פורום נסיונות פעילים (עמוד 3927)

לא מפסיקה לבכות
כואב לי
אני לא רוצה יותר

@נוצת זהב את מעריצה של נועה קירל!!

איככ

 

 

 

ואת, שתקראי. @טוב נו..

צריך לקום לתפילה.

ווי זמיר.

וכל המשפחה תהיה, איכ.

מובד כאילו? מצחיק.

תשכחו ממני
תשכחו ממני
אני צריכה להיעלם מכאן
שאמא תבוא כבר ותחבק

ייתכנו שינויים קלים.

 

היום- ללמוד לכלכלה ולבזבז את הזמן.

שני- מתכונת בכלכלה, פגישה עם הרמטכ"ל.

שלישי- ללמוד למתכונת בגמרא

רביעי- לעלות להר הבית וללכת לכנסת. 

חמישי- מתכונת בגמרא

שישי- מתכוננים לשאבעס.

שאבעס- שאבעס!!!

דו צדדים!
כל שש שאלות!
מסתבר שאני ממש מאריכה.
אבל הי, זה רמב"ם. היורה לא יכולה להוריד לי נקודות סתם כי ציטטתי חה את המקור לכל תשובה שלי.

כמו שוטה,
שוב קורא בשמה
שוב קורא בשמה

(אל תגיבו או תקראו אם נראה לכם שזה לא מיועד אליכם.)
- - -

הגשם הראשון חזר,
טיפות קטנות על החלון.
ומי חשב שזה יגיע,
שנאלץ לומר שלום?

* * *
ענו על כל השאלות.
אבל בתוך תוכי ידעתי,
שנגמרות לי הדקות.

- - -

בכל מקום,
מעבר לפינה ובראש חוצות.
בפנים אקראיות ברחוב,
ובדמות מוכרת
או שלא.


השתניתי?
בוודאי.
אי-אפשר היה אחרת.
בהרבה מובנים לא לטובה,
לצערי.
בכמה כן, ב"ה.
זה פשוט כנראה לא בשבילי,
בדרך הזו ובתנאים הקיימים.

אני נשבר שוב ושוב, בתדירויות משתנות.
כרגע, לא יודע מה יקרה.
משיא ההתלהבות ירדתי לשאול תחתיות,
אולי אפילו על סף מעצר או משהו דומה.

- - -
אשמור סודותייך,
חתומים עליי באש.
;
אכן, זה כואב.

- - -
שירים ישנים כל כך.
לעורר שדים מרבצם.
- - -

שבוע שעבר הייתה תקווה,
קרן אור מפתיעה.
זה נגמר לפני שהתחיל,
סתם פיתחתי ציפיות.

בהתחלה לא ראיתי את זה בא דווקא ממנו,
ואז לאט לאט הבנתי כמה הוא דואג לי.
זה התבטא בכמה דרכים.
הוא איש טוב.

- - -
וגם אם קצת קריר,
זה לא ביחד.
;
זה נפל עליי משום מקום,
אז טבעי שלא ידעתי איך להגיב.

כרגע כנראה נכון יותר שלא,
אבל בעע. כמה שרציתי את זה.

זה יהיה מורכב כל כך
ובטוח מתכון לטעויות.
המזל הוא שזה לא יקרה בקלות,
דברים כאלה לא צצים בכל רגע.

- - -

עכשיו את צועקת,
את לא מבינה.
;
צועקים על אהבה,
מנסים וזה נורא קשה
;

הייתה שבת נפלאה ומבאסת.
נגיעה בנצח יחד עם תמונת מצב,
לא משרה אופטימיות.

אני רוצה לחזור לישיבה כבר.
או שלא.
לא יודע.
אני רחוק
אני קרוב.

אני בעיקר צעיר מבולבל.
עד מתי אוג' 17.

איך סוחבים תיק וגיטרה במקביל?

אבל לא משנה מה אני יעשה, ישר זה התפרסם, בעע.


והמורה לקחה אותי לשיחה..
ואמרה לי כמה שאני מושלמת. והיא גאה בי


אבל איכ, למה זה כזה לא ממצא אותי?
למה אי אפשר פעם אחת לעשות מעשה טוב בשקט?
בשבילו.
רק
בלי שידעו
אנשים שלא באלי ו.. אוף.. אני מזה רוצה.. את השכר הזה למעלה
מה זה השיחות האלא, ושהיא מתקשרת לאבא
מה.. כאילו.. זה לא זה בשבילי.. ו.. כל היום היה נאכס.. ובאלי אותו
אני מתגעגעת אליו
והוא כזה גיבוא, וצדיק , ושיחזור כבר
אוף אוף
מה אני עושה עכשיו מה
לפחות שאני ימשיך בטוב את היום
ואי תאמת. זה קשה לוותר על דברים כאלה.
ברוך ה' שהצלחתי יואו
איזה כיף
באלי לישון
ולקום
חדשה
ננסה להידרם.. נקוה שמשו יזוז, אעע

לא נורא, עוד רגע מסיימים