2) ראשי תיבות
(נניח בהיסטוריה ארסי"ק = אינדיבידואליזם, רציונאליזם ספקנות וחילון, ידע, קידמה. שאלו הם מאפייני הנאורות)
3) שירים
(ממש לכתוב שיר ולהלחין אותו עם קצב קליט כלשהו, או להלביש על לחן של שיר קיים)
4) אסוציאציות
(לדוגמא - פרימאז זה אנזים שמתחיל את השעתוק, וכדי להתחיל צריך לפרום ופרימאז נשמע כמו לפרום. זה עובד מעולה גם על בדיחות פנימיות וכדו')


בכולפן, חושבת שכדאי לך לברר עם עצמך איך הכי טוב ועוזר לך ללמוד. זה יכול להשתנות בין מקצוע למקצוע, וכדאי לך ללמוד את זה על עצמך כבר מעכשיו!
נניח אני יודעת על עצמי שאני חזותית, וחייבת לקרוא עם העיניים. ממש ממש קשה לי משמיעה. מקצועות רבי מלל היה לי נפלא ללמוד ביחד עם בנות נוספות, לי אישית יותר עזרו תרשימים ויש בנות שכרטיסיות היה מה שהציל אותן ויש מי שבלי מרקר או סיכומים לא הייתה עוברת את הבגרות. לתרגל דברים כמו מתמטיקה ולשון הייתי חייבת לבד, בשקט שלי או עם מוזיקה. ויש בנות שחייבות ללמוד ביחד ולהשוות תשובות ושכל אחת מחפשת לשניה את הטעות כי קשה להן למצוא את של עצמן. כלכך כלכך ממליצה לך לברר עם עצמך מה טוב לך ועוזר לך ללמוד! זה הופך את הכל להרבה יותר מדוייק והרבה פחות מייגע
בהצלחה מותק ❤️⁩

אני לא יודעת ללמוד.

ים חומר בהיסטוריה ומבחן שעבר כמעט נכשלתי.

והוא ברביעי. והייתי היום במיטה כל היום במקום ללמוד, שזה דפוק נורא נורא.

ויש גם חומר משנה שעברה ולמה שיהיה לי אותו לעזאזל. גם מהשנה אין לי.

 

נראלי אני פשוט אתייאש כי בכל מקרה לא תהיה תעודת בגרות. אז מה זה משנה אם נלמד או לא.

פף.
יש באינטרנט באתר של ישת"ח בלשונית של מקצועות ---> היסטוריה ----> אז זה מחולק לנושאים ויש שם גם את החומר של י', בהחלט מיקודית מצויינת. אני הדפסתי את זה ולא קניתי מיקודית. סיכומים מעולים

ואוך. באסה שככה. אבל עכשיו תאספי את עצמך ללמידה ויאללה, את מסוגלת!

והי, תהיה לך תעודת בגרות. אני מאמינה בך, הלוואי שתאמיני בעצמך.
(להתייאש יהיה הצעד הנכון עכשיו? כלומר, זו הרפיה הכרחית או ויתור עצמי?)

ננסה. תודה.

 

אין לי ראש ללמוד עכשיו. אני תוהה לעצמי אם משהו ייקלט ככה.

 

נושרים לרחוב! אפילו בחמישי ואתמול חיפשתי מקום להתביית בו.

(גם וגם נראלי.)

בהצלחה לך

ואת מוזמנת להתביית אצלי. אני חוזרת לגור בבית כפי הנראה כך מסתמן אז מאוד מוזמנת לשאול כמה אנשות שכאן כמה אנחנו חומד של משפחה זה נראלי עדיף על לנשור. ועדיף על רחוב.
(אוף החלטות טובות, וכוח ⁦❤️⁩)

וזה לא ציון שמספיק למגנים ולא לא עוזר לי עם האי נוכחות.

 

כל השבוע?

אולי באמת ננשור אלייך? ואני ומתנחלת. ואז יהיה כנרת.

(תודה|לב|)

ולמה למען השם התיקון האוטומטי מתקן לי את ארטי לארטישוק

כן.
תשאר לי שם מיטה לעיתות חירום. אבל בגדול התכנון הוא בית. כלומר, שעות העבודה ישארו אינטסיביות. אבל אני מספיק קרובה כדי שזה יהיה בסיידר
מוזמנות בשמחה! אין על הכנרת בחורף

נראה אם לא נמות בדרך.

אני סיימתי עם 75 והעריצו אותי

והמון.

לקרוא את זה פעם אחת פעמיים כמו שקוראים ספר. וזהו. להחליט שיותר לא מתקרבים למחברת וסומכים על הקב"ה שנזכור את זה איכשהו.

לומר פרק תהילים, לברך שהכל ולאכול שוקולד, וללכת לישון

היה מקסים איתך.

היה נחמד להבהיל אותך

אני שמחה שנהנת

ה"ל
@המצב חסה

@אנחנו יחד נבנה

(כל פעם יש סדנאות אחרות כדי שכל אחד ימצא את הפינה שלו, אבל טוב שאת אומרת)

אם כבר, מה בדיוק מעניין אותך? שנדע לפעם הבאה

יואו

בכיתה שם זה היה?

 

וואו ממש.

זה ישן...זוכר שבאתן אלולפנה לבקר אותנו?

 

ואני לא זוכרת

אבל נראלי ראיתי אותך לפני כמה זמן והתפדחתי

יש מצב?

 

 

ממש התפדחת, זה היה בהושנוער נראה לי? או שלא
את היית בתוך הכיתה ואני בחוץ ודיברנו על הסורגים כמו איזה ביקור בכלא
וישבנו איתכן בחדר ושמתן מוזיקה בפול ווליום
זה בערך מה שאני זוכרת

 

 

התכוונתי בזמן האחרון כזה..

כאילו בחודש חודשיים ככה

אין לי שמץ אבל

הזיכרון שלי זל

ואז זה באמת מוסיף סיבה מוצדקת 

השפה עצמה באלי ללמוד. בלי קשר לעם האדיוטי

לרצות ללמוד ערבית זה אחת מתופעות לוואי המוכרות של כל אחד שחזר מטיול בסיני...

יעבור לך.

זה אחת הסיבות שדווקא ירדתי לשם.
כדי לשמוע את השפה הרבה

אני לומדת ולא נהנת בכלל.

בעצם אולי ללמוד ערבי סתם לכתוב ןלקרוא סבבה.

 

ללמוד בניינים ותחביר של ערבית זה לא כזה חוויה

 

 

עם כתב מדהים וצליל עממי

וגם יש אתר מעולה:  מדרסה - לומדים לתקשר | Madrasa - Learning to Communicate | מדרסה

האמת אבל זה היה ציטוט..
נראה מי יודע מאיפה..

https://m.one.co.il/Mobile/Article/18-19/5,12,237,60491/325802.html?ref=hp

צירוף מקרים משעשע

אולי זה:

https://m.one.co.il/Mobile/Article/18-19/5,12,237,60491/325802.html?ref=hp

מה זה?

 

 

כבר עשית חצי דרך

הבעיה היא שאני מנסה להתגבר על זה כבר תכף 7 שנים. וזה לא מצליח. ועצוב להגיד שזה אפילו רק מתגבר

לא היה היום שרשור מה למדתי... או שלא זכיתי לתיוג?

נראה אולי מאוחר יותר בעהשי"ת

זה עושה לי טוב... פתאום יוצא לי כמה פעמים ביום להיזכר בזה ולחשוב מה אני הקב"ה מלמד אותי בסיטואציה הזאת או ביום הזה...

תודה לך

ושימחת אותי.