אני נוראית.
ומחר לימודים.
וצום.
ובעע.
ןאני ארדם לה בשיעור.
כי ישנתי כלום בלילה.
והיא תתעצבן ותעיר אותי.
אני אוהבת אותה.
סתם אין לי כח אליה עכשיו.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 10:שעות של אמת.

היא נטשה אותי אתמול.

וזה היה מעצבן ממש.

והיא הייתה לידי אבל לא.

רחוקה ממני.

והיא לא ענתה בסוף.

והיא רצתה להעיר אותי.

ולא הסכמתי לה.

והיא אהבה שלי.

ומדהימה.

והיא כתבה לי מכתב.

ואני מתגעגעת אליה.

ואני יודעת שאני לא אשלח לה סמס.

ואני בכלל לפעמים ככ סתומה שזה מחריד.

להקיא את עצמי זה נצרך ממש.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 12:שעות של אמת.

ככה פתאום.
מצברוח מסריח.
בלתי מוגדר.
אני אוהבת ממש איך שהיא כותבת.
והיא הראתה לי שירים שלה. זה מהמםם
להכחיד את עצמי זה נצרך פתאום.
מתי דחוף.
בעע מגעיל.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 13:שעות של אמת.

אררררררררררררררררררררר
וזהו.
מסביר יותר מידי.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 14:שעות של אמת.

ושוב זה קרה.
כמו שנה שעברה.
פיגוע.
עוד משפחה שהלך להם אחד.
שלפני כמה ימים עמד עם כולם וביקש סליחה.
אחד שכבר לא יחזור הביתה.
משפחות כואבןת.
מחוות את יקירהן בדרכם האחרונה.
זה לא נתפס לי.
אני גם הייתי שם. במקום הזה.
ובכל זאת זה לא נקלט. פשוט לא.
דם. צרחות. כאב. פלאשבקים.
זה כואב ךי.
מטלטל.
לא נותן לנשום.
אני לא עומדת בזה יותר.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 17:שעות של אמת.

דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
נמאס.
מהכל.
וזהו.
אני לא עומדת בזה.
אלןהים בבקשה תיקח אותי כבר.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 19:שעות של אמת.

היא תפסה אותי לשיחה.
היא מציקה לי.
אין לי כח אליה.
הנהנתי לה. לא אמרתי כלום.
היא לא מרוצה ממני.
רציתי שתגמור כבר.
שתעזוב אותי.
קשה לי מספיק. גם בלעדיה.
אשמתי שאני ככה? לא.
אז פשוט די.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 20:שעות של אמת.

צרחות. ירי.
הכל מתערבב בראש.
הכל חוזר.
הריח. התחושה. הרגשות.
הכל מציף ברגע.
אלוהים כמה בכיתי.
והיא באה אלי.
אני אוהבת אותה. זכיתי בה ככ.
היא לא רצתה לעזוב.
והיא רצתה לדבר איתי היום.
קצת אין לי כח.
והיא ביקשה שאעדכן מה איתי בלילה.
ושאלה בבוקר ורק רצתה שיהיה לי טוב.
הציעה לכתוב. לנגן. רק להסיח את הדעת.
ואני אוהב אותה. למרות שהיא טיפה עמוסה וחא הספקנו עדיין לדבר נורמלי
אני אוהבת אנשים שעושים לי טוב.

מאת: להקת דמעות כחולות.

שיר מספר 22:שעות של אמת.

"אני רימון יד ומתישהו אני אתפוצץ.
אני מרגישה אחריות למזער את מספר הנפגעים סביבי."

-סרט שאני אוהבת ממש-

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 24:שעות של אמת.

רע. ככה סתם. בלי שום סיבה מפורשת.
שעה וחצי. זה מתיש. וזה לא נגמר. ובכיתי. ודיברתי איתה. אני ככ אוהבת אותה.
והיא הכילה ככ. למרות הקול המסריח של הבכי. פשוט ניסתה להבין למה.
ורצתה שאני אעשה את זה. והיא יודעת שאין לי כח לזה כבר. ושנמאס לי. ועדיין היא מבינה. ועדיין לא תעזוב. למרות כל הדפקות שבי.
וגם ב3 בלילה תגיד לי את זה. ותתן לי את ההרגשה הזאת. שאני כן. פשוט כן. למרות שאני כבר חושבת שלא.
ואז הם חייבים לבוא. ולצעוק. ולהתעצבן. ולהגיד שאני מדאיגה אותם סתם. כאילו לא הודעתי לפני שיצאתי. ושאני ילדה גדולה. ויודעת להסתדר בחוץ לבד. ולא חייבת לענות להן באותו רגע שהם מתקשרים.
ובכיתי עוד. כאילו הדמעות לא ייגמרו אף פעם. תמיד יהיו עוד. שיבואו. ויציפו. ויחנקו.
לא פלא שבבוקר הייתי סמרטוט. ושאני חולה עכשיו.

מאת:להקת דמעות כחולות.

שיר מספר 26:שעות של אמת.

זה קרה שוב.

הדמעות זולגות. לא מפסיקות.

אלוהים. רע לי עכשיו.

אני לבד. ואני צריכה חיבוק. ושמישהו יבין.

ואין עכשיו.

והעיניים אדומות. ומבטים. ומתוסכל.

אני צריכה לצרוח. להשתולל. להחנק מבכי.

ושהכל יהיה אחר כך יותר טוב.

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 27:שעות של אמת.

אני דוחה. פשוט ככה.

איכ. להקיא את עצמי.

כמה רוע בבנאדם אחד.

פיצית תביני.

את ככ לא חשובה כבר. את לא מעניינת אף אחד.

סתומהסתומהסתומהסתומה!!!

ואת ככ יודעת להיות *טקסט חסר*

ואת פשוט חייבת כבר *טקסט חסר*

וזהו. תעשי טוב לאנושות.

מטומטמת.

פשוט תפסיקיי!!!

מאת: להקת דמעות כחולות

שיר מספר 28:שעות של אמת.אחרונה

היא חושבת שאני חכמה.

וגם אם יצאתי ממבחן ואמרתי לה ש"היה.." אני מקבלת גבוה.

ולא. זה לא נכון. ככ לא נכוון.

אני לא לומדת כמעט. אני לא מצליחה אחרי יום שלם של לימודים.

ואני נדפקת במבחן. לא מצליחה כלום.

אני חסרת משמעת עצמית. לא מצליחה להושיב את עצמי.

אני מטומטמת. וגרועה. ולא אכפת לי כבר.

באלי לגמור לימודים. עם בגרות או בלעדייה.

קשה לי ללמוד. להשקיע. לנסות שוב ושוב משהו שאני לא מצליחה בו.

לימודים זה לא בשבילי וזהו.

נמאס לי כבר.

מאת: להקת דמעות כחולות

|צורח|נקודונת.

אתם יודעים שעוד שישה ימים?ריעות.

אני רואה שהרוחות סוערות (שמתם לב מה עשיתי כאן?)ריעות.

אז הנה המחשבות שלי בנושא חבר/ה בגילאי 15-18:
אנחנו רוצים וצריכים את זה, לא תמיד אנחנו יכולים. אנחנו לא רוצים להיכנס לכאסח עם ההורים או להגיע למצב שאנחנו עושים משהו נגד ההלכה או למשוך אלינו יחס של התרחקות. אנחנו גם לא רוצים לפגוע בעצמנו.
תשלטו בעצמכם. אם אלוהים חושב שאתם יכולים, אתם יכולים. וכל עוד אנחנו לא מוכנים, ייצא מזה הרבה רע, תסמכו על ריעות.
בינתיים אפשר להסיט את הרצון הזה למקומות אחרים. בתור אחת שמעולם לא היה לה חבר, אני מזמינה אתכם לפנות אליי ולדבר על זה. תאמינו לי שיש מה לעשות בימות החורף הגשומים, גם בלי בן זוג.

I shake it offריעות.

She is like: ho my godריעות.אחרונה

הקודם הבא

עמוד קודם עמוד הבא