פורום נסיונות פעילים (עמוד 3557)

העריכה.

גזר נקטרינה
בשעת הדחק משלמת לאחותי שתכין לי טוסט

אחרי זה פותחים את המקפיא וסוגרים אותו לאחר מכן פותחים את המזווה מושכים את המגירות רק כדי לדעת שלא נמצא כלום וסוגרים גם אותו ,ולבסוף לוקחים פיצה קפואה מהמקפיא ומחממים אותה בתנור.

לפני שנאי מתחילה לפענח בראשי תיבות משלי

אם כי אני בין הבודדים שיודעים...

זה שירות קנטינה מוזל

כי עוקצים שם.

תכלס מאסטר ענתה באותו סיגנון.

שזה רוב היום.
אם לא זה אז חביתת ירק או מלוואח

או קורנפלקס

 

או בורקסים אם יש

קלל

שרשור על אוכל, איך זה לא נכתב.

וממש כיף שחזרת לכאן!

הוא נשא מבטו אל על.

העמוד היה כה גבוה, עד כי קצהו נגע בעננה קלה שעמדה בשמים הכחולים.

הילד החליט לטפס על העמוד.

טיפס

וטיפס

וטיפס

וכשהגיע אל קצהו התישב בזהירות.

הביט תחתיו וראשו סחרחר.

הרחק למטה ראה את החצר כמשבצת חומה, ובתוכה משבצת אדמה קטנה שהיתה גג ביתו.

הביט וראה כי משבצת חצרו מוקפת משבצות רבות חומות ירוקות וצהובות, ואף הן מקפות משבצות זהובות וירקרקות מלוא העין עד האופק.

הילד הביט אל עבר האופק וחשב.

עתה, משראה את החצרות והשדות נפרשים עד האופק, רצה לדעת מה קיים מעבר לו, הרחק מעבר למקום שבו נפגשים שמים ושדות.

"האם תוכל לפנות לי מקום מעט על קצה העמוד?"

שאלה אותו ציפור שהגביהה עוף עד אליו.

את כתבת?

לא,כתב אורי רום ויש לזה המשך

בגדול הוא רופא שיניים פסל וסופר.

הילד זז בזהירות ופינה לה מקום על קצה העמוד שלו.

נחתה הציפור ועמדה על ידו.

"שלום ,אני ציפור," אמרה הציפור.

"שלום , אני ילד," אמר הילד.

התבוננו שניהם אל עבר האופק ושתקו.

"אולי את יודעת מה יש מעבר לאופק?" שאל הילד.

"כשהייתי צעירה", אמרה הציפור ," ניסיתי לעוף אל מעבר לאופק. אבל עד מהרה גיליתי, כי ככל שקרבתי אליו, ברח ממני, ומעולם לא הצלחתי להשיגו"

התבוננו שניהם אל האופק ושתקו.

הצביע הילד אל עבר האופק ושאל:"מה יש שם, הרחק מעבר לכל השדות?"

"בכיוון הזה יש עיר,ובכיוון הזה הים, וכאן הרים גבוהים, ושם יער" ,ענתה הציפור.

הילד אמר:" אלך עד האופק, אראה מה מעבר לו ואחזור"

נפרד הילד מהציפור,ירד מהעמוד והחל לפסוע לעבר האופק.

הוא חצה שדות בריצה,אולם האופק רץ אף הוא והתרחק ממנו.

טיפס בהרים, אך האופק טיפס והרחיק.

עבר ברחובה של עיר.

טייל לאורך שפת הים.

אך ככל שניסה להתקרב אליו, ברח האופק והרחיק למקום אחר.

עייף הילד וחזר אל החצר.

וטיפס על העמוד

וטיפס

וטיפס

וכשהגיע אל קצהו התישב בזהירות.

הביט תחתיו וראשו סחרחר.

הביט הילד אל עבר האופק וחשב.

חזרה הציפור והגביהה עוף עד אליו.

שוב פינה לה הילד מקום מעט לידו בקצה העמוד.

שאלה הציפור: "הגעת לאופק?"
"לא" , ענה הילד , " צדקת. הוא תמיד בורח"

התבוננו שניהם אל עבר האופק ושתקו.

