פורום נסיונות פעילים (עמוד 4721)

אהה

לא שמעת?

אני פושעת בפוטנציה

לי לפחות...

הטקסט שנכתב מהמקום הכי פצוע בנפש שלי

חוזר להיות רלוונטי.

זה מעציב, כי כבר קמתי ונלחמתי. אני שוב מתחילה לצנוח,

להתחיל לחשוש ולסקור את מהלכי ה' במבטים מפקפקים.

זאת לא אני. אני באמת משתדלת.

ראו בי את הטוב שחבוי, ראו בי את יכולת ההשרדות.

ראו בי הצלחה, גם כשהכשלון מכסה את גופי.

להלן-

בסופו של דבר, כולנו שחקנים במשחק 'סולמות וחבלים העולמי' מבית היוצר; הקב"ה בע"מ.
הוא מטיל עלינו משימות, קשיים וגם דברים שמחים.
כשטוב- עולים.
כשיש מוקש- נופלים.
נלחמים כדי לנצח. בוערים להגיע אל נקודת הנצחון.

אני, אני מרגישה שנשחקתי.
אני שחקנית פחות מוצלחת.
אין לי כח לטפס,
להתרומם כשנפלתי,
לנסוק למעלה, אחרי נפילה תהומית קשה.
תנו לי לפול מטה מטה. תנו לי להפסיד.
הרי מנצח יש אחד.
זה או אני אן הקשיים,,הנסיונות,,הכאבים שינצחו.
נראלי שאני מרפה.
מנצח יש אחד.
אני נותנת לכם את הכבוד לקבל קונפטי לבבות וצרור ברכות.
אני סך הכל חיילת במשחק.
קחו את מדיי,
אין לי כח לנצח.
פרשתי מהמשחק.