פורום נסיונות פעילים (עמוד 4909)

מעניין מישו?

מישהו יכול להעלות חיוך על פניי?

זה באמת יועיל לי.

אתה נאבק בו.
הוא מלחם בך.
אתה מתגונן.
הוא תוקף אותך.
מלחמה יומיומית.
מלחמה אינסופית.
אתה יודע כי יבוא יום ואתה תיכנע.
ואתה מפחד. דוחק את היום.
אתה מחליט לצאת החוצה.
להרגע קצת.
שתיים בבוקר.
כוחם בפנימיה ישנים.
אסור לצאת, אבל כרגע-זה כבר לא משנה לך.
אתה פותח את הדלת, ויוצא אך חלל האוויר הצח.
אתה נושם עמוקות. מנסה להרגע. ולא מצליח.
הדשא קורא לך. אתה מתיישב.
אתה לא מרגיש טוב.
הראש שלך כואב. אתה מסוחרר וחלש.
ואתה יודע שלאף אחד לא יהיה אכפת.
רז למה לומר ולהחשב נודניק? גם ככה את כרגע פה על תנאי.
אתה בוהה בשמיים האפורים. הם משיבים לך מבט ריק אופייני.
השמיים מתערבלים לך בפנים. הראש שלך ממש כבד פתאום.
אתה נופל לאחור, כאילו כל בלתי מוגדר הודף אותך.
אתה מאבד את הכרתך ושוכב שם, כבול עץ חסר הופכין.
בבוקר, כשכולם יצאו, אתה תתעורר.
אף אחד לא ישרל איפה היית.
אף אחד לא ישאל למה אתה כל כך חיוור.
אף אחד לא ישאל מה שלומך.
באם אתה בסדר.
ורק המחשבות באלו ימוטטו אותך.
כבר לא יהיה לך אכפת מהעולם סביבך. כי לו במילא כבר לא אכפת ממך.
אתה תשב בשיעור תנ"ך, ולאט לאט הכאב יצטבר.
ביד השמאלית שלך תבער. הלסת תתכווץ באיטיות.
אתה תיפול על הרצפה, במעין אלגנטיות.
הרב יזדעק אליך. יוציא את כל התלמידים וישלח שיקראו למנהל.
המנהל יבוא. ואיתו אגם נוסף, שלא יהיה לך יוכר.
הבן שלו רצה להתקבל לישיבה. ובמזל הוא רופא.
הוא ירכון עליך. ימדוד דופק ויחויר.
הוא יתחיל החייאה, אבל כבר לא יהיה ממש מה לעשות..
בהלוויה שלך, כך הכיתה הגיעה. וכל הצוות. כולם היו מזועזעים.
ורק אני, הבנתי איך זה קרה. ולמה.
ופתאום, רציתי לצעוק לכל העולם, ולבכות. זה באשמתי.
אני לא התייחסתי.
אני פגעתי.
אני השפלתי.
אחרי ההלוויה היתה לנו שיחה עם המנהל.
לא הקשבתי.
היית חסר לי. נכון. לא התנהגתי אליך יפה.
לקיתי אותך כמובן מאליו.
הנחתי שתמיד תהיה שם.
רגוע. מחייך. שלו.
ואתה לא. וקשה לי.
אתה ממש חסר לי.
אז בבקשה, בשבילי תשמרו על החברים שלכם.

ברח לי אפצ'י.


די, צריכים להמשיך קדימה.

מה התפריט להערב?

ופוחדת מלהרגיש

*סתם מציינת עובדה

בבוקר שעתיים אנגלית. נו טוב. זה פחות חביב..

לא היה לי משג מה צריך לעשות בלוג הזה.

מתמטיקה. הלך סבבה. היא אוהבת אותי לאחרונה.

חינוך. שיעור קשה. ומי שלידי צרחה כל הזמן וזה הכאיב לי בראש.

לשון. בעכס. לא הבנתי כלום.

עריכה ועפתי החוצה.

מסתבר שההסעה לא מוכנה להעלות אם אנחנו לא רשומות בהסעה.

טרמפים. הביתה סופסוף.

מקלחת

הגיטרה באולפנא. רע.

מנסים לתפוס מישי. אף אלת.

אומרת לה להביא לי את הגיטרה שלה. לא נעים לי.

אוטובוס. לוקח לו מלא זמן.

מרכזית.

פוגשים אותה @הכל משמים. דף ואני עפה.

נוסעים לעיר. אוטובוס. מאחרים טיפה. היא עדיין לא הגיעה. לא נורא.

היא מגיעה ומתחילים.

פיתוח קול זה דבר משעשע ביותר.

7 וחצי אני הולכת למרכזית.

פוגשים את @סניורה @הללי~. עולים לדף. ורואים את @גלידת לימון אעע. היה כיך לראות את כולכן. ו@גלידת לימון, הופתעתי. אבל היה ממש נחמד

אוטובוס. הביתה.

 

 

 

אני מגיעה בעז"ה

אבל חברה שלי לא יכולה בסוף לבוא איתי אז אינלי מושג איך מגיעים מהמרכזית לכותל... אז אשמח לעזרה

וכמובן נבקר ונחתום בדף הניקים!

כמה גדולת נפש

וכמה קושי 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עצוב לי 

נעמתם לי מאוד, לא אהיה כאן בשבוע הקרוב בל"נד בהשתדלות ליותר 

אם תצטרכו משהו פשוט תיגוניי

לילה מבורך

 

הלוואי שיהיה

טיך היה שבת?

יאללה ראש חודש כסליווווווו

יום ראשון, שבוע חדש, פנימיה, סיבוב שערים. מה יותר טוב מזה?

הם נורא חמודים