שרשור חדש
..nes

אני קורא לפרקליטות לדרוש מהמשטרה לפתוח בחקירה של פרשת תאיר ראדה.

..nes

מחר ,בלי נדר, אני אפתח את פה שלי.

..מבולבלת מאדדדדאחרונה
בהצלחה!
..nes

אז כנראה שאני אשאר כאן

למה אני לא מצליח להגיב???קול התור נשמע
..nes

גם לי הבעיה הזאת הייתה היום.

זה כתב לי שאני צריך להסיר את החוסם פרסומות.

בדיקהnes

..

גם לי עובד עכשיו...קול התור נשמע
..nesאחרונה

יופי

..nes

אז בפלאפון שלי היה עדכון אוטומטי למעבר לשעון הקיץ.

..nes

זהו. 

נגמרו ימי פורים על כל הכללים שלהם.

..מבולבלת מאדדדד
חיכית לזה בשביל להמשיך לכתוב גם פה?
..nesאחרונה

כן

אז בעצם...קול התור נשמע
אם אני פותח פצל''ש זה בעצם אומר שאני רוצה לשאול שאלה באנונימיות מהדמות האנונימית שיצרתי לעצמי כלומר אני מתפדח בשביל דבר שיצרתי מפני פדיחות לעצמי כלומר אני מתפדח מהפדיחה של הפדיחה???
אלו מחשבות של 2 בלילה....מבולבלת מאדדדד
של ביינישים ב2 בלילה...קול התור נשמע
כן. שלומדים גמרא ומחדדים את השכלמבולבלת מאדדדד
ועכשיו אמנם 1 בלילה אבל עוד שעה יהיה 3. כלומר, אין את השעה 2 ועשרה לצורך העניין.
ואם אפתח עכשיו וויז למקום של שעה וחצי נסיעה מהבית שלי, הוא יראה שאגיע ב2 וחצי או 3 וחצי?🤔
בדקתי. הוא מראה 2 וחצי....מבולבלת מאדדדדאחרונה
ִִ*אור קטן*
המרחק אינו ידוע בין הלב למחשבות

אם כי כמו שהוא הגדיר את זה, הכל בא מאוד ביחד ולרוב זה מדהים והופך את הרגש לאמיתי ומקורקע מבחינה רציונלית, אבל היום כשנכנסו לי החיים לעין - אותו רושם או גוון, אותה בהלה מתקופת החמישית קפצה למרות ששום דבר לא נשאר אותו הדבר מאז, ברוך השם.


זו מלחמה על הכאן ועכשיו, על הנוכח, על הימצאותי בהוויה.


זה קורה רק ברגעים ספציפיים, של חוסר בתחושת בית,
אני הבית, בינתיים רק אני הבית
ברוך הבא.
ִִ*אור קטן*
„תגידי מיד אם אני מפריע
הוא אמר כשנכנס מבעד לדלת
ואני תכף מסתלק

אתה לא סתם מפריע
השבתי לו
אתה מטלטל את כל קיומי
ברוך הבא.“
ִִ*אור קטן*
אתמול היה מופלא כל כך,
רגעים קטנים ששמו את הלב שלי במקום, ומרוב שזה היה נכון אני מרגישה שחרטה תבוא רק בכוח, כי יש בזה כלכך הרבה צדדים בריאים ונכונים

כן יש בלבול, אבל הלב נמצא במקום הנכון.
..*אור קטן*

 

אמא שאלה אותי אם אני רוצה להדליק בחוץ;

זו בדיוק הדיאלקטיקה של המרחק בין הקיום שלי בתוכי לקיום שלי מחוץ לעצמי,

 

אבל עכשיו אני חייבת לראות את הנרות שלי ולא יכולה פשוט לזרוק אותם החוצה כשאין בי כלום.

ִִ*אור קטן*
אלה עומקים שלא דמיינתי שאפשר להגיע אליהם
וגם כשעמוק זה לא כמו תהום, זה הכי שליו ורגוע ועוטף שיכלתי לבקש.

