פורום נסיונות פעילים (עמוד 36)

היא ערובה להצלחה בים

או באמצע ההפלגה?

תמיד אפשר להחליף משמרת

מבקשים מפוסידון שירחם

ומתעפצים במשמרת

אין פתרון טוב

יש פתרון גרוע פחות...

צריך לשאוף למזער נזקים

ואולי בחזרה מהים לתחקר ולראות איך לא חוזרים למצב הזה

משהו ספציפי שקרה?

שתצליחי למצוא בתוכך את הכוחות לעשות את הדברים הנכונים

לשינה גרועה ביותר

מרגיש גאווה מסוימת, למרות שבתכלס אני לא זוכר אם זה היה רעיון שלי או שסתם לקחתי על זה אחריות אי אז.

נכון

 ואוו כולם טובים ללא ספק בכלל

הבין אדם לחברו שלהם על הפנים.

אנשים אכזריים. מיטת סדום.

גם לי הבעיה הזאת הייתה היום.

זה כתב לי שאני צריך להסיר את החוסם פרסומות.

..

יופי

כן

אמא שאלה אותי אם אני רוצה להדליק בחוץ;

זו בדיוק הדיאלקטיקה של המרחק בין הקיום שלי בתוכי לקיום שלי מחוץ לעצמי,

אבל עכשיו אני חייבת לראות את הנרות שלי ולא יכולה פשוט לזרוק אותם החוצה כשאין בי כלום.

על האדים של הדלק הבנתי עד כמה זה מורכב כשצריך פתאום ליצור את עצמינו כרוח חדשה

יש מאין? אז אין, אין מאין

הקונספט, המרחק, השוני

זה מרגיש שהכל גדול מכדי להתמודד עם זה כמעט לבד, כלומר, אני שוכחת כל הזמן שזה לא באמת לבד

הראש שלי שוקע בתוך המחשבות של עצמו ואין את הנקודה שבה זה מתאפס

כי הכל רחוק ועל מצב טיסה

אני יודעת, 

בבסיס של זה באמת הכל טוב

ויש כלי עבודה

אני באוטומט בורחת לחשוב על איך היה טוב במציאות אחרת, 

רחוקה,

ביקום אחר

שבו הדבר הכי טוב לא נוכח?

.

התעייפתי מכל המילים האלה, אני רוצה לראות את החיים עצמם קורים,

כמו צופה מהצד,

אני לא רוצה להיות התסריטאית של זה

מחר, היום יהיה סיפור

רק אהבתי
בנתה לי עיר ובית
היא חיי, והיא
מותי מדי שעה