כל המתפלל
במקום הזה בירושלים
כאילו התפלל
לפני כסא הכבוד
ששער השמים (הוא שם)
השמים שמעו
ופתח פתוח לשמוע התפילה

Yeshiva boys choir.
נוסטלגיה

מקור המילים:
"....
והשכים יעקב ומצאן אחת, והיה בפחד גדול, ואמר, ביתו של הקב"ה במקום הזה ולא ידעתי שכינתו, שנאמר (שם, יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים. מכאן אמרו, כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה, שנאמר, וזה שער השמים. חזר יעקב ללקט את האבנים ומצאן אחת, לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר, ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקב"ה, נטל רגל ימינו וטבע אותה עד עומק תהומות, ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא נותן סניף לכיפה. לפיכך נקראת אבן שתיה, ששם טבור הארץ ומשם נפתחה כל הארץ ועליה היכל ה', שנאמר (שם, כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. נפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה, והיה מתפלל לפני השם ואומר, רבונו של עולם אם תשיבני במקום הזה בשלום, אז אזבחה לפניך זבחי תודה ועולה, שנאמר (שם, כ) וידר יעקב נדר לאמר. ונדר ושלם, ומשם נשא רגליו, ושם הניח את הבאר, שהיתה הבאר מהלכת לפניו. ובהריפת עין בא לחרן, שנאמר (שם, י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ועליו הכתוב אומר, (משלי ד, יב) בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל. א"ר חנינא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן, המלאכים טענו אותו, שנאמר, על כפים ישאונך. ולא צרו צעדיו של יעקב ולא נכשל כחו, וכגבור גלל את האבן מעל פי הבאר. והיתה הבאר עולה ושופעת מים חוצה לה, וראו הרועים ותמהו, שכולם לא היו יכולין לגלול את האבן, והוא לבדו גלל אותה, שנאמר (בראשית כט, י) ויגש יעקב (לבדו) ויגל את האבן".
(מדרש תהילים על "יושב בסתר עליון" - תהילים צא.)