פורום נסיונות פעילים (עמוד 4654)

בלילה.

בלילה פתאום זה אחרת..

חשכה עוטפת את הכל, ובין רגע הזמן כמו עוצר מלכת

הילדים כבר נמים בנחת, כולם סיימו לעבוד.

הרגעים היפים מתגלים במעצור הרגעי הזה של מרוצת החיים,

ופתאום יש זמן למחשבות לחלוף ולהגיע מאליהן

והראש משתדל להיות פנוי.

ופתאום. פתאום בדיוק שהכל נרגע...

אתה כל כך חסר לי

והגעגוע מציף בחשכה ולא נותן לישון,

והמחשבות, והדאגה..

בתוך התקווה שאתה בסדר שם.

כי בעצם למה לא?

ונקודות קטנות שמזכירות אותך, והראש שלא מפסיק לחשוב

ובעצם.. הכל בסדר.

אין למה לבכות..

זה לא העצבות.

 

פשוט הגעגוע

 

אין לי אויר אין לי אויר

אבל עשה טובה שיפסק ל5 דק שאספיק להגיע חאוטבוס בשלום ושהוא יגיע וזהו. שיהיה שעתיים של גשם.

טוב?

"אני רוצה למות רק בשביל לחיות את מה שבאמת נועדתי להיות,

לא רוצה לחיות בשביל למות ואז לגלות שחייתי בטעות"(בוצרררר)

נאכלת לי הנפש

אסור לפרוש לשינה באמצע היום

But sometimes it hurts instead

בהצלחה לכל עושי הבגרות.

אז הייתי כאן היום על נסיופ במשך שעות. שברתי שיא עם הניק *הזה*
היום התפללתי שחרית ומנחה בערך. כאילו רק מאשרי במנחה.
ו.. ממ חוץ מזה לא אמרתי כלום

הייתי רעבה ועצבנית. וזה החלק הפחות נחמד של היום.

בסוף סיפרתי לה שזה כבר משחרר. ושלחתי לה מכתב ארוך כזה ויפה ברוך ה'! אולי נראה באמת עכשיו אם היא קראה..

ולא עשיתי עבודה באנגלית. |נאנח| מה יהיה עם הקטע הלימודי אצלי??
היום היה שיעור אחד שממש נהנתי בו. כאילו שיעור רגיל שלומדים בו אבל היה לי ממש נחמד.

עשינו קישוטים לכיתה בשיעור והמורה התעצבנה עלינו. פפ מה כפת לך שכל אחת במקום שלה בשקט מציירת??

עזרתי לה היום?
ממ.. חלקית. יכול להיות יותר טוב..

ועם חברות.. הייתי ממש סבבה.

מה עוד?

לא עולה לי דברים מעניינים שאני יכולה לכתוב כאן בלי אווטינג

אז לילה טוב לכם!

כמבואר אצלנו כבר כמה פעם טהנהנהניי נההיינייניי נההנהניי כמה פעמים טהנהנהניי טנהניי כמה פעמים

 

 

 

 

זה היתרון בזיינוקיות ביצ'ניות

אעע

הוא היה חבר טוב שלי בימים ההם..
אבל המגניב שאני בגיל שחברים שלי בגילי מתחילים להתחתן..