אמרה הציפור: "רק בדרך אחת תשיג את האופק ותוכל להגיע אל עברו השני"

אמר הילד:" ניסיתי את כל הדרכים אך תמיד מהיר הוא ממני"

אמרה הציפור: " את הדרך הזו טרם ניסית. רק בדימיונך תגיע חיש קל אל מעבר לאופק מבלי שתצעד ולו צעד אחד. עצום את עיניך וטוס כחץ שלוח אל ארצות רחוקות. זריז כקרן השמש ישא אותך בדימיונך אל מעבר לאופק: לסין,שם תחבוש לראשך כובע קש; לאיים הקסומים,שם תכה בתופים; ולקוטב הקר, שם תרכב על אייל הצפון. על הירח תפסע עוד בטרם יעלה ועל השמש תצעד לאחר ששקעה"

הביט הילד אל עבר האופק ועצם את עיניו.

והינה חצה את האופק כחץ והגיע לסין.

וחיש קל באיים הוא מכה בתופים.

ובקוטב רוכב על אייל הצפון.

פוסע על סלעיי הירח בטרם עלה.

וצועד על השמש אחרי ששקעה.

כשפקח את עיניו,נוכח כי הציפור נעלמה.

הביט הילד אל עבר האופק והיה מאושר.

כשגדל הילד והפך לאיש, עבר להתגורר בארץ אחרת , רחוקה מרחק רב מעבר לאופק שנישקף מראש העמוד שבחצר.

לעיתים, כשתכפו עליו געגועים, עצם את עיניו והגיע בדימיונו אל מעבר לאופק.

והינה הוא בסין.

באיים הקסומים.

ובקוטב הקר.

פוסע על הירח לפני שעלה.

צועד על השמש אחרי ששקעה.

אך יותר מכל אהב להרחיק בדימיונו אל מעבר לאופק , לארץ אחת רחוקה רחוקה, שם ראה את עצמו כילד יושב על קצה העמוד שבחצר ילדותו ומשוחח עם הציפור.

ועיניו העצומות מלאו אז דמעות של אושר עצוב.

ככל שהמחשבה שלך יותר מתעמקת אתה יכול להבחין ביותר מסרים סמויים בסיפור..

לא כיפלי
נאחס לי
ואינלי כח לזוז

תודה לך
ואיפשר כלכך לעשות שטויות עכשיו:-/

וסבא וסבתא עוד מעט באים
אז צריך לסדר את הסלון
וצריך לשטוף כלים
וצריך להכין משו לאכול עם פוקצ'ות ואינלי מושג מה.

משו על זה שזה שיר קדוש מדי ואסור לשיר אותו סתם... עזבי, אל תנסי להבין

שישאל שאלה כזאת.

מבחינתי התשובה לשאלה שלך פשוטה מותר לשמוע וגם לשיר ולנגן כי אני לא רואה איזו קדושה מיוחדת בניגון הזה.

כנראה שעמדת המוצא של השאלה היא שיש הבדל בין ניגון זה לשאר הניגונים ועמדת המוצא של השאלה היא של חבדניקים בלבד (למיטב ידיעתי).

תהני⁦⁩

שמנגנים גם בחופות
ובתאריכים מיוחדים

וכרגיל שרקתי ניגונים במקלחת ובטעות שרקתי ארבע בבות.. קיצור מקלחת מולי יצא איזה אחד גינגי התחיל לצעוק עלי... פדיחות

אבל מטעויות לומדים|מורה|

או עידן רייכל. ניגונים שחסידים בירושלים עדיין לא למדו מהאדמור...

שלא יבוא אחד ויגיד לך שיקסע

לשיר רק בזמנים המיוחדים.

ואז גם ראינו קליפ של הסניף שלך מלפני שנתיים כזה
אתה צוציקקקק

עליך

 

אוכל אותך בטירוף

 

כל הכבוד לך!

שלחו לי

אבל כל הכבוד שאת אומרת ברכת המזון

יא טחונה!

 

הכסףףףףף

חוץ מהבטן והראש

טוב אזז אחרי שבוע שהברזתי אני חוזר ובגדול - נסיונות פעילים

אה
פשש
יפה יפה

אני בטוחה שזה היה לך קשה שלא היה לך מקום נורמאלי לכתוב מסר לאומה

למרות שזה היה בתשעה באב ומה כבר אפשר לכתוב בתשעה באב? אבל עצם העניין!!!

 

 

תשעה באב..

זה היה יומיים אחרי שחתמתי אאל"ט.

וכותבים "צום קל!"

 

 

מה עשית בסוף?

כתבתי מתחת לתאריך

פשש, ידעתי שבסופו של דבר זה יסתדר ואנשים ישרדו את זה בגבורה

 

 

 

דברים כאלו רק מחשלים