*

המחשבה על הפער בין מה שדמיינו למה שצריך באמת? אין מרגשת ומדהימה כמוה.
..*אור קטן*

על האדים של הדלק הבנתי עד כמה זה מורכב כשצריך פתאום ליצור את עצמינו כרוח חדשה

יש מאין? אז אין, אין מאין

 

הקונספט, המרחק, השוני

זה מרגיש שהכל גדול מכדי להתמודד עם זה כמעט לבד, כלומר, אני שוכחת כל הזמן שזה לא באמת לבד

 

הראש שלי שוקע בתוך המחשבות של עצמו ואין את הנקודה שבה זה מתאפס

כי הכל רחוק ועל מצב טיסה

 

אני יודעת, 

בבסיס של זה באמת הכל טוב

ויש כלי עבודה

אני באוטומט בורחת לחשוב על איך היה טוב במציאות אחרת, 

רחוקה,

ביקום אחר

שבו הדבר הכי טוב לא נוכח?

 

 

 

.

 

 

 

התעייפתי מכל המילים האלה, אני רוצה לראות את החיים עצמם קורים,

כמו צופה מהצד,

אני לא רוצה להיות התסריטאית של זה

 

 

 

מחר, היום יהיה סיפור

..*אור קטן*אחרונה

רק אהבתי
בנתה לי עיר ובית
היא חיי, והיא
מותי מדי שעה

הוא יבנה בית לשמישִׁירָה

בית

לי

הוא יבנה

וחסדי לא יסור ממנו

וחסדי לא יסור ממנו

 

 

 

ההבנה שכל הבית ספר לומד שיר רק בשביל שהמילים האלה יגיעו אליך בזמן הזה

איך אלוהים גדול

 

 

ואני אהיה לו לאב

והוא יהיה לי לבן

וחסדי לא יסור

לא יסור ממנו

 אני לאב והוא והוא לבן

 

מגיע לכולם להכיר את השיר הזהשִׁירָה

כעבור חודשייםשִׁירָהאחרונה


לפעמיםזיקית
אני מתגעגעת לכאן.
מהניק הישן.
(פטיש)nes


צריכה את עזרתכן וטוב לבכןסיהרא

היי, אני מחפשת בנות/ נשים אשר מתמודדות/התמודדו עם טריכטלומניה (כתופעה פוסט טראומטית או שאינה)

 

בשביל עזרה למישהי מקסימה שמתמודדת.

 

היא רוצה לשמוע מחוויה של נשים אחרות, כמעט אף פעם לא שמעה על זה.

 

בדגש על איך זה משפיע עליהם, דרכי התמודדות והאם הם לוקחות טיפול תרופתי וכמה הן מרגישות שהוא עוזר לזה.

 

תודה רבה רבה!

היום לפני 7 שנים

הרגע הזה ש... #2פטל.
מוזמנים להצטרף, כשמוסיפים יש להגיב להודעה הראשית (:
הרגע הזה ש...פטל.אחרונה
אני מחפש שעות את המטען ששמתי בתיק ומוצא אותו בשקית שהוצאתי ממנו לפני יומיים



הרגע הזה שאתה מחפש "שעות"
איך אפשר לשכוח?חסוי מאוד

אתה עדיין חי?
לפעמים אני חושב שרק אני קיים
(חוץ מכיפת ברזל ובימאית דמיונות...)

ב"ה חי ונושםרק בשמחה.אחרונה
איך אתה?
..חסוי מאוד

מחילה על ההקפצה

אבא רציתי באמת שרציתימלחמת היצר
ואפילו הוא בא אלי ואמר "תראה, תראה איזה יופי אתה חייב להסתכל.
לא רואים כאלה כל יום, זה מהחטאים שאתה חייב לחטוא.
זה מהעברות שאתה חייב לעבור,שווה לך לעבור תעברה הזו.
תיראה תסתכל אתה חייב."


אבל אבא בשבילך ורק בשבילך לא הרמתי את הראש.

יהי רצון שהבקשה שביקשתי ממך שניה אחרי תתקבל ברצון.

תודה על הכל אבא!!!
גיטרה אדומה
אבאל'ה.
כמה שאני מעריכה.
יאו.
אתה לא מבין כמה.


פשוט אשרייך וכמה שאתה משמח את אבא!!
וואי איזו זכות שאתה קיים בדור הזה!!!
תודה לךמלחמת היצר
מעריך מאד
אשרייך לגמרי לגמרי.גיטרה אדומה
וואו אשריך ממש!!13544

עשה לי כיף לקרוא את זה

כל הכבוד|מריע בקול גדול|,,,,,,,,
כבוד שאתה פה.
וואו. אשריךבועות סבון

עשית לי כלכך שמח בלב עכשיו,אתה לא מבין.ממש. 

