פורום נסיונות פעילים (עמוד 3893)

צועד לבדי בדרך ארוכה/ צועד לבדי בדרך חשוכה

צועד לבדי בדרך עקלקלה/ צועד לבדי אך היא ללא מוצא.

 

על עלה של זהב מישהו דרך/ את העלה של זהב מישהו חנק

עלה פריך לרסיסים מתנפץ/ בעלה הפריך כבר איש אינו מסתכל. 

 

השמש הקופחת מרביצה על עורפי/ השמש הקופחת שורפת את עורי

השמש החמה מצאה לה מנוח/ השמש החמה על פניי התיישבה. 

 

הצדף החבוי בין גרגרים מצטנף/ הצדף החבוי בין גרגרים מתחבא

את הצדף החבוי לקח גל אכזרי/ אל הים הגדול הוא נלקח בלי מילים.

 

הפרח הסגול אל תחת הסלע נדחף/ הפרח הסגול תחת הסלע נמעך

ביופיו של הפרח כבר איש אינו מביט/ ההוא כבר נבל כי את האור הוא כיבה.

 

 

 

 

 

הגוף שלי על סף קריסה אז.. אני הולכת לישון..

אשכרה הכל עלי ועל אחים שלי. 

 

להשכיב, להעיר, לקחת לגן ולמטפלת, אוכל, להחזיר מהגן, אוכל, עם התינוקת. 

גם כשישנים להקשיב שכשהיא מתעוררת אז לקום ולהאכיל אותה ולהשכיב שוב. 

 

קיצר- אוי טאטע גוואלד.

אסוף את הפריחה
אשר גמלה לזכרונות
בקיץ שחלף
בטרם עת.

הרב שלי השמיס אותי רצח היום...

פעם ראשונה שראיתי לה ברק בעינים, למורה הזו.

הייתי צריכה אישור לתיכון אז הסברתי לה מה זה

היא התרגשה, עזרה לי למצוא נציגות מכל הארץ, את המספר של אחותה מה****, ואת הרשימת שידור הידועה של כל התיכון..

 

אוי, שועשעתי

זה לא טוב.

אבל הוא מדהים
ומדויק

אבל למה בחיי אני אמורה סתם ביום שגרתי 

לגלות

 

 

שאני קרובה בפסיעה

לסכרת.

 

 

 

בנוסף למה שיש לי.

 

 

 

אלוקים. בבקשה. תוותר עלזה.

 

 

 

_____________

כותבת פה, לא בגלל שחזרתי או משו.

אלא מפני שהצפתי מידי לאחרונה את ריק ומוסתר.

 

 

קבלו בהבנה. ובהכלה אהממ @עברי.

 

"היי אתה שם עם התלתלים! ג'ינג'י! בא לפה!"

מה הוא עכשיו רוצה? גלגלתי עיניים. כל שבוע אני חונה באותו מקום, וכל שבוע הבחור של השטיפה עם תלונה אחרת.

"אתה שומע אותי בכלל? הלו הלו? מישהו בבית?" הוא התקרב אליי. 

"תשמע, חבר. אתה חוסם לי פה את החניה לעוד לקוחות. 'תה לא מבין שזה מ'פריע?" 

לא, אני לא מבין. בקושי באים אליך לקוחות. 

"טוב, אין בעיה," אמרתי. "אני אזיז את הרכב." הסתובבתי לכיוון הרכב. 

"אה, וג'ינג'י!" הסתובבתי. "אם אתה רוצה אני עושה לך שטיפה בעשרים. הנחה מיוחדת לך!"

"לא תודה." עניתי ונכנסתי לרכב. יא אללה, כל פעם אותו סיפור. 

---

"הגעתי."

נכנסתי הביתה. היה שקט. 

"שלום!" ניסיתי שוב. עדיין דממה. יכול להיות שהוא עדיין לא הגיע?

 

 

 

 

למה כולם נוסעים ורק אני לא????????????????????????
אוףףףף😖

אני לא יודעת לנהל שיחות עם אנשים שאני לא מכירה.
איכשהו תמיד בסוף יוצא שאני סנובית.
אז שתדעו שזה לא בגלל שאנח סנובית, אבל פשוט אני לא מוצאת מה לדבר עם אנשים.
רק עם חברות שאנחנו הרבה זנן ביחד והם מכירות את האופי שלי אני מרגישה בנח לצחוק ולדבר חופשי.
אולי זה בגלל שיש לי סוג מאו מסויים של הומור, אז כשאני מנסה לצחוק עם אנשים והם לא מבינים אותי זה מביך אותי.
אז פשוט למדתי לא לדבר יותר מידי בחברת אנשים כאלה.
זה מצחיק לראות את השינויים שיש בי ליד אנשים שאני מרגישה חופשי לידם וליד כאלה שלא.
בכלל אנשים שלא מכירים אותי חושבים שאני מוזרה
גם החברות חושבות שאני מוזרה אבל בקטע טוב וכיפי.
אני משגעת לעצמי את השכל.


נ. ב. אם מישהו חשב, לא מדובר כאן על אנשים מהפורום.

בית של טחונים.

די כבר עם הסטיגמות, יאלללה