פורום נסיונות פעילים (עמוד 2992)

ב"ה

רק בשקט

(עזרת נשים שם, שם)

בכיתה ו' נראה לי זה הפסיק לבעור בי.

שהקונספט של משפט משפט לא כ"כ יפה.

עדיף שכולם ישירו ביחד.

מורה נבוכים א נט ודי לחכימא.

חברה שלי חשבה שאני באה לאיזה מסיבה שלה מחר והיום בערב היא מודיעה לי ואני לא יכולה לבוא מחר אבל מה ככה להודיע לה את זה?? היא ממש רוצה שאני אבוא 

אם שילמת אגרה את אמורה לקבל תאריך. נראה לי שזה בגלל שכל החודש האחרון לא היו טסטים אז עכשיו נוצר עומס... (שלי רק עוד חודש!)

זה נורא מעצבן לחכות לזה אבל בסוף זה יגיע

איזה שיעור את?

ואני גם קיבלתי צו ראשוןןן

קיבלתי באמצע שנה שעברה והם דחו לי אותו. עכשיו הם שלחו עוד פעם...

כי עוד מעט הדיין מגיע לאולפנה ואינלי כח להימרח עם ההצהרה

רק תבדקי שהם פותחים לך אותה אח"כ, יש עם זה הרבה בעיות

אין לנו בעייה עם הצהרות האולפנה מסדרת לנו הכל. צריך רק לצלם ת"ז שלי של ההורים להביא תצו הראשון ואז יש יום שהדיין מגיע לאולפ חותם לך על ההצהרה והאולפ שולחת הכל לצבא והם מתעסקים עם זה..חיים קלים..

התכוונתי לת"ז, כשמקבלים אותה אז שולחים לך הודעה כזאת ואת צריכה להחזיר להם וככה הם יודעים שקיבלת את התעודה ופותחים לך אותה...עכשיו המערכת לא תמיד עובדת טוב אז תבררי אם פתחו לך אותה או לא..

(יואו אנחנו גדולים כבר)

אני אנסה את זה בעז"ה

אני רוצה להגיע עוד בעז"ה...אנחנו חושבים לעשות שבוש בשביעית, נראה כמה זה ילך...

אבל אני רוצה לשלם על זה.

ה' יעזור.

אני לא יודעת איך החיים שלי היו נראים בלי מוזיקה

זה כמו לקחת חצי מעבודת ה' ומהאישיות שלי.

אין אנחנו מספיקים להודות לך.

כמה חסדים בכל יום ורק מעט אמרתי לך תודה. 

למה להתגעגע לכאב עד שהצלחתי להתיר אותו ממני במקצת.

תן לשינוי לצמוח.

צריך לחיות מתוך תחושת שליחות תמידית

וכמה כיף שהצלחתי לטעום מזה קצת.

ב"ה שאני אוהבת אנשים ואני אוהבת לחיות את תחושת הביחד הזאת.

אפשר לחכות לטוב

ואפשר ליצור אותו בעצמנו

האפשרות השניה לדעתי יותר נכונה ומעצימה 

הראשונה כנראה יותר נוחה ויותר איטית.

מלא חברים שלי חוזרים מחר.

שישה חודשים זמן חורף מסכת יבמות. לא פשוט.

בעיקרון

ופורים בישיבה.

ונמאס לי 2 פורים.

התחלתי כבר

צפון.

בא לי שוב.

אבל כרגע אני אוהבת את המקלחת והמיטה יותר

אז נאלץ להפרד עד שבוע הבא בע"ה

אם את רוצה.

מה עובר עלייך ילדה, נראה לי החום גבוה

חשבתי על זה כשהייתי במסע.

אני לא מוצאת את המחשבון שלי.

איפה הוא יכול להיות?

תשים לי את המחשבון שלה מחר בבוקר מתחת לבית שלי,

מקווה למצוא מהר מאוד את שלי בכל מקרה

סתם. ח"ו. 

אבל באמת, לאן שלי נעלם?!

תעשה השבת אבידה.

אם ע''פ כל ההלכה שעבר זמן, שהבעלים יתיאשו וכו'... אז תביא לי אותו.

תביא תביא.

ישלי הסתברות מחררר

אצלנו במשפחה זה קטע כזה שכל פעם שמישו עושה משו ילדותי או מפגר כזה, אומרים לו "מה, אתה בן 6?!"

אני הנחלתי את המסורת |מתנשא|

אז זה קטע כזה...

אופס, שכחתי.