אז ככה:
עכשיו אני אעזוב עד מוצ"ש, ראשון, או אפילו אחר כך.. כשאחזור ננסה בהדרגה להפסיק (כי כנראה שלא להיכנס בכלל זה קשה לי)
אחרי שנחזור נתחבר רק בזמנים שמשעמם.
אה.. ולא נכתוב שטויות. סתם, מותר לפעמים אבל ברעיון שיהיו יותר דברים יותר עם תוכן.
ונזהר..
טוב, נראה כבר איך ילך.. ובכלל למה הייתי כל כך בטוחה שאצליח לעזוב לגמרי עכשיו בבום?!
ובכלל עברתי כבר כמעט שבועיים בלי להיכנס ולכתוב. זה חתיכת התקדמות! ויואו שמגיע לי על זה כל הכבוד!
רק עכשיו יש לאנשים תלונות שאני כל היום בווצאפ. נו באמת, אם לא כאן אז שם. אין כל כך מה עוד לעשות..
ובכלל עם שלושתם סיימתי ככה שיש לי זמן פנוי ב"ה. ואני חייבת לצאת מהבית הרבה. ואפחד לא מבין למה.. אבל גם הם לא צריכים להבין.
בייניש עלקק
מקום חיובי להוציא אנרגיות לשמח חתן וכמה. שמחה אמיתי לרקוד לשמוח אם מישו באמת לנסוע מרקים וכו. איפ הכל זה למה נחסך? למה נגרע?