פורום נסיונות פעילים (עמוד 4659)

למה אני פה בכלל.

ריק לי וריק פה

לחשוב על כל מה שרציתי להיות .
ולפעמים זה מן חיוך כזה מוכר,שעוזר לי להשלים עם שנגמר .

אני נוראית.

זה הורג.
אני לא באמת אראה אותם.
אני סתם משלה את עצמי.
מפגרת.
פשוט תיכחדי וזהו.
תעשי טובה לאנושות וזהו.

@גיבורה בדממה מה שלומך?
נראה שהיה לך שבוע עמוס..

שמגיע בגלים.
לא מרפה.
מנפץ כל תקווה של משהו שאולי יהיה יותר טוב
הוא יושב על קנה הנשימה, מקשה לנשום ומעיק עד אינסוף..

שלישי. אני מגיע לאולפנא ב12 בלילה אחרי פעולה.
מארגנת דברים והולכת לישון. קמים ב6 וחצי אחרי לא המון שינה. להתעורר זה סיוטי לגמרי.
מתארגנות ועולות לאוטובוסים.
נוסעים המון זמן.
בדרך היא אומרת לנו "קול דממה דקה עולה מן השמיים. אתמול באמת קול דממה דקה עלה מן השמיים והרב שבח נרצח"
אני עם דמעות. לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
לוקחים לנו את הפלאפונים. מסלול. אני לא נושמת. הולכת לבד היה לי טוב. אבל לבד..
מתישהו גומרים מסלול. נוסעים למדרשה. הגעתי למסקנה שאני אוהבת נסיעות של המון זמן ועם שירים. זה מרגיע.
מקבלות חדרים. מניחות את הדברים. אוכלות משו קטן בארוחת ערב בשביל הפלאפון. מורה מציקה
מודיעים שמצטרפת אלינו מישי לשכבה. אוקי..
אני עולה לחדר. אני מצחילה לבכות. אני לא מרגישה טוב. אני רוצה לישון. יש חדר בריחה. שוטפת פנים ויורדת.
נגמר. יש אש לילה. ישבצי לבד שם איפושו בזמן של התדריך. היא מגיעה אליי ושואלת למה אני לבד. אני שותקת. אין לי מה להגיד לה. היא עוזבת אותי
אהי עולה להתקלח. ולישון.
אני עם דמעות. וכואב לי. לא יודעת למה לא לקחתי כדור מיד אחרי האוכל.

איפה האנמצוש שלנו?
@אלגאוי

איזה כיפ שאנשים אוהבים אותי למרות כל מה שאני לא

@מי_אני_ומה_שמי 

כל אחד אומר משהו טוב שקרה לו בשבת ומשהו אחד לא טוב.

אבל ממש.

היו לי שם משקפיים. כלומר לא כל החלום, אבל אז נכנסתי למים, והדבר הכי הגיוני שהיה לי לעשות זה להחזיק את המשקפיים כדי שלא יכנסו לי מים לעיניים.

ואז ניסיתי לפתוח את העיניים מתחת למים, ובאמת פקחתי אותן. וניסיתי להבין מה עושה שמיכה מוכרת וערימת מזרונים בתוך אגם. ואז הבנתי שזה חלום. אבל הוא המשיך.

זו גם הייתה תקופה בעוד כמה חודשים. זה היה באייר, כי היו שם יום ירושלים ול"ג בעומר. אבל כשהתעוררתי לקח לי זמן לקלוט שאנחנו באמת רק בטבת.

והיינו בירושלים. או במקום אחר. ועם אנשים אחרים. אבל בסוף רק היא ואני נשארנו, והיא ישבה על הסלע למעלה ולא נכנסה למים.

 

טוב. זה ממש דבילי. אבל הייתי צריכה לספר

 

ולישון. ולחלום.
אתה צריך כיוון איזון.

טוב נו.. אני חייבת איזון עכשיו.

זה כל מה שאני מבקשת.