הסיפור על ההוא שהלך לחנות ירקות וביקש מסמרים...המקדש השלישי בדרך
יש פה מדריכים שטובים בלהכין פעולות?
א"י שלנו לעד
את ניכנסת להדרכה?משתלמת
עדיין לא.. אבל אני מעבירה פעולה השבת לקבוצה שליא"י שלנו לעדאחרונה
למה עם שוקולד זה החיים😋זמרת מיוחדת
אנחנו כל כך פשרניםשחר.
הידד לכישורי הבישול שלי!אליה2
~רמז: אין לי בכלל כישורי בישול~
אבל למי אכפת, לנו יש עוגת אפרסקים ולכם לא
(הצטרף אל הצד האפל, יש לנו וופלים! סטיגידיש)
בבקשה רק ששוב לא שכחתי לשים איזה מצרך חשוב (כגון, קמח)
אבל למי אכפת, לנו יש עוגת אפרסקים ולכם לא

(הצטרף אל הצד האפל, יש לנו וופלים! סטיגידיש)
בבקשה רק ששוב לא שכחתי לשים איזה מצרך חשוב (כגון, קמח)
אבקת אפיה (קופיקו אי שם בעבר הרחוק.).שה"י פה"י
דווקא את זה זכרתי לשיםאליה2
לשם שינוי.
כבר יצא לי להכין עוגה בלי קמח פשוט
כבר יצא לי להכין עוגה בלי קמח פשוט
אוי ואבוי. ברצינות?מיתרי זהב
לגמרי ברצינותאליה2
גיליתי את זה קצת מאוחר מדי. בואי נגיד שהעוגה לא ממש יצאה מהתבנית
אויש☠️☠️מיתרי זהבאחרונה
מישהו בסמינריון של בני עקיבא כרגע?מתנחלת גאה!
חברים שליתכלית הכוסף
הצוות שלי היו שבת שעברההמקדש השלישי בדרךאחרונה
שיר הילדים האהוב עלי: יש לנו תיש
המקדש השלישי בדרך
חולה על השיר הזה...
יש לנו רבינפש חיה.
לרבי יש זקן
והוא מכה אותנו
על כל דבר קטן
במקל
בסרגל
מה שבא ליד
והוא מכה אותנו
על כל דבר קטן
במקל
בסרגל
מה שבא ליד

אוי ואבוילעבדך באמת!
אני מאוד מקווה שאתה שואל בצחוק.לעבדך באמת!
לגמרי בצחוקעמירם
השיטה של הישיבה שלי שונה לגמרי. אבל אני מכיר אנשים שחושבים ככה.
אם שמת לב לתוכן זה ברור שאני ציני.
יופי, ב"ה.לעבדך באמת!
וזכית שהישיבה שלך שונה לגמרי.
ב"ה!
ב"ה!

