פורום נסיונות פעילים (עמוד 3037)

אסכם קצת.. לא חייב לקרוא ואפילו לא כדאי ומי שקורא... אני לא כותבת סיכומים יפים ועמוקים כמו כולם אז... תסלחו לי

ערב החג-

המרק היה מושלם, חייבת לציין.

שמתי שמלה מהממת שאני אוהבת.

בהקפות היה לי משעמם ובודד וכואב, כל כך ניסיתי לשמוח, לחייך, משו... אבל רק דמעות היו להן בעיניים. והתאפקתי לא לבכות, כי היה מלא וכולם היו רואים וזה מביך ומטומטם. וגם ככה אף אחד לא היה מבין.

וכן, צריך לעשות משו קטן לנשים בקטע של שמחה, להסתכל על הבנים שעות זה קצת מתיש.

מעניין שכל הקפה היא במציאות 100 הקפות, וגם כשסוגרים את הארון ממשיכים עוד ועוד. עשו מלא קולע.

ההקפות הסתיימו באחד בלילה.

בוקר החג-

התלבשתי יפה ממש, בדוק. אני אוהבת להתלבש יפה וגם צנוע מכל הכיוונים, וזה רק בשבת/חג איכשהו. ביומיום הבגדים שלי רגילים, צנועים אבל רגילים כזה. לא וואו.

שחרית

סעודה בבית כנסת, ברור שהבאתי אוכל משלי... כי שלהם, בעע.

הקפות, הפעם לא בכיתי. אבל גם, לא הצלחתי לשמוח ולהתלהב. מה קרה לי השנה?!

קריאת התורה, חזק חזק ונתחזק!

(יזכור)

מוסף

תפילת הגשם, יאיי.

סיימנו להתפלל בחמש בצהריים.

אז כבר מנחה.

הלכתי הבייתה לאכול קצת מרק וגם גלידה.

ישנתי שעתיים.

אין לי איך ולאן ללכת להקפות שניות

השנה אלול-תשרי היה פשוט כל כך דאון. אוף. למה? אני מפחדת.

והשיחה איתה.

מבלבל. כואב. מה לא.

טאטעעעעעעעעעעעעעעעעעע

תרפא כבר את כל חולי עמך ישראל. תביא לכולם מנוחה ונחלה, רוגע ושמחה וטוב גלוי ועצום וחיבור אל עצמם ואליך. בבקשה.

וואי.

קשה המצב.

היא אמרה לי להתפלל שלא יעיפו אותה.

אני מתפללת שיהיה טוב ושתהיה לה רפואה שלימה. רפואת הנפש ורפואת הגוף.

אני כבר לא יודעת מה ואיך.

טאטעעע

רק שיהיה כבר טוב לכולם.

תגידו אמן.

יואו.

אני לא בדיוק יכולה לפרט את האמת כולה, אז אני אומרת על קצה המזלג. ואז אני נשמעת מפגר. ואם אני מתחמקת זה יוצא כאילו אני מזלזלת ובכלל לא רוצה לטוס. וזה לא נכון!!!

אה, ואחרים.. תפסיקו לשאול אותי 'למה את לא מתחתנת' ו'מתי תתחתני', תנו לחיות! אני כולה 19! ואתן... יא קטינות... לא מבינות מהחיים שלכן כלום. ואתם חברים של אבא... סתם מוזרים, ואתן חברות של אמא... חופרות ודוחפות ת'אף לכל מקום.

מממ... זהו, פרקתי.

אבל לא יכול לישון