פורום נסיונות פעילים (עמוד 4036)

כלכלה, משפטים או חשבונאות?

אני פשוט לא אכתוב, אבל זה היה אחד מהימים המזעזעים בחיי, ןבכיתי בו הכי הרבה בכל ימי חיי.

וכואב לי מאוד, ומרגיש לי כאילו אני בתוך סיוט שעוד מעט אני אקום בבוקר, ויגמר.

וכל דבר פה מזכיר אותהה, הכביסה, הפררו רושה, הדיסקים.

ואבא שלי וסבא שלי כל כך מסכנים ועצובים.

וסבתא שלי מלאת החיים עכשיו לבד ליד הוואדי, עם פרחים ואבנים מעליה. ואני כאן בוכה ונזכרת בה.

למה אני לא?

תיוגים

^^מוזמנים להקפיץ^^

לא שיש לי מושג מה השיר כי לא שמעתי אותו, אבל מהתמונות שרצות אפשר להבין שהוא לא בדיוק עדין ויפה ותואם את היהדות.

ממש מקסים עכשיו שכל העולם יודע שהיהודים הם כאלה פרוצים ומעורבבים בתרבות הגויים.

צריך להיות מובדלים משאר העמים, לא ככה, איכס, מבחיל. זה כל כך לא אמור לקרות אצל יהודים. היפך רצון השם לגמרי.

ואיפה נכניס שנה הבאה את כולם?! כמה כסף הולך להשפך על זה, במקום על מה שבאמת צריך... והממשלה עוד בגירעון. עדיף שיתנו את הכסף לישיבות ותלמודי תורה.

אוי השם יעזור.

אבל מצד שני, ימות המשיח! כל העולם נוהר לירושלים! 

אז הכל לטובה...

אבל מלכתחילה (עאלק מדינה יהודית) ישראל לא צריכה להשתתף בשטויות האלה.

זה מוזר כלכךךך!

לא תכננתי שיצא ככה אבל לא יודעת מה תיכננתי ואם בכלל היה דבר כזה שנקרא תכנון אז נו שוין.

את אפרת ראיתי ראשונה וממש רציתי להגיד אבל לא, עוד מעט.

ואז רננה פתאום וזה היה ככ---ככ.

ואז נעמי והעיצבונים שלה.

ואז ליאל.

ואז שילת עד שהיא באה סופסופ באה לה עם עוד מישהי.

ורציתי כבר לחזור וכמה זמן לקח.

לפחות קנינו נעליים. תודה ה'.

תודה ה' בכללי.

תמיד תודה.

איזה טוב לנו. איזה טוב.