תודה רבה לכולכםמלחמת היצר
ב"ה שזכיתי לחזק כמה יהודים על הדרך
אשרייך צדיק!אין על רבנו!
תודהמלחמת היצראחרונה

בע"ה שאזכה להיתחזק,

הקפצתי כדי לחזק את עצמי 

אבא תגיד לו הוא לא מפסיק להציק לי!!!😩מלחמת היצר
ריבונו של עולם! עד מתי הוא ירחיק בנינו?

עד מתי הוא יצליח להסית אותי נגד רצונך?



קשה, קשה כל כך.

"בתחבולות תעשה לך מלחמה...."

עושה, ואז הוא חוזר יותר חזק מקודם.



עד מתי לנפילות הקשות, עד מתי?



כל כך קשה, מאתגר, לפעמים גם מייאש.



אבא תעזור לי בלעדיך אני לא יכול לו כי הוא מאש ואני בשר ודם.

קשה כל כך קשה ליפול כל פעם מחדש.

איפה הימים שהייתי באורות? איפה הימים שלא ספרתי אותו ממטר?

אולי בגלל שמפאת החיים התרחקי ממקור החיים הנצחיים.

אך השגרה השגרה.



כל כך קשה ליפול כל פעם מחדש, כבר מרגיש שזה יהיה ככה לכל החיים.

אבוי לי אם כן.



כבר ידוע שאין מעמידים אדם בניסיון אלא אם כן הוא יכול לעמוד בו.



ואז מגיע היום שבו אני אומר די אני מפסיק עם זה.

מתפלל בוכה שופך את נפש מול בורא עולם מתחנן לפניו שאני יצליח לנצח אותו, יצליח להתגבר עליו.

יוצא מחוזק, מרגיש שוב קרוב.



ואז לצערי לא לאחרי הרבה זמן זה הוא שוב חוזר בתחבולות ותכסיסים.



עד מתי למלחמה הזו???



עד מתי לריחוק הזה???



רוצה להרגיש קרוב, רוצה להיות קרוב.

"רוצה לעשות רצונך כרצונך באמת ובתמים כי אתה הוא עולמי...."



"והם קוראים לו צדיק...."
הוא המרחק והוא המקרב. "והנה טוב" זה יצה"ט , "מאוד" זה יצה"ר.אוא"ר
ה' רוצה שאנחנו נתאמץ ונעמול להתקרב אליו, שהקרבה תגיע מאיתנו ואח"כ מלמעלה "שובו אליי ואשובה אליכם".

דווקא המלחמה היא המקרבת יותר "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם", כי הנלחם הוא הנקרא עובד ה' באמת.

בעז"ה שנתמלא כוחות(גם אני) לעבודת ה', שננצח בכל המלחמות להתקרב אליו ית' "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
...להיות בשמחה!!!

"כי הירידה תכלית העליה"

הנפילה היא חלק מעבודת ה' שלנו. אסור, אסור לנו להתייאש.

היצר מנסה להפיל אותנו כדי להרחיק אותנו אבל בעצם זה רק מקרב אותנו יותר. וזה קשה לראות את זה במצב של נפילה וזה קשה להאמין בזה אבל זה לגמרי יכול להיות.

אם היצר מפיל אותנו אנחנו נלחם בו.

הוא מנסה להפיל אותנו ברוח, שנתייאש ונשבר, אז תתחזק. אתה הרבה יותר חזק ממנו. הרבה הרבה יותר.

 

זה קשה. מאד.

בהצלחה.

אשריך!

תדע שזה ככ ככ משמח את אבא!

תודה רבה לכםמלחמת היצר
אני צריך שמישו יתן לי כאפה כדי שאני אתעורר
אתה ערלהיות בשמחה!!!
עבר עריכה על ידי להיות בשמחה!!! בתאריך כ"ח בסיון תשע"ט 15:24

באמת.

אתה רוצה.

הללואי על כולנו רצון כזה!! אתה לא מבין כמה זה מטורף ואהוב לפניו יתברך. אתה פשוט לא מבין איזה רעש מטורף זה עושה בשמים!

