אסכם קצת.. לא חייב לקרוא ואפילו לא כדאי 
ומי שקורא... אני לא כותבת סיכומים יפים ועמוקים כמו כולם אז... תסלחו לי 
ערב החג-
המרק היה מושלם, חייבת לציין.
שמתי שמלה מהממת שאני אוהבת.
בהקפות היה לי משעמם ובודד וכואב, כל כך ניסיתי לשמוח, לחייך, משו... אבל רק דמעות היו להן בעיניים. והתאפקתי לא לבכות, כי היה מלא וכולם היו רואים וזה מביך ומטומטם. וגם ככה אף אחד לא היה מבין.
וכן, צריך לעשות משו קטן לנשים בקטע של שמחה, להסתכל על הבנים שעות זה קצת מתיש.
מעניין שכל הקפה היא במציאות 100 הקפות, וגם כשסוגרים את הארון ממשיכים עוד ועוד. עשו מלא קולע.
ההקפות הסתיימו באחד בלילה.
בוקר החג-
התלבשתי יפה ממש, בדוק. אני אוהבת להתלבש יפה וגם צנוע מכל הכיוונים, וזה רק בשבת/חג איכשהו. ביומיום הבגדים שלי רגילים, צנועים אבל רגילים כזה. לא וואו.
שחרית
סעודה בבית כנסת, ברור שהבאתי אוכל משלי... כי שלהם, בעע.
הקפות, הפעם לא בכיתי. אבל גם, לא הצלחתי לשמוח ולהתלהב. מה קרה לי השנה?!
קריאת התורה, חזק חזק ונתחזק!
(יזכור)
מוסף
תפילת הגשם, יאיי.
סיימנו להתפלל בחמש בצהריים.
אז כבר מנחה.
הלכתי הבייתה לאכול קצת מרק וגם גלידה.
ישנתי שעתיים.
אין לי איך ולאן ללכת להקפות שניות 
השנה אלול-תשרי היה פשוט כל כך דאון. אוף. למה? אני מפחדת.
).
כנראה זה בגלל ****** ** **** אולי, ישמצב. למרות שזה חלש.