פורום נסיונות פעילים (עמוד 4921)

אני שוב חולה ב"ה. יהיה בסדר.

ז-ה לא הוגן. אותך לדיקטטור.

@בן-ציון

זה כיף כזה.
עוטף, מחמם.

אח, לילה בירושלים

איפה הימים ההם

 

אני מתכוונת למצוא לי חבר. מבחינתי שיהיה דפוק כמוני. כל עוד גם לו יש סיכוי.

נגמרו הימים של בדידות.

@כמעט בלי ראש...! מאה באנגלית ובמתמטיקה?
מזל טוב!

רק אני. אמאלה.
כלומר להעביר פתיחת יום כל יום וסיכום כל יום ומעגלי שיח ולא יודעת כמה הדרכות, השם ישמור.
אבל סוף סוף טיול שנתי ולא רק חצי יום
תתפללו עלי

@גיבורה בדממה את פיצית לשעבר??

אני חייבת להיות ב5. חייבת.

זה לא אמור להיות נתון לדיון בכלל,

והיה לי יום מזעזע. 

ויש לי משפחה חמודה.

תודה ה'.

בחייאת אנשים, שימו לב מתי אתם רצויים בשרשור ומתי לא.

כאן המקום להזכיר את השרשור המעולה של ריעות - טוב, אני מפרסמת כאן. יצא ממש ארוך. - נסיונות פעילים

קראו בשימת לב בבקשה.

100! 100! 100! 100! 100!

ב-מ-ת-מ-ט-י-ק-ה!!!!

 

ואאיי איך צרחתי כשהמורה אמרה לי

שיגעתי את כל האולפנה אחככ!!
 

אבל הקיוסקיות לא הסכימו לעשות לי אנחה לכבוד זה

 

בתם. לא

 

זה סתם סיכום טיול עיון:

 

זה התחיל מדהים מההתחלה:

יום ראשון:

- הגעתי לבנייני האומה ויצאנו בזמן! (לא קרה לי אף פעם בחיים)

- היינו במדרשת חלוצה, והייתי בטוחה שנהיה במקום מזעזע, והיה שם נקי ויפהפה ומטופח.

- הנושא היה אינטרנט, אז הייתה הרצאה חביבה מינוס על מה האינטרנט והסמארט עושה לאנשים.

 כל ההרצאות היו לא אובייקטיביות בעליל, ובגלל זה גם לא מעניינות- שמעתי את מה שידעתי שאני אשמע, ולא משהו מיוחד\פורץ דרך\מחשבה.

- סיור בחממות של הישוב, ויצאו לי תמונות חתיכות!

- מלחמת צבע (לא משנה שרק יב' השתתפו ואני רצתי בצדדים.

- הרצאה של הרב פנגר על נפילות, שממש ציפיתי ממנה. וסתם היה לא מקורי.

- ארוחת ערב טעימה. (ואתם לא מבינים איך התלהבתי שהיה מספיק אוכל לכולם!)

- קיבלנו את הקפוצונים (שיצאו לא יפים בכלל- אבל נוחים)

- עוד הרצאה משעממת.

- מיני הרקדה מאולתרת (הכי כיפית ושמחה שהייתי בה)
- משחק מוחות, מן משחק כזה של קליקים (והיינו מקום 3)

- הלכתי לקומזיץ , וניגנתי בגיטרה, ודיברתי עם ילדה חמודה נורא מיא' שהיה לנו המון דברים במשותף)

- הסתובבתי בין החדרים ודיברתי איתם.

- רקדתי עוד קצת

- דילגתי לחדר אוכל

- עשיתי ריצה

- הלכתי להעלות את כל הקלוריות מהפונדו שיב' עשו.

- החלטתי שהגיע הזמן ללכת לישון, והתארגנתי, ואז @גלידת לימון הנהדרת באה לביקור בחדר שלי, והיא היתה כזאת מקסימה שאתם לא מבינים.

- ישנתי.

 

יום שני:

- איציק העיר אותי 

- חוה חפרהה לי (אוקי, שעת סיפור: היתה לי מישהי בחדר פשוט זוועתית עם קול של צפצפה שדיברה איתי על הבוקר, ובאמת ששקלתי להתאבד ברגעים אלו.)

- פינקו אותנו במעדנים שאווים ברמות.

- המנהלת חפרהה באוטובוס (אותו סיפור עם חוהלה)

- רכבתי שעה על גמל (וכואב לי עדיין האחוריים מזה. פשוט עינוי מתמשך)

- הכנתי בחולות הצבעוניים בקבוק יפהפה, שנהרס לי בתיק

- הגענו לקניון תמר, שזה מסלול אתגרי נורא, שבהתחלה הייתי בטוחה שאין סיכוי שאני עושה אותו. אבל שוב פעם, בזכות @גלידת לימון , עשיתי אותו עד הסוף, ואני שיא הגאה בעצמי על זה.

- היתה ארוחה ממש טעימה של פלאפלים וסלט (רק בסוף הבנתי שאכלתי מהמגשים של המורות..)

- הלכנו למצדה ושתי בנות מהממות מי' *הצילו* אותי מליפול.

- הייתה הרקדה תאמת לא כיפית בכלל.. אבל בגלל שהטיול\מחנה הזה היה פשוט מושלם אז היה בסדר.

- נסיעה כיפית ומצחיקה נורא חזרה לגרוזלם.. ולחברות שלי יש טעם דווקא לא רע בשירים.

 

וזהו.

יופידו.

 

בנאדם אחד שמזכיר לי בשתי דרכים שונות שתי נקודות, או ליתר דיוק תהליכים חשובים בחיי.

ועוד יותר מגניב
שיש הקבלה בין הדרך שבה הוא מזכיר לחשיבות התהליך ולאורכו.
פרט אחד מזכיר תהליך מינורי יותר,
ופרט אחר תהליך משמעותי מאוד.

איזה עולם איזה עולם.

משעשע כי שתי הדרכים שונות ולחלוטין לא קשורות.

ועצוב כי
וול.