תודה באמת תודה לכולכםמלחמת היצר
מחזק לקרוא את התגובות שלכם.

אני נימצא בשגרת חיים שוחקת ועמוסה.

שלצערי אני נלחם עם השיניים כדי להישאר כמה שיותר שפוי מבחינה רוחנית.

קשה לי קשה לי כשאני נזכר איפה הייתי שהייתי באורות הרשגתי קרוב.

שאחרי תפילת הייתי מרגיש שאבא מחזיק לי את היד ואנחנו חוזרים ביחד הביתה.

היום מתאמץ כל כך להגיע להרגשה הזו כל כך מתאמץ ולא מצליח לי.

אני יודע מה חסר לי חסר טונות של שעות לימוד תורה

אבל היום שלי כל כך צפוף שבזמן המעט שיש לי אני נלחם לנצל כל שניה אבל מרגיש עדיין רחוק.


אךך אבא וקרבתך לי טוב!!!

רוצה להיות קרוב אליך לעשות רצונך כרצונך.

הצלחתם להעלות לי דמעות בעניים.

ותאמינו לי שזה לא כזה פשוט אז אשריכם תודה.
...להיות בשמחה!!!

אשריך. באמת שאשריך.

כמה שימחה אתה עושה לאבא!! תישמח! אתה משמח את אבא!

 

אני גם ככה. לא מצליחה להרגיש..

וזה מעצבן וקשה ומוריד תמצב רוח עד שפשוט הבנתי שבסופו של דבר המטרה שלי היא לעשות נחת רוח לאבא, לשמח אותו, ואני משמחת אותו!

אני ממשיכה לרצות להגיש את הקירבה ולהרגיש בכללי. אני ממשיכה לבכות על זה שאני לא בוכה אבל אני משתדלת לא ליפול כי בסופו של דבר זה משמח את אבא ועושה לו נחת רוח!

 

אז באמת שזה נשמע שאתה עושה נחת רוח עצומה!

אתה נלחם! אתה מראה לאבא כמה הוא חשוב לך עד שאתה אפילו נלחם!! זה מטורף!

אתה משמח אותו ועושה רעש כזה גדול בשמיים!

וואו אין לך מושג עד כמה שאבא אוהב אותך!!נעה ונדה

אתה כתבת:

 

"מתפלל בוכה שופך את נפש מול בורא עולם מתחנן לפניו שאני יצליח לנצח אותו, יצליח להתגבר עליו.

יוצא מחוזק, מרגיש שוב קרוב".

 

אתה יודע עד כמה שהוא אוהב אותך אז? אתה יודע כמה הוא אוהב אותך כשאתה נכשל, אבל אח"כ כ"כ מצטער ורוצה:

 

"ואז לצערי לא לאחרי הרבה זמן זה הוא שוב חוזר בתחבולות ותכסיסים".

"רוצה להרגיש קרוב, רוצה להיות קרוב".

 

הלוואי עלי!!

תודה רבהמלחמת היצר
שני תוויםמלחמת היצראחרונה


מהו מתוק אמיתי?מלחמת היצר
הוא בא אלי עם הצעה מפתה הציע לי בדיוק מה שרציתי בדיוק מה שחיפשתי.
הוא אמר לי קח תטעם זה הדבר הכי מתוק בעולם, אני תוהה לרגע ואומר לא זה לא בשבילי מצטער.
מה אתה אומר, תאמין לי שאני יודע בדיוק מה טוב בשבילך הינה תיראה זה בדיוק מה שאתה מחפש כל כך הרבה זמן.
זה בדיוק מה שאתה מנסה לברוח ממנו כל הזמן.

תאמת זה לא ניראה נורא כמו שחשבתי, וואי זה ממש מתוק, ממכר, קשה להפסיק.

אתה רואה אמרתי לך זה הדבר הכי מתוק שבעולם.

תגיד למה כשזה ניגמר פתאום ניהיה לי מר?

אל תידאג אני יחזור עם סחורה טובה יותר מחר.

למה זה כזה מתוק כשאוכלים אותו? למה זה כזה טעים כשלועסים אותו? למה אי אפשר להפסיק להסתכל עליו?

והשאלה הגדולה למה כשזה נגמר כל כך מר?

ואתה חושב שנתנו לך את הדבר הכי מתוק בעולם.

עד שאתה זוכה לגלות ספר שניראה פשוט לכאורה מתישב על כיסא ליד שולחן, פותח את הספר ומתחיל לקרוא.
פתאום משו מתעורר, משו מתחיל להאיר ופתאום אתה מגלה עולם מזהיר עולם שמצליח את הנשמה להאיר.

אחרי 15 דק של לימוד שהזנחת לאחרונה אתה מגלה דבר שמתוק כמותו לא ניראה, והתשובה הגדולה זה גם שאחרי שנגמר אתה כבר מחכה ללימוד מחר.

אולי מים גנובים ימתקו, אבל טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.
וקיברתך לי טוב!!!

אבא אני אוהב אותך מתגעגע אליך מצטער שאני ככה נופל לאחרונה כל כך רוצה לשוב בחזרה.

אבא בבקשה תגידי לי אם אני כבר גיליתי את הדבר המתוק בעולם שאני מחכה לטעום ממנו גם מחר, אז למה בכל זאת הוא עדיין מצליח להביא לי משו מתוק ולאחר שנגמר אני נשאר עם טעם מר?




כמה שהעולם גלגל....מלחמת היצראחרונה


אךךךךךךמלחמת היצר

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

..מבולבלת מאדדדד
נשמע שאתה לא שמח שהוא חזר...
מקווה שתתמודד איתו..
שמח.... בדיכאוןמלחמת היצר

גם אני מאד מקווה
לא פשוט

..מבולבלת מאדדדד
תתחזק. זה קשה אבל יעבור בע"ה.
אם זה לא הורג זה מחשל. מכל קושי יוצאים חזקים יותר.
הלוואימלחמת היצר

לצערי שמעתי כל כך הרבה את המשפטים האלה
וגם נוכחתי לגלות שהם נכונים.

אבל עדיין אני לא מאמין שהוא חזר

מה אני יעשה איתו עכשיו????
 

..מבולבלת מאדדדד
אל תפחד ממנו. לפחות אל תראה לו שאתה מפחד.
הוא יודע יותר מידי עלי...מלחמת היצראחרונה

זאת אומרת הכל....


זה לא יעזור...

ניסיון רודף ניסיון רודף ניסיוןמלחמת היצר

אךך כמה ניסיונות

נווה תלאות

..מבולבלת מאדדדד
אין סוף לניסיונות. החיים הם מלחמה אחת עם הרבה קרבות.
מחזקת...

ממש צודקת!מלחמת היצר

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

השיר בא כל כך במקוםמלחמת היצר

תודה! 

מי עדיין שפוי?מלחמת היצר


..מבולבלת מאדדדד
מקווה שאני...
גם חצי שפויה זה בסדרמלחמת היצר

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

נחמד מצידךמבולבלת מאדדדד
אני לא יודע ממהמלחמת היצר

את מבולבלת, 

אבל שתדעי שיש הרבה בלבול בעולם, הסתר פנים
וכולם סובלים ממנו, כולם כולל כולם!

הופכים את האמת לשקר, ואת השקר לאמת
את המותר לאסור, ואת האסור למותר

יש כל כך הרבה הסתר פנים בדורנו, שזה מתסכל כל כך!
כל החלטה שרוצים להחליט כל כך קשה להחליט
אין קו ברור, תמיד מפחדים מההפתעות בדרך

קשה כל כך

אני מבולבלת תמידית🤷‍♀️מבולבלת מאדדדד
אבל כן, אני יודעת שלהרבה יש את זה...
מה הכוונה תמידית?מלחמת היצר

אופי כזה
או דברים אחרים?

בעיקר כל מיני דברים שקורים...מבולבלת מאדדדד
כאילו גם כל שינוי קטן מערער ומבלבל... וחווה יותר מדי שינויים לאחרונה...
אני מבין אותך כל כךמלחמת היצראחרונה

אני מכיר את ההרגשה הזו

לפעמים זה יכול להיות כל כך מתסכל

לי עוזר תפילות בד"כ 

אני חיה בכפר ערבי.שיח סוד
דיי כבר עם הנפצים האלההה
הגזימו ממש
נפצים רציניים בומים מטורפים בכמויות
והילדים ישנים וזה מבהיל אותם ובוכים
שכונה חרדית צ'ק
, מעצבןןןןןןןןןןןןןמגובלת-אחרונה