פורום נסיונות פעילים (עמוד 286)

רק תזכור שאני לא רציתי

אני רק צריכה קצת שקט. נמ.)

איך

זה ממש ישמח אותי🥺

תודה(:

פנחס עמד מול הכפתור האדום והתלבט אם ללחוץ.

מחשבותיו נדדו אחורה בזמן, למתן תורה ולבריאת העולם. אל הזמנים בהם הטוב היה גלוי, ועוד היתה לאנושות תקוה.

אוי, כמה שהמציאות השתנתה! כמה שהרע חוגג, והערפל מכסה כל חלקה טובה.

הכפתור מולו, כמו מזמין אותו ללחוץ. ושעון החול מתקדם, מעיד על כך שעבר כבר חצי מהזמן. אבל פנחס מהסס.

שעה לפני כן, פנחס עמד בתפילה, ושח לפני קונו על המצב העגום של היקום.

להפתעתו, ה' ענה לו. נשמתו כמעט פרחה, בזמן שמלאך לבוש לבן אחז בו ולקחו למעלה, אל האור שבשמים. שם, המלאך הכניס אותו לתוך אולם שנגלה לפניהם, ובתוך האולם הענק עמדו בסדר מופתי רבבי רבבות של מלאכים.

ברגע שפנחס נכנס, הושלך הס, ופנחס מצא את עצמו עומד מול הבורא יתברך.

"שמעתי את טענותיך על העולם שבראתי", אמר לו ה', "אני רוצה לתת לך את ההחלטה. את היכולת לבחור".

בעוד המילים נאמרות, הוצב לפני פנחס שולחן קטן, ועליו כפתור אדום וגדול.

"לבחור בין מה לְמה?" פנחס שאל, והתשובה הגיעה מיד: "לבחור האם להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. אם רצונך בכך - תלחץ".

על השולחן הוצב, מלבד הכפתור, גם שעון חול מעוטר, שהגיע ברגע אחד, יש מאין.

'אם אחזיר את העולם לתוהו ובוהו' חשב פנחס, 'מה יקרה לי?'.

"גורלך כרוך בגורל העולם. מה שיקרה לעולם, יקרה לך." ענה לו יודע מחשבות.

הזמן מתקדם לאט, כל שניה מרגישה נצח.

֎֍֎

פנחס מתעורר שטוף זיעה. ומתארגן לקראת היום הבא עליו לטובה.

ואתה, קורא יקר, היית לוחץ?

אשמח לתגובות...

בתקווה לכך שאתגבר על חברים:

אבא

----/--/-- (תאריך פטירה)

😭

עכשיו כשלוחצים על תגובה היא מסומנת בכתום

עד עכשיו זה היה שחור

@ילדה של אבא

היולי מחשבות ממש מעניינות

היולי חיים ממש מעניינים

והיום כמה עצוב כל החיים שלי שואפים למטרה אחת פשוטה אך מסובכת

קראתי על המזרחית וידעתי לאיזה מזרחית אני מתכוונת

ועל ליטול ידיים בבוקר והנה אנחנו נוטלים ידיים בבוקר מגיל ארבעה חודשים תודה לך ה'

ועל אחיה שמכר פרחים

ואיפה הוא היום?

אני לא יודעת

אני חושבת שהוא ברסלבר אבל איןלי מושג איפה הוא ישן ומה הוא אוכל והאם הוא בקשר עם

ומרדכי ו(לא זוכרת) מה איתם עכשיו?

פעם היה לי אוסף ילדים חמודים

והיום הם גדלו ואני כל כך מתגעגעת אליהם

מה עם זוהר? הם עברו לג' ומאז נעלמו

ושירה לאה שהלכה לגבעת וושינגטון ומי יודע איפה היא היום אני רק מקווה שלא זרוקה באיזה מבנה נטוש

אולי אני אלך לירושלים לאסוף ילדים ממבנים נטושים?

איך באלי וואו

כמה זה עצוב מאחד ועד שאת שומעת שחברה שלך לשעבר גרה עם בחור, גדול ממנה, גוי, ערבי, ואת מתנחמת בכך שהשמועה אומרת שאמא שלו יהודיה?

אני חושבת: עצוב מאוד.

עוגיות יקרות וחביבות

זמן החימום לבבות יחד עם תנורינו היקר והחשוב נגימר

אנא פנו את המקום לקבוצה הבאה

בתודה מראש ובהבנה

הנהלת המטבח

כשלאדם קשה וכואב. הוא צריך שישימו לב. אבל הוא לא רוצה. הוא צריך את האנשים האלה שיבואו וישימו לב לפרטים הקטנים שעם הרגישות שלהם והעיניים החדות ימצאו את הדרך ללב שלו. בלי לפחד ובלי להרפות.

ארגנה לי כרטיס טיסה לאמריקה לחודשיים אם אפשרות להאריך....

תודה חיים😍

הצלת לי עכשיו את חיים

בואו נבכה

מה אני נראית?

שוקולד השחר, שאפשר למרוח אותי ולתקוע בי סכינים??

טקס יום הזכרון.

כולן סביבה בוכות. והיא מרגישה שזה עושה לה רע.

הן בוכות ומתייפחות. והיא לא יכולה לשמוע את זה.

היא שמעה כל כך הרבה אנשים בוכים, שבורים, מנופצים.

היא בכתה. והן בוכות והיא מרגישה שהיא לא מסוגלת.

משהו שם יבש לה, חולה. משהו שם כבר הספיק לכאוב.

הן מעלות לה זכרונות מאירועים קשים.

הן בוכות סתם מסרטון והיא שמעה אנשים שהיו להם כל כך הרבה סיבות לבכות.

היא מרגישה כאילו יצא ממנה כל האויר.

כשכולן בכו ושרו היא ברחה, נכנסה לבניין כי היה קר.

היא ישבה, הדי הטקס נשמעים, הרגישה שהיא צריכה לברר מה היא מרגישה.

אז היא לקחה עיפרון ומחברת, והתחילה לכתוב.

הוקל לה.

אבל משהו שם עדיין רפוי, דופק. ובא לה להקיא.

אולי היא סתם לא מרגישה טוב.

ולמטה שם במחברת נכתב: לבירור: קשה לי לשמוע אנשים בוכים?