פורום נסיונות פעילים (עמוד 4792)

מצד אחד חם ומסרבל עם סוודר מצד שני בגיל שלי פאדיחות ללכת ברחוב עם חולצתנועה.. מה עושים??

למה הסכמתי לעשות את זה?
הטימטום בהתגלמותו.

חוששני שהבהלתי היום אדם או שניים.
מילא, היה לי קשה.

גלידונת, את לא באה ואני נאלצת ללכת לבד.
מקווה שאת נהנת לך בנתיים.

העולם הזה הזוי.

(מחכה כאן לחברה חצי שעה )

הלילה .

הוא היה ארוך .

הכוכבים זרחו מבעד לחלון הגדול .

בהיתי בהם . הם נצצו בדרך מוזרה ככ

זה המשיך . וחשבתי לעצמי 

על ההמשכיות שהם מסמלים .

על האור הגדול שהם מביאים בתוך הלילה 

הלילה . השחור . הסמיך

ואז ראיתי מהחלון את הדמות שלו מרחוק

בקצה המשק .

הוא ישב שם . עם הגיטרה והכוכבים

הוא . עניים של מלאכים .

פפ התגעגעתי אליו .

ההרגשה הזאת . אם להפריע לרגע או לא 

ובסוף . פשוט יצאתי אל הכפור 

נושפת אוויר קר .

היה לי חיוך על הפרצוף .

היה לי חיוך טוב . התגעגעתי אליו

ישבתי שם . לידו

בקצה המשק . כמעט על ההרים .

הוא לא הזיז את המבט מפסי הרכבת שהיו מקדימה

הוא רק לחש בשקט . אני מצטער והתגעגעתי

המשכנו לשבת שם . הוא פורט ביד אחת על הגיטרה 

 

~ילדונת, פרח אהבה 
ילדונת, קטנה ושובבה 
עם תלתלים ועוד גומה 
ושתי עיניים נשמה... 

ילדונת, גור שמצטנף 
ילדונת, ענן שמרחף 
את תות שדה בחורף קר 
את מעופן של ציפורי הבר. 

את עדיין ילדה 
את ודאי לא יודעת 
את אשר שתי עינייך מבקשות. 
את עדיין ילדה 
את ודאי לא יודעת 
שידי את ידייך מחפשות. 

ילדונת, פרח אהבה 
ילדונת, וכבר היא עצובה 
עם תלתלים ועוד גומה 
בוכים עם כל הנשמה. 

ילדונת, למה את בוכה 
ילדונת, אין לנו מחר 
פתחי עלייך הרכים 
ובואי איתי אל המרחקים. ~

 

והוא מנגן . ואני לא בוכה

ותדעו שאין אח כזה בכל העולם

ובכלל . אין משפחה כזאת .

ואולי הכאבים שעברנו יחד הם מה שחיברו אותנו .

 

איזה דבר מעניין קרה כאן הלילה?

אימאא אני כזאת מפלצת.
צריך לתדרך אותו לקראת הטראומות הקשות שהוא יעבור אצלנו במשפחה

@עיגול שחור טוב לראות שחזרת.
התגעגעתי.

זה אולי אפילו יותר גרוע.
וכל האנשים האלה שאומרים לך דברים ואוהבים אותך? את לא יכולה באמת לספר להם.
אולי, אולי רק לה. וכבר ניסית את זה. והיא הבינה. אבל הסתרת ככ הרבה פרטים שיכלו להרוס, או סתם כי פחדת.
קחי את השמיים, את רוצה לפעמים. אולי לגעת באיזה ענן ולעלות עליו ולשוט כמו ילדה קטנה עם איזה חד קרן מעופף לצידך. לעלות הכי גבוה שאפשר.
ורגע אחר כך את חושבת על זה שבסוף את תהיי באדמה. הכי עמוק שאפשר, ואיכשהו גם השמיים וגם האדמה יכילו אותך בסוף באופן מושלם.
אז קחי חתיכת צמר גפן מענן, ותישארי לחיות כאן, בין שני החלקים שיכילו אותך. ששומרים עלייך בנתיים.
ואת יודעת, גם? כשתגיעי בסוף לשני החלקים האלה, בסוף הסופי לגמרי, ישארו אחרייך רק המעשים שלך. אז תשתדלי לעשות אותם בחוכמה.

וזהו.

בשביל שבעוד שבעה חודשים אני אהיה הלוחם שמפריד ביניכם למחבלים💣💥🔫

שלום לכם אנשים יפים וברוכים הבאים לעוד ערב משעשע עם הרבנית שעשוע
קבלו אותה במחיאות סנדלים.יהווו