פורום נסיונות פעילים (עמוד 4591)

הי את
כן את
שמתעלמת ממני כרגע

הי את
כן את
שלא מבינה אותי

כן את
שלא יודעת את כוונתי
כן את
שלא מבינה את רמזי
כן את
שחושבת שאת כל יכולה
כן את
שטוענת שאני רגב אדמה


הי את
כן את
שמנסה לעזור

הי את
כן את
שיודעת הכל

כן את
שמפיצה עלי שקרים
כן את
שמספרת לי סיפורים
כן את
שלא יודעת עלי שום דבר
כן את
שלא מבינה שעדיף הכל מהעבר

כן. את.
מוכנה להקשיב לי?

רק שלא יעשו עוד עונה כי היא תהרוס הכל

מתי תביני שאני צריכה אותך?

אומרים לכל אחד פה יש תפקיד.

כן זה שיר

אבל אני רעבה, ממש.
ועוד מעט הלילה יהיה בוקר. אני רוצה אתזה? נדמה לי שלא, אני לא אוהבת בקרים וצהריים, רק ערבים שאפשר לשבת בהם ולא לעשות דבר, ואין כאלה, אז אולי בעצם אני לא אוהבת שום יום ואף רגע .

ישלי 3 שעות. לעזאזל.
איך מתפקדים מחר.
אלוהים. אני צריכה כח. וסבלנות. בכמויות.

אתה אמור לישון בכלל.

מה את חושבת לעצמך פיצית.
שלא יראו?

מצב כפית |מזמר| מצב כפיתתתתת |צורח|
יש לי שין בית, המוןןן שין בית. ואין לי בכלל כח. מי צריך בית ספר מי? ״אז שים לי איזה אריק ככה להירגע, תן לי להניח את הראש דקה״ מאיפה בכלל הגיעה השיר הזה למוחי הדל באלפי עיר קודשנו? מי שתל אותו שם? מממ תעלומה! וגם אם אני יעלה על זה אני לאאא אגלה לכם, כי מה לי ולכם? |מחייך בשביעות רצון| |הולך לחפש חברים אחרים|
אוחח החיים בהחלט יפים כשאני שרועה כך בחוסר מעש. אבל אבל אבל יש בזה מן הבזבוז זמן ומשאבים נוספים שכלים מן העולם מהר יותר מהזמן שהם היו בו, ולא, אל תשאלו אותי איך זה עובד.
בקיצר נחמד לכתו. שטויות ורק שטויות צריך לעשות אתזה מידי פעם.
עכשיו אני צריכה להחליט הללכת בדרכי בני האנוש ולתת לעפעפי תנומה, או לחכות יחד עם שאר חייזרים שונים שיאיר השחר לעוד יום של טירוף...

בןגר מאוד פיצית.

אני חייבת לציין שהיום הזה התחיל גרוע לגמרי. ולא ישנתי כמעט בלילה והייתי גמורה לגמרי לגמרי. ובכיתי. והיא נכנסה לחדר. עצרתי בכח. ולא נכנסתי לשום שיעור. חוץ מאנגלית. וגם שם לא הבנתי כלום. והייתי עם דמעות. פיצית. מה יהיה איתך??
ואז הלכתי לפנימיה והתארגנתי לחתונה. וזה ממש מגניב שהם התחתנו. והיה לא היה היה לא היה טרמפ. לא היה.
נסעתי 3 וחצי שעות באוטובוסים. מה לעזאזל. והסתבכנו. המרכז זה כזה מקום הזוי. אל תגורו שם.
והיה מטורף מטורף. והוצאתי מלא מלא אנרגיות. והייתי כולי שם ובריקודים. והם ככ מתוקים. שיואו.
לא מצאתי טרמפ לאולפנא. גם לא לירושלים. אוטובוס. שניים. מגיעים לירושלים אחרי אחת וחצי. נלך לסבתא של רות. אמא מתקשרת. את רוצה שאבא ייקח אותך? טוב. הוא מגיע. הביתה ב2 ורבע.
מקלחת זה כיף. ומציף. ובעע. אבל זה כיף.
וזהו בעצם.
תודה שהייתם איתי עד כאן.
ואני מפחדת לישון. לוידעת למה.
ולמה אני ערה בשעות כאלה אחרי שישנתי במוצש 3 שעות. ומחר צריך לקוםממוקדם. לעזאזל.
ושוב הביתה. וירושלים. וצופרים. ושלישי נטיעות. הלוואי שיהיה לילה טוב. ושהיא לא תעשה בעיות.

או סיבות למה ללכת לישון?