זה השיר המקוריהגיגים בע"מ
חחחנפש חיה.אחרונה
סיימתי איתך בית ספר *ד ***ן!!!!! שלום ולא להתראות!!!!!הגיגים בע"מ
למה?13544
הוא ככ רע?
למען האמת, בעיקר המחזור שלי הוא שרע.הגיגים בע"מ
אוי!13544
אז אתה שמח לגמור?
אכןהגיגים בע"מ
כששמעתי על המחקר שאומר ש40% מהדתיים יוצאים בשאלה.הגיגים בע"מאחרונה
לא הופתעתי. זה יכול להסביר לך כמה דברים על המחזור שלי.
..אופק.
ככל שמתבגרים לומדים לאהוב ערים או מקומות . מסתבר
אולי יותר להבין אותם
אנשים ששונאים את תל אביב. אתם סתם לא יודעים להכיל אותה
והכי קל לברוח לשנאה
אולי יותר להבין אותם
אנשים ששונאים את תל אביב. אתם סתם לא יודעים להכיל אותה
והכי קל לברוח לשנאה
אני לא אפגוש אותה עד שנה הבאה!13544
![]()
הילדון הזה אשכרה זוחל.שעות של אמת.
נסיך שלי.
זו לא אני מקשיבה זו היא צועקתנושבת באוויר!
"את יודעת היא מגדלת 20 חתולים בתוך הבית.. מסכנה ומוזרה מגיע לה " כך אמרה האישה שדיברה בקולי קולות בטלפוןן באוטובוס.
אני לא יודעת מי יותר מוזרה .. מגדלת החתולים או זו שצועקת באוטובוס.
אני לא יודעת מי יותר מוזרה .. מגדלת החתולים או זו שצועקת באוטובוס.
ימח שם התיאוריהתכלית הכוסף
^^שוליינית
מה קרה?קשה זה טוב :-)
סתם אין כח ללמוד את כל החומרתכלית הכוסף
אני לא למדתי הכל..זמרת מיוחדת
עשיתי מלא מבחנים ונגשתי..
זה די קל ויש בזה הגיון..
אבל בהצלחה!
זה די קל ויש בזה הגיון..
אבל בהצלחה!
גם לא עברתי על הכל, רק על הדברים החשובים ועל התמרוריםתכלית הכוסף
אבל עדיין זה משעמם וממשגע את השכל
אממ.. בקטע של השיעמום אין לי איך להועיל..זמרת מיוחדת
לי זה דווקא היה מעניין
איך זה יכול לעניין למען השם?
תכלית הכוסף
אממ. תאמת שמעניין אותי חוקים וכאלהזמרת מיוחדת
אוי ויי את בטוחה שהכל בסדר? אולי לא ישנת מספיק או משו?
תכלית הכוסף
כע
פשוט מרוב שאני יודעת הרבה..זמרת מיוחדת
זה הדבר היחיש שמעניין אותי ללמוד
אוי בקטנהקשה זה טוב :-)
יימח שימה וזכרה עוד לא התחלתי ללמוד אליה בכללמתגעגעת...
האמת שזה לא מסןבך בכלל זה סתם הרבה חומר וזה מייאשתכלית הכוסף
הזכרת בהילולא של אור החיים. תדע.נפש חיה.
צעירים

ההוא גברא
עוד שניה נגמר לי הנהג חדש
יפה לך, סבא!תכלית הכוסף
צעייייר 
Masterpiece
!!בזרימה

