|ריקוד ניצחון|
נולד לה אחיינית ויופידו הכל
הלוואי לא הייתי אני
כלומר אוופ הכל
מתחשק לי לקבל מלא מחמאות ופידבקים חיובים
מתחשק לי לקבל מלא צומי
אני צריכה להרגיש שאני חשובה למישהו
אני שונאת את האופנה שניהתה פה להתחיל להגיד שאנשים חשובים לאלוהים לכן הם צריכים להתעודד.
איכ
אני אחייב את בעלי לשיר לי את זה
משהו מתחשק לו לקנות לי מתנה ולפנק אותי?
איך במצברוח שלי הצליח כל כך להדרדר?
המון זמן לא הייתי קוצנית כמו היום
נמאס לי מעצמי כל כך
מתחשק לי מדרשה
נתחיל בלספר לכם עליה
נקרא לה שם בדוי ריקי
ריקי היא ילדה מהממת
באמת, היא יפיפיה וגאונה ברמות אחרות
אבל חסרת בטחון בצורה מאוד מאוד עצובה
ואני אוהבת אותה כל כך כי היא פשוט ריקי שכזאת.
|לב|
מישהו יכול להגיד לי שאני לא כזאת?
אני תמימה כל כך.
אניע וד ממשיכה הלאמין בטוב האנושי.
אני אפילו אשמח אם לא תיהיו נודניקים
מקליטים אאת השיר הזה עם רבקי ואיתה ואני והיא סולו קולו ראשונים שניים
שה' ישמור
האולפון יתפוצץ, יקרוס, יאבד תקווה
חלום: אני כבר אנגן גם ביוקלילי
די למתנחלים
הימים היפים ההם
ולמה התחלתי לבכות כשראיתי את התמונה הזאת?
אם הוא יעלם לי אני לא אשרוד.
כי בא אורךזה לא עוזר
זה מציק ומעצבן נורא
אם אדם חושב שהוא חסר משמעות ומודיע על זה ברבים, זה שהוא בן של אלוקים לא ממש מעודד. לפחות לא אותי
וזה בעיה
חוני המעגל פינותהודעות שלך בסגנון כזה
אז פחות
גם אני רוצה אומןן(בוכה)
(באישי כמובן...יש לי קצת שאלות וכלמני)
?
שתפסיק.
אני לא נחמדה לאנשים.
לא צריך לחפור לי ככה.
נמאס לי להיות נחמדה.
לא רוצה.
אני לא נחמדה, ותתמודדו עם זה.
וחניכות שלי שוב הרסו פעולה.
בחיאת, השקעתי.
ישבתי המון זמן במקום לעזור לאמא עם שבת.
ולא. הכנתי פעולה כדי שיהנו.
אז נכון, היא הייתה קצת יותר עמוקה מבדרך כלל.
זה אומר שצריך להפריע? ולעשות מה שבא?
לא. פשוט לא.
והראש שלי כאב. והייתי עייפה. ורציתי ללכת.
למה לא עשיתי את זה? אני לא יודעת. גם ככה הן לא הקשיבו.
ניסיתי להבין מהן מה הן רוצות.
משחקים. שישחקו בבית.
נכון. ימי שלישי זה יותר כיף ויש יותר מגון של דברים שאפשר לעשות.
תתמודדו, נולדתן דוסיות. חלקכן לפחות.
מה לעזאזל.
לא מתאים לי.
בכלל לא.
מזהב.
באלי חור שני.
צריך לדעת מתי ליפול עליו.
למה אמא קיימת בקטע הזה.
אני אוהבת אותו.
לקח לי המון זמן להגיע למסקנה הזו.
או שאולי הדחקתי.
אולי.
