פורום נסיונות פעילים (עמוד 4838)

אני מתמודדת עם זה! ועם זה שאני אצא מהוואצאפ יגרום לי לחייך שוב- באמת! אז זה מה שיהיה ויתפוצצו כולם!
אני עדיין בקשר. עדיין בעיניינים... אבל בלי לחץ!

ושיבין
די נמאסס



אני לא מצליחה לצאת מזה

@את ירושתנו

שקט פה מדי...

כלום לא נגמר בינינו
כלום לא התחיל

זה אסור
זה אסור
זה אסור

זה נראה חסר אחריות,
נראה שאני נשברת מהר מידי.
אני יודעת שכולם מסביב בטוחים שאני לא יודעת מה אני רוצה ובגלל זה הכל מסתבך.
אז הנה אני.
המטומטמת שלא סגורה על עצמה,
ההיא שלא מאמינה בעצמה,
אותה אחת שעושה שטויות ובלגן, לא, לא במובן הזה, הזאת שפשוט לא מעניין אותה כלום אז הכל מאחוריה מתהפך.
כולם רואים את ההיא הלא אחראית.
ו"נקודונת, את לא אמיתית. את באמת שוב פעם עוזבת?"
"איפה למען ה היית בשלושה שבועות האחרונים?"
וכל האלה שדואגים להסביר לי את כל הטעויות שאני עושה ולמה.

אז לא.
אם יום אחד מישהו היה מנסה באמת, אולי היו רואים את ההיא שמנסה עד מוות למרות שהיא יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי בשבילה.
ההיא שמנסה לברר פרטים על הכל כדי לא לעשות שטויות.
הזאת שחושבת עשרות פעמים לפני כל דבר.
אותה אחת שבדיוק יודעת מה היא רוצה אבל כל כך צריכה שמי שסביבה יבין שהיא לא יכולה לעשות את זה בדרך הרגילה והנורמטיבית.
הזאת שכל כך יודעת מה היא צריכה אם רק יזרמו איתה עד הסוף בדרך שלה, בלי תנאים.
ההיא שעוצמת עיניים כדי להמשיך להתקדם למרות הכל.
ההיא שמשקיעה את כל כולה.


לא, אני לא עושה שטויות, אני לא עושה כל מה שבא לי.
אני מנסה.
והדבר היחיד שאני זקוקה לו זה חיבוק קטן ושמישהו יגיד לי שהוא מאמין בי.
הלוואי, הלוואי שאנשים היו מבינים שאני לא צריכה עצות, אני לא צריכה רעיונות, אני צריכה שיאמינו בי.
אני צריכה חיבוק.
אני צריכה של מישהו יהיה אכפת באמת. בלי מסכות.

אני עם שתי חצ׳קונים ענקיים

אחד בין העיניים

השני בסנטר

הוהו

אחרת לא היה לי מה לאכול כי אין לי כוח.

וטוב שנזכרתי שיש משהו.

טוב שיצאתי מהחדר בכלל.

יאוו.

אני קולט שהחיים הם כמו סדרה.
אנחנו אשכרה חיים בסרט.
הזמן עף.
אני השניה נכנסתי לכיתה א.
עכשיו אני בשמינית.
הזיה. אשליה. אילוזיה.
אני לא מנצל את הזמן.
אני מבזבז את הזמן.
סוגד למותגים.
מתפלל כמו כפוי טובה.
לומד כמו אסיר.
אני חייב ניעור רציני.
כבר כמה ימים לא למדתי רמבם.
אוווח איזה חיים גשמיים אלה.
איפה הראש מונח ה' ישמרנו.
במקום לכוון גבוהה אני מכוון למטה.
וזה עוד נראלי אידיאלי. מתבקש.
אלוקים רחם על נשמתי העלובה.
אני בבוץ שלא כיף בו.
שעצוב בו.
אני באמת רוצה אותך.
קרב אותי.

איזה חפרן יצאתי.. ליילה טוב אחים שלי.

באלי להכין עוגת לימון כמו של גיטל

ושיהיה לי מלאאאא נעלימים

באלי להכין פיצה ביתית

אני חוששת שמשהו השתלט עלי

איזה חוצן ירוק עם נקודות בורדו שמריח כמו קרמים מללין(כלומר זוועה)

 

 

מחכה ביום ובלילה

לא

אני שונאת ערך צבור

ואני חייבת מלא כספים למלא דברים שאני צריכה

אז היא לא מתחרטת על שום דבר שהיא עושה.

מישהו זוכר מה ההסבר שלה לזה?

אני הורסת בעיקר לעצמי

אני עם עגיל אחד באוזן ימין

היא ילדה מסכנה נורא.

ובכלל אני צריכה לאחר את זה למישהו שיבין את הסיטואציה