אני עברתי את זה בבגרות..שעות של אמת.
חינוך תעבורתי?תכלית הכוסף
אה, היה לנו גם. הכיתה הייתה ריקה
תכלית הכוסף
זה היה חובהשעות של אמת.
לכן הכיתה הייתה ריקה
תכלית הכוסף
עשו בעיות למי שלא הגיעה וכושעות של אמת.
קשוחים אהתכלית הכוסף
האולפנא שלי..שעות של אמת.
^^בזרימה
הכי טוב.
אבל הבנתי שזה לא מספיק או משו
זה מספיק יופי, ויש לי תיאוריה ל3 שנים במקום שנתייםשעות של אמת.אחרונה
קלבת שבתשחר.
קלבת שבת.
שרשור על רמהריעות.
איזה דבר אתם רוצים לעשות ולא מצליחים?
סלט לאחורדולפין סגול
**סלטהדולפין סגול
לשרוקרגע שלם
סוג שלריעות.
סופסוף, שרשור על רמה!גלים.
לנצל את הזמן כמו שצריך, משמעת עצמית, לקחת אחריות
לחזק תביטחון עצמי שלי נראלי.האש בוערת
עם ביטחון עצמי חזק אני יצליח יותר מה שאני רוצה..
מממתארחת בעולם
לחיות באמת.
פפשחר.אחרונה
לארגן את הזמן שלי נכון
עוד שמונה פרקיםריעות.
סיפור.דולפין סגול
"ביי אבא"
אני אומרת ופותחת את הדלת.
"לאן, עמיתי שלי?"
"גפן", אני מנסה לשדר בקולי רוגע וקלילות, ומתכוונת לצאת,
"גפן גפן??" מרים אבא גבה "גפן בן דוד?" מביט בי אבא במבט מאוכזב.
"כן.. נו.. אבא, מה הבעיה?"
מה יש לו.
באלי לצאת כבר.
איזה אבא מציק, שלא יגיד לי עם מי להסתובב. אני אחראית לעצמי.
מספיק אתמול הוא חפר. שיעזוב אותי!!
הבנתי ממנו יותר מידיי שהוא לא רוצה שאני יסתובב עם גפן...
אבל מה.
בכיאט מה.
בחיים אני לא אבין את זה..
"עמיתי,"
הוא מתקרב אליי,
"מה שאני אומר לך, זה לטובתך. רק לטובתך."
"אבל את תיבחרי מה לעשות,
ואני אמרתי את שלי.."
ושראה שאני מה-זה לא בקטע לענות לא,
הוא הלך ניכנס לשרותים ונעל את הדלת.
פפףף.
אבא הזה..
"ביי כבר"
סיננתי לעצמי וטרקתי אחריי את הדלת.
מתי ההורים האלא יפסיקו לעשות סרט מכל דבר קטן?!
חציתי את הכביש. עברתי 2 רחובות,
והנה הבית של גפן.
*שתי דפיקות קטנות*
*אין תגובה*
*חמש דפיקות חזקות יותר*
*שקט.*
מוזר..
פתאום אני שומעת קולות מתוך הבית.
דברים נגררים ולחישות שקטות
אימלה. אני מודה שקצת התחלתי לחשוש.
אולי.. יש שם מישו? אולי.. לוידעת.
ועכשיו המצפון הזה מגיע.
יא-אללה.
למה בכיאט לא הקשבתי לאבא?
למה.
הוא פי אלף יותר גדול!
העיקר האגו המטופש הזה..
שאני כאילו יודעת הכל
פףף..
חסרת שכל שכמותי
הרעשים מתגברים
אני דופקת דפיקה קטנה
(כי..בטח הם עושים משו, אנערף)
*מנעול מסתובב*
ופתאום אני שומעת צווחה חדה מאחוריי.
אני קופאת
מסתכלת לאחור
ולא.
אני לא מאמינה.
פשוט
לא מ א מ י נ ה
אני אומרת ופותחת את הדלת.
"לאן, עמיתי שלי?"
"גפן", אני מנסה לשדר בקולי רוגע וקלילות, ומתכוונת לצאת,
"גפן גפן??" מרים אבא גבה "גפן בן דוד?" מביט בי אבא במבט מאוכזב.
"כן.. נו.. אבא, מה הבעיה?"
מה יש לו.
באלי לצאת כבר.
איזה אבא מציק, שלא יגיד לי עם מי להסתובב. אני אחראית לעצמי.
מספיק אתמול הוא חפר. שיעזוב אותי!!
הבנתי ממנו יותר מידיי שהוא לא רוצה שאני יסתובב עם גפן...
אבל מה.
בכיאט מה.
בחיים אני לא אבין את זה..
"עמיתי,"
הוא מתקרב אליי,
"מה שאני אומר לך, זה לטובתך. רק לטובתך."
"אבל את תיבחרי מה לעשות,
ואני אמרתי את שלי.."
ושראה שאני מה-זה לא בקטע לענות לא,
הוא הלך ניכנס לשרותים ונעל את הדלת.
פפףף.
אבא הזה..
"ביי כבר"
סיננתי לעצמי וטרקתי אחריי את הדלת.
מתי ההורים האלא יפסיקו לעשות סרט מכל דבר קטן?!
חציתי את הכביש. עברתי 2 רחובות,
והנה הבית של גפן.
*שתי דפיקות קטנות*
*אין תגובה*
*חמש דפיקות חזקות יותר*
*שקט.*
מוזר..
פתאום אני שומעת קולות מתוך הבית.
דברים נגררים ולחישות שקטות
אימלה. אני מודה שקצת התחלתי לחשוש.
אולי.. יש שם מישו? אולי.. לוידעת.
ועכשיו המצפון הזה מגיע.
יא-אללה.
למה בכיאט לא הקשבתי לאבא?
למה.
הוא פי אלף יותר גדול!
העיקר האגו המטופש הזה..
שאני כאילו יודעת הכל
פףף..
חסרת שכל שכמותי
הרעשים מתגברים
אני דופקת דפיקה קטנה
(כי..בטח הם עושים משו, אנערף)
*מנעול מסתובב*
ופתאום אני שומעת צווחה חדה מאחוריי.
אני קופאת
מסתכלת לאחור
ולא.
אני לא מאמינה.
פשוט
לא מ א מ י נ ה
אימלה תמשיכי את הסיפור!!! אני במתחחמתנחלת גאה!
חח תודה
דולפין סגול
ו.. עוד לא חשבתי על המשך
סתם היה באלי ליכתוב משו אז כתבתי
סתם היה באלי ליכתוב משו אז כתבתי
יפה ישלך אתזהגלים.אחרונה
מחכה לסיפור הבא