ו... השבת קראתי מאמר (או יותר נכון דרשה) של רב צדיק שאני מכיר וכו.
החלטתי החלטה. לנסות להתקדם.
השבת.. ב"ה היה לי הספק אדיר בגמרא.
למדתי כ35 דפים.
המון.
אני יודע.
אם זה מסכת נדרים.. ככה שזה דפים קצרים וכו...
אבל.. כן. אני מרוצה ב"ה ויודע שלא הרבה זוכים לזה.
יודעת מה? אני אגיד. גם ככה השרשור הזה יקבר ורק כמה בודדים ידעו מזה.
כל הנושא הזה של בנים בנות.
כן.
אני מרגיש שאני מאוד תלוי בבנות ושאני מדבר איתן יותר מידי.
אני לומד בבצפר רק לבנים (קשה לי לקרוא לזה ישיבה. אולי תיכון ישיבתי...) ככה משמם אין לי קשר.
עזבתי את הסניף כי עם המדשיות שלי זה פשוט בזבוז זמן וזה ביטול תורה בשבת.
מהסניף יצאתי לא בגלל הקטע של בנות. ז"א.. אני אמיתי.. זה באמת לא הפריע לי.
אני נגעל שם מאנשים אחד אחד. הרסו לי את הילדות ואני לא רוצה לדבר איתם. למעט מקרים בודדים וכו.
אני נמצא בעוד ארגון מעורב. ארגון שאני בו מבחירה כי אני מרגיש שאני מקבל משם המון. המון המון.
ונכון - בנים בנות זה בעיה - אני יודע. אבל את ההישג האדיר הזה שהגשתי השבת. לסיים את מסכת נדרים. לא הייתי זוכה בלי להיות שותף בארגון הזה.
ואני יודע על עוד המוןןןן אנשים בארגון שהם ככה. חבר'ה מדהימים (וגם מדהימות. כןכן.) אחד אחד. ב"ה שאלו החברים שלי.
אם היית רוצה לשמוע את סיפור חיי.. את היית מבינה למה אני ככ מאושר מי החברים שלי..
בכל מקרה,
פעם דיברתי עם מישהי מפה מהערוץ והחלטנו לחתוך כי עברנו גבולות בלי סוף.
זה היה הדדי והיה מדהים. ב"ה.
יוצא לדבר עם עוד כמה בנות טלפונית (כי אין ווצאפ.. בתקופה שהיה ווצאפ הרוב המוחלט של הצ'אטים היו עם בנות..).
כן. מהארגון הזה. הם אנשים טובים. באמת. עושה לי טוב לדבר איתם.
התקופה האחרונה קשָה לי מאוד.
ההורים השתגעו עלי.
הם.. אסרו עלי ללמוד קודש בימות החול כדי שאשקיע בבגרויות. מעכשיו. חושבים שזה איזה משו חשוב.
הם כבר יודעים.. אני לא מתכנן להשתמש בבגרות בחיי.
משרה רבנית. אברך. זה אני. ואני גם טוב בזה ב"ה.
לא אחפור על זה.. נושא ארוך.. ולא המקום לדבר עליו...
יש איזו ילדה מהערוץ שגם יצא לי לדבר איתה טלפונית.
היא.. התחילה להתפלל 3 תפילות ביום בזכות זה.
מדהים. מדהים. אשריה.
שבוע בערך לא דיברנו כי ההורים שלה עוקבים לה על הפלאפון.. אז היא אמרה לי שאני לא אתקשר.. רק היא תתקשר מתי שהיא תוכל.
השבוע היא גם הייתה בטיול...
שבוע שלם לא דיברנו..
אז התחלתי לדבר עם מישהי אחרת.. "במקום"...
כי היה לי קשה ה"פרידה" הזאת..
אני צריך מישהו לדבר אליו. לפרוק.
בנים הם יצורים. וכן. אני בן.
אני מבין מה עומק הקשר בין בנים לבנות לגמרי.
קשה לי נפשית. אני רק רוצה ללמוד תורה.
מצד שני.. אני חייב מישהו (בת..) לפרוק אליו..
כי יש יותר מידי דברים.. וההורים.. פשוט לא תורמים לאווירה.
קראתי עוד משהו בנושא בנים בנות במוצש.
על חשיבות הקשר בלה בלה בלה.
אני יודע את הכל. מכיר את הכל כולל הכל.
אבל.. קשה.. כי..
יש ילדה שאני מדבר איתה פעם ב.. אבל יוצא
יש ילדה שאני מדבר איתה כשאני עושה משהו לא טוב מוגדר.. והיא שם כדי "לנחם"
יש ילדה שאני מדבר איתה בערבים. לפרוק את כל היום הקשה הזה..
יש ילדה שסתם משתפת אותי בדיונים
ויש ילדה שמדברים על איך היא תתקדם בעבודת ה (מהערוץ)
ושוב.. היום לא קשה מבצפר או מהחברים.
קשה בגלל ההורים שלי. או בגלל שלא למדתי מספיק תורה.
ו..בעצם.. כל הקשר הבלתי פוסק הזה עושה לי רע. אני יודע.
נניח עכשיו..
עשיתי משהו לא טוב. אני רוצה את זאת ש"תנחם"
יש את זאת שאני מדבר איתה בערבים..
וככ הרבה זמן לא דיברתי עם זאת שצריכה להתקדם בעבודת ה.
אני נכנס פה לפרדוקס.
כי עשיתי משהו רע ועצוב לי. ואני לא מצליח ללמוד כשעצוב לי
אז אני מדבר עם בת
ואני יודע שלדבר עם בת זה מוריד לי את הקשר בעבודת ה..
כי..זה לא קשר של הי בי. זה.. בסיס יומיומי.
קשה. קשה.
ואני אגיד תאמת.. אין לי רגש לאף אחת מהבנות האלה..
אבל סתם..
אני מרגיש שאני הורס לעצמי..
חפרתי. אני מצטער. סליחה אם קראת עד לפה והייתי לא מעניין.