פורום נסיונות פעילים (עמוד 4930)

@א"י לעמ'י על השמלה היא ממש עזרה איך היה שבת בשכונה בלעדי שתדעי ששבת הבאה אני סוגרת שלוש שבתות ברצף בלי התפילה של הרב נבון

הידד! עשיתי את זה! זאת התגובה המאה שלי! לרגל המאורה החשוב כל תושבי הפורום מוזמנים לחגיגות שיתנהלו בחודש הקרוב בשרשור הזה. ואפשר להזמין חברים

כל אלו פרסים שמקבלים כשמגיעים.

בואו בהמונכם!

בואו נבכה את היום המתסכל הזה.

שהתחיל, המשיך ונגמר גרוע.

ואם השבוע הזה ממשיך ככה, זה יהיה מסוכן.

 

 

...

 

 

.

מועף מהישיבה........

לא משנה שכבר חודשיים אני אומרת את זה, זה רק מעצים את העניין

מחר, אחרי כמעט שבוע,לימודים.

אני אזוז לישון.

 

ושאני לא אתן לו לקלקל לי את היום.

 

אעעע,מחר.מחר.מחר.

כמה נוח לזרום עם המוח בהתניות אוטומטיות שלא דורשות לטרוח, רק לתייג ולנבוח, להסית ולזבוח לאלילי הרייטינג אייטמים בכל הכח. הכל כבר מסודר לנו בראש מגירות מגירות, לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות שכל שמאלני הוא בוגד, כל ערבי מחבל מתאבד, כל חרדי הוא שודד וכל המתנחלים רצחו את רבין. כל תל אביב טבעונית, כל נתיבות מסורתית עממית, כל הדתיים פרימיטיבים עם ציצית ועל הדרך מחקו את דארווין. אל תכלאוני בשום כלוב, אל תסכמו אותי בויקיפדיה, אני הכל, אני לא כלום, אור אין סוף לבוש בגוף. אז אל תכלאוני בשום כלוב. תקראו לי דון קישוט שמעז לקרוא תיגר, שימו לי פרס על הראש וגיליוטינה בכיכר, השדים זמנם עבר והמלך הוא עירום, תמחקו את כל מה שידעתם עלי עד היום. לא, אני לא המתנחל, לא נציג של אלוהים, לא דוס שמדיר נשים, לא גשר בין המגזרים. יישרפו המגזרים, תשרפו דיעות קדומות ואז לכל אחד יהיה סיכוי לכתוב את הסיפור שלו. כי אם הכל גלוי וידוע מראש קלישאות קלישאות, לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות, שכל מזרחי מקופח, כל חילוני הוא כופר מלוכלך, כל הנשים למטבח וכל הרוסים הרוסים על סטלין.

ברוך דיין האמת.

חודש עבר
חודש קשה רצחחח
נעזוב בצד חלק עיקרי בחודש הזה
ונתמקד בצד של הלימודים
חודש שאני אשכרה לומד
יושב מול ספר ומכניס לראש
זה משהו ששנתים לא עשיתי נורמלי
וזה קשהה
מאודד
ולפעמים פשוט יש את ההרגשה
שדי נשחרר נעזוב אז לא יהיה בגרות
הדבר הזה מתיש וגומר
ובעע

אין לי כח מחר ללימודים
בא לי פשוט לקום מאוחר
לקום איך שבא לי
למרוח תזמן קצת
חופשש

אני לא רגיל לכל כך הרבה למידה..
זה מעייףף


(סוףפריקה)

משוגע.
צריך *צונזר* אנשים כמוהו

עשיתי המוני פעמים מדדים, בחיי שזה מגניב נורא.
מחר כוננות.

בעיקרון גם הסיור הזה, אבל אין אין סיכוי. אין.

הייתי אמור לעשות משהו לחניכים שלי בצהריים אבל אז גיליתי שהם בטיול,אז דחיתי אותו ליום אחר...אחרי הטיול היה אמור להיות להם דגלנות והייתי צריך לשמור עליהם אבל מסתבר שהיה לאוטובוס פנצר אז לא היה דגלנות....סוף סוף שחזרו מהטיול היה צריך להיות צביעת קירות אמאמא שגיליתי רבע שעה לפני הצביעה שאין חשמל בסניף!!!!וכל זה אחרי שלא עשיתי כלום היום!!!!ה לא אהב אותי היום!!!

קמנו שישי על הבוקר נסענו שעותתת הרבה ישנתי במעבר הגענו לרמת הגולן הפרשת חלה הביאו מישהי מגניבה שעושה חלות בצורות מגניבות והיא עשתה והיינו אמרות ללמוד רק על ידי ראייה אבל לא ראיתי כלום כי ישבתי רחוק לא משנה אחרי זה ראינו סרטון שעשו במיוחד בשבילנו הדברים שנאמרו היו חזקים ממש ממש אחרי זה היה לנו פעילות עם המדריכה רחל הודיה שיתפה אותנו שהיא עברה הטרדה היה קצת מבהיל ולא הבנתי בכלל באיזה מובן הטרדה כאלו האם איזה ערס טמבל זרק מילה או יותר בכל מקרה לא משנה החברות הטובות שלה יצאו איתה להירגע אחרי זה התארגנו התלבשתי ממש ממש יפההה ואז תפילה החזן לא היה סגור על עצמו לא משנה סעודה ואז שיחה עם אדם כל כך חכםםם אני בשוקק היה לי ממש ממש מעניין להקשיב לו משם המורה ניסתה לעשות פעילות היה קורע ואז הלכנו לחדרים כרמל עשתה את מה שחיכיתי שיהיה הרבה זמן היא עידכנה אותנו מה איתה ואם החבר מבאס הם נפרדו בכלל חשבתי שהם התחתנו היא התייעצה לגבי זה ניסתי לעזור הצלחתי היא סיפרה שפתרתי לה דיכאון של3חודשים אז שמחתי ואז קלטתי שכבר4לפנות בוקר אז הלכתי לישון בוקר קמתי כבר9מסתבר שהמורה ניסתה להעיר אותי4פעמים פדיחה התארגנות ארוחה שיחה משעממת הלכתי שחנוש עם יובי ואז למדתי עם המורה קצת ןאז פעילות עם רחלי ואז סעודה שלישית ונגמרה שבת

האמון שלנו בעצמינו הוא דבר בסיסי. בסיס להכל.
אנחנו צריכים להאמין שאנחנו מסוגלים, שיש דרך לעלות מהמדרון שנפלנו אליו.
ולפעמים אנחנו צריכים מישהו שיבוא וינער אותנו, שיבוא וידחף אותנו למעלה בכוח. כי אנחנו חושבים שאנחנו לא מספיק חזקים לבד, או כי אנחנו צריכים מישהו להישען עליו כי התעייפנו מלהילחