מקווה בבוקר ואז לומדים לפני התפילה ואז מתפללים.
ואז חוזרים הביתה לאישה

סתם. זה הרצוי.
במציאות לרוב התפילה נדחית... אבל הם משתדלים.

מתי אוכלים?

זה הזמנים אצלנו בלבד-
קמים ב7 וחצי (כי ב8 נסגר המקווה)
לומדים עד 9 כזה
מתפללים עד 10 בערך. תלוי כמה זוגות תפילין אתה מניח. אבא שלי מניח 4, אז לוקח לו שעתיים להתפלל.

וזהו... חוזרים הביתה.
זה ממש תלוי... יש מניינים בקהילות כל השעות ביממה, כל אחד מתםלל מתי שמתאים לו... מה השאלה המכלילה הזו? כל הדת"ל מתפללים באותה שעה?

כשבעלי עבד במקום מסויים הוא התפלל בשש בבוקר כל יום. זה נורא תלוי...

שבתות לרוב התפילות בסביבות 10 ונגמרות ממש מאוחר כולל ההתוועדויות. אם לזה אתה מתכוון.
סעודת שבת בסביבות 2-3. אנחנו עושות קידוש לבד לפני הגברים.

לא מניחים תפילין בשבת.

 

ראיתי ב13:30 מישו חבדניק חוזר מהתפילה!!!!

 

מה זה??

בשבת יש כאלו שנקראים "עובדים" ומתפללים עד מאוחר. בעלי גומר להתפלל ב2 בערך.
אבא שלי מתחיל ב7 עם המניין, אבל זה מניין של בית חב"ד ולא של קהילה. בקהילות המניין הרגיל הוא ב10.
לגמור ב1 זה סביר בהחלט.

בחיים לא עשינו קידוש לפני אבא.

זה ממש תלוי משפחות.

אנחנו זה המוקדם בחבד.

תכלס אבא שלי מתפלל במניין של 8 וחצי.
יכלנו להתחיל לפני סעודה.. אבל מחכים לגיסים שלי שמסיימים להתפלל ב12 ורבע ככה..

אני: הי, פועל.

פועל: ממ?

אני: תשמע, אתה לא כזה גרוע. כן אוהבים אותך קצת. אתה בחור כזה שלא עושה בעיות, נחמד כזה עם כולם.

פועל: ומה אתה חושב? שזה טוב? לא רוצה להיות בסדר עם אפח'ד. רוצה להיות בסדר עם עצמי.

אני: אבל אתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך.

פועל: אתה לא מבין כלום, אה?

אני: נכון, אפס.

אני: פועלללל.

פועל: מה?

אני: תגיד, לאן אתה הולך שנה הבאה?

פועל: יימח שמך. אמרתי לך לא לשאול אותי את זה, מובן?

אני: תשמע, אני יודע שאתה כלומניק, אבל זה לא אומר שלא צריך לבחור ישיבה, מבין אותי?

פועל: תסתום. ת'פה.

אני: ממממ.

אני: תגיד, פועל, 18 לחופה, וזה?

פועל: מה אתה רוצה ממני עכשיו?

אני: לא יודע, אתה עוד שניה 18...

פועל: נו, ו...?

אני: איך תתחתן, תגיד לי? מי תרצה אותך יא אפס? אה?

פועל: מה אתה רוצה? מאיפה לי לדעת. כשהיא תבוא אז היא תבוא.

אני: אתה אפס. אפס. א-פ-ס. אף אחת לא תרצה אותך, אתה לא תתחתן בחיים!!! שומע?!?!

פועל: 

פועל: אתה שקט לאחרונה.

אני: לא, אתה. יושב עם עצמך מתוסכל מהחיים.

פועל:

אני: הם שוב קבעו בלעדיך, אה? כבר לא אכפת להם ממך. חשוב להם יותר הצוות, לא המדריך האפס שלהם.

פועל:

אני: איזה מין חניכים לא קונים מתנת עזיבה? סימן שיש בעיה בך, גבר. אתה אפס. אפס.

פועל:

אני: נו מה?

פועל: היה עדיף שתישאר שקט.

אני: אתה יודע, חשבתי על זה... אין לך חברים. בכלל.

פועל: 

אני: אף אחד. *** לא, מה שאתם עושים זה רק לצחוק על רועי כפרי. זה לא נקרא חברות. כנ''ל ***** ו**** ו****. 

פועל: אבל נגיד פה בפורומים. אני מרגיש טוב עם עצמי.

אני: חברים וירטואלים? לא קונה את זה. זה לא באמת חברים. הם לא יכולים לעזור לך.

פועל: מה אתה רוצה שאני אעשה? כולם מתייחסים אליי בזלזול.

אני: ואתה  יודע למה?

פועל: אפס.

אני: אז מה? אתה יודע שהכל שקר.

פועל: כן, אני אקום מחר בבוקר ואני אהיה מאושר והכל פאנן.

אני: עד הפעם הבאה.

פועל: עד הפעם הבאה.

אני: ואז מה?

פועל: חוזר חלילה. מה, זה חדש בשבילך?

אני: לא, פשוט הבטחת לעצמך שזה לא ייקרה הפעם.

פועל: נכון...

אני: וגם פעם שעברה. והפעם שלפניה, והפעם שלפני...

פועל: כן, כן, הבנו. תשתוק.

אני: אני רק מנסה להפריע.

פועל: שמתי לב.

אני: שמחתי להפריע. תמות.

 

 

אני: שלום שלום |חיוך זדוני|

פועל: כן, הבנו ת'קטע ש'ך.

אני: כן, לא, תשמע, זה פשוט מפליא אותי...

פועל: מה?

אני: שאני תמיד צודק! ידעתי שתיעלם רק לקצת זמן... ואז תחזור להיות כאן, אה, אפס?

פועל: תשמע. באלי להצטרף אליך, אוקי? נקלל ת'עצמי ביחד.

אני: מעולה! תתחיל.

פועל: אפס.

אני: פחדן.

פועל: טיפש.

אני: חלש אופי.

פועל: רע.

אני: חסר לב.

פועל: חסר אחריות.

אני: חסר מוח.

פועל: אידיוט.

אני: דוס קשותתתת.

פועל: זה רע?

אני: ברור. זה הופך אותך ל-

פועל: אפס.

פועל: |נאנח|

אני: אתה לא עושה כלום. כלום. אתה רק ישן/אוכל/רואה סרטים. היית מדריך גרוע, אתה לא עושה כלום בחגס, אתה לא לומד, אתה לא משקיע בחברים, אתה לא משקיע במשפחה, אתה עושה דברים רק כי ככה צריך לעשות. אפס מאופס פס פס.

פועל: |בוכה|

אני: אז מה? עשית את זה.

פועל: כן...

אני: רק בשביל הבנות, אה? תמיד ידעתי...

פועל: מה? לא, לא, לא אין קשר...

אני: פחחח תפסיק להכחיש כבר יא כבד... נו, מי בחרת?

פועל: מה?

אני: נו, מי בחרת???

פועל: מה זאת אומרת מי בחרת?

אני: מהבנות נו!

פועל: מה?... די עם זה כבר! לא אוהב אף אחת, תשחררררר!

אני: אה. אההה. באמת. |אצבע על העין|

 

אבל גם זה מצוין

פחות אוהב.

 

אבל לא יודע, אולי זה כי יש לי אובססיה לניגוני קרלין בכללי. קרלין, ויז'ניץ וגם קצת חב"ד.

זה הקה אכסוף השווה מבין שניהם, ושרים את שניהם.

אנשים הרבה יותר באוירה בניגון הזה.

יש גם ביצוע של חיליק אבל הוא בדיסק ואי אפשר להעלות.

ניגון הכנה\הנענועים\תקיעות

יוטיוב טו אמפי 3

מעתיק את הקישור.

מוריד.

כמה ויכוחי גוש- קו היו לי עם חברים, את לא יודעת. ב"ה זה עובד לי, לאט לאט אני מקווקוו את החבר'ה.

אבא שלי הבנאדם הכי גושניקי שקיים, בלי לדעת מה זה גושניקיות.
הוא עלה לארץ כי הרב סולבייציק עלה.

אני לא גושניק ולומד את תורתו של הרב..

רבני סולובייציק בארץ.

הגרי"ד סולובייציק לא עלה...

מי זה הרב סולובייציק שלו?

הרב חיים סולובייציק...
לא הראשון, האחד שחי

זה כל מי שגר בגוש??

אקרונית זה מי שלמד בישיבת הגוש (הר עציון) אבל זו גם מין שיטה ההפך מקו (יצאתי ממש לא ברורה)

אחד ה שרשורי פלצת הידועים שהיו בנושא

הגיע הזמן לשאול. מה לעזאזל ההבדל בין קווניק לגושניק? - נסיונות פעילים

עלי נאמר "מהרסייך ומחריביך ממך יצאו".

אותי בחיים לא תצליח לקווקוו

אני ניראלי עליתי עלייך

מזה משל?

עזבי.. לאמשנה.

 

הוכחתי את חוק הדתיים הגושניקים השלובים

הביאו לי ספר של גושניקים

אני עוד מתלבטת מה לעשות איתו...

לא חייבים להסכים, אבל אני בטוח שבהרבה דברים את תסכימי איתו.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים

אולי בהזדמנות אני אלמד בלנ"ד....

כרגע רוצה לעמול על דברי תורה אחרים בע"ה

כשאנשים צעירים (אני לא יודע בת כמה את) הם לא מוכנים להסתכל על דברים שמחוץ לד' אמות של השקפת עולמם, וזה די חבל.

לפני כמה שנים היה לי ספר בבית של רב מהגוש ולצערי (היום) לא שמרתי אותו בבית "בנקיונות של פסח".

אני לא אומר שלא צריך להיות עקביים בדעות ולהשקיע את רוב הזמן בזה! פשוט קצת מזכיר לי את מה שאומרים על זה שצריך להיות דוסיים (במלרע זה נשמע ממש טוב, וכך לפעמים אומר הר"מ שלי בישיבה כשהוא מדבר על מצוות בפן המעשי: "המעשים הדוסיים") ומעורים בעוה"ז ולדעת מה קורה וכו' (שהרבה אומרים שצריך לחיות כך), אבל לדעת קצת על מה חושבים בעולם התורני בבתי מדרש אחרים זה כבר לא טוב. 

אני לא חושבת שצריך להירתע מדרכים שונות,

לצערי הרבה פעמים קורה שאני נרתעת,

צריך לקבל דרכים שונות.

ועדיין להשאר באידאולוגיה שלך

אבל ללמוד ככ הרבה דרכים כשאתה עוד לא בנוי לגמרי זה לא חכם

אז תלמד דרך אחת מלא. תהיה מוכן

אחכ תלמד דרכים אחרות ותקח מהן את הטוב שבהן.

לכן כרגע אני לא לומדת דרכים שונות בצורה אינטנסיבית

עד שבע"ה אהיה בנויה לגמרי ושלמה עם הדרך שלי בעבודת ה'

ורק אז אולי אלמד דרכים שונות

להכיר עוד דברי אלוקים ועוד יהודים,

 

פשוט כרגע אני מעדיפה לא לעסוק יותר מידי

כדי לא לבלבל אותי בדרכי

כפי שציית לעיל

עד שאני לא למדתי x ספרים אסור ללמוד דברים אחרים?

עד שאני לא בטוח שאני חושב משהו מסויים?

האמונה תמיד משתכללת ומתפתחת!

וכמו שאמרתי בהרבה שיטות אפשר למצוא צדדים דומים.

אולי אם האדם יודע שאין לו חוש ביקורת באמת שלא ילמד שום דבר אחר חוץ מדברי רבותיו, אבל אני לא חושב שאדם רגיל אמור לחיות כך. 

אדם יכול להיות אמיתי עם עצמו ולומר את זה.

מסכים. בערך.

ולתת כמה הסבירם ונימוקים שלטענתו היא יותר טובה מאחרות

 

משו כזה.

 

ברור שזה משתכלל לאט לאט

אבל חלק מהשכלול זה גם ללמוד דרך אחרת,

להבין אותה

ללמוד במקביל את הדרך שלך

להבין שהדרך שלך יותר טובה/לקחת את הטוב מהדרך השניה ולצרף אותה אל הדרך שלך

 

וככה הכל טוב יותר

שיש מללמוד דברים שהם לא לגמרי כמו שאנחנו חושבים.

אצלנו בישיבה יש סט כמעט מלא של לאמונת עתנו וכדו' וגם ספרי הרב סולובייציק הרב שג"ר וכדו'.

לא נראה לי שמזה יצאו (בצירי) כופרים.

תפתחו תעיניים והאוזניים!



לא דוסים, קווניקים ...

|נזכר שכבר התפקחתי|

תמיד תשתדלי שיהיה איתך מישהו/ מישהי נמוכים ושהם יתפסו, כולם עוצרים ככה. 

 

ובכללי את בת, לבנות כולם עוצרים. אז את לא צריכה סגולות טרמפים...

אני אשמח לשמוע עליו במפורט יותר..

בגלל שהן נראים קטנים חמודים וחסרי ישע כאלה

עוצרים לי טרמפים תוך שניות כי יש לי חיוך מקסים ולא כי אני נמוכה..












אבל זה מזכיר לי שבשירות לאומי אז כדי שיעצרו לי טרמפים הייתי בכוונה משאירה את התיק הגדול על הגב ועושה פרצוף מעורר רחמים כדי שיעצרו לא תמיד זה עזר

אבל בגדול זה עובד, אני אומר לך.

כל החברות שלי נמוכות וזה לא עוזר.. או בוא נגיד זאת פחות הסיבה שבגללה עוצרים לנו


אבל אני לגמרי אקח קרדיט על זה בפעם הבאה שאתפוס טרמפים

לבשתי בגדים ממש יפיםם
את האוברול החדש וחולצה לבנה
אבל.. איך עושים את זה??

לוקחים שחור מדביקים על הפרצוף( מורחים)

שומרים את התמונה ואז מעלים.

 

מביך

מי שמכיר יודע איך הגוף ניראה

בכל מקרה זה לא שייך לשים פה תמונה..

 

שטויות כותבים כי לא איכפת לי שהם יראו

אבל לא פורקים כי ככה יודעים עלי דברים

שאני לא רוצה שמי שמכיר אותי ידע

(ככה זה לפחות אצלי)

שלא מכירים אותך, אתה מרגיש יותר משוחרר

 

בנות וכו'

 

לא יודע אם הבנתם אותי.. 

זה כיף לי פה
וגם לא יודעים מי אני אז מה כפת לי
אבל שכבר יודעים.. זה נאכס

לכן אני משתדלת כמה שפחות לאאטנג את עצמי

 

בכל אופן אולי זה טוב באיזשהו מקום

כי ככה נחשוב יותר מה לכתוב כאן ומה לא

אז.

חברה שלי בשיקגו.. אני צריכה אותה