פורום נסיונות פעילים (עמוד 4632)

כאילו תלוי, אבל אם את פועלת בגבעות, הפגנות או כל דבר שעלול להיות בו מעט אי חוקיות זה עלול מאוד לדפוק אותך

היי כפיר

תודה. נהנת מכל שניה בחברתך עד כה. 

המחזה שנראה לפנינו היה הזוי. הזוי.

היה שם פגעול בגובה מטר וחצי לפחות, והוא תפס אדם שנראה צעיר בשתי ידיו.

ב': ממתי הפגעולים כ''כ גדולים?

הפגעול הביט בנו כאילו הוא בחיים לא ראה בני אדם.

א': ב'! אני אתפוס אותו מאחורה, אתה תשחרר את הנער הזה, ואתה ו'! תירה בו כשהוא יהיה לבד!

אני: רגע, מה?

אבל לא היה לי זמן לחשוב. א' קפץ בזריזות מאחורי הפגעול ותפס אותו בשתי הידיים בצוואר.

פגעול: אאאאררררגגגגהההה!!!!!

ב' קפץ למול הפגעול והביט באדם שהיה בחיק הפגעול. הוא תפס אותו מהרגליים ומשך אותו בחזקה החוצה.

א': ו' עכשיו תורך! 

עמדתי מול הפגעול, קפוא במקום. לא העזתי לירות בו. לא העזתי.

א': למה אתה מחכה?????

שלפתי את הקשת מאחורי הגב. הוצאתי חץ וכיוונתי אותו על הפגעול שעדיין היה תפוס בידיים של א'.

א': פשוט תירה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מתחתי חזק את המיתר של הקשת, ושיחררתי.

החץ טס במהירות ופגע בליבו של הפגעול.

פגעול: אאררררגגגגגגגגגגהההה!!!!

הוא נשמט מזרועותיו של א' כשהחץ עדיין בליבו.

א': למה בדיוק חיכית, אה?

אני: אני לא יודע, קפאתי פתאום.

ב': פחחח רואים שאתה זוטר... פפפ 'קפאתי'....

א' התרחק מגופת הפגעול ורכן לעבר האדם שישב על הרצפה, מוכה הלם.

א': מי אתה ומה מעשיך כאן?

אדם: אהה... אההה... 

ב': כדאי לך לדבר, ולא-

א': תירגע, ב'!

אדם: אההה... אני כאון. כאון מאקסטרמדורה.

ב': מאיפה?

אדם: אקסטרמדורה, מחוז בספרד.

א': אז איך הגעת לעזאזל לכאן?!

אדם: אהה... זה סיפור ארוך, אני לא בטוח שאתה רוצה-

א': בטח שאני רוצה, יש לי את כל היום בשבילך! רק דבר כבר!!!

כאון: ספרד, ארץ מולדתי, הייתה כל מה שרציתי בחיי. הייתה לי שם משפחה, עבודה וחברים טובים. היו לי חיים טובים עד ש-

א': רגע! נשמח לשמוע את הסיפור שלך, אבל לא עכשיו. עכשיו אנחנו צריכים לזוז. ו', תבדוק לו את היד.

רכנתי לעברו של כאון ותפסתי לו את יד ימין. הסתכלתי טוב טוב ואז עברתי ליד השמאלית, וגם שם בחנתי היטב.

אני: אין כלום, הידיים נקיות.

א': מממ זה עדיין לא פותר לנו הכל... קדימה, זזים. כאון, תתלווה אלינו. ב' ו- ו', תשגיחו עליו.

כאון: אני לא אעשה כלום, נשבע!

ב': |מגחך|

התחלנו להתקדם לעבר היציאה מהיער. השמש התחילה לשקוע, צובעת באדום את צמרות העצים. 

א': המפקד לא יהיה מרוצה...

ב': אבל לא פישלנו!

א': אבל גם לא הצלחנו. 

ב': |מושך בכתפיים|

יצאנו מהיער. אין ספק, אני נהנה יותר במשימות עם חבר'ה יותר צעירים, כמו ח' או י'. אבל אין מה לעשות. אלו הנהלים.

@~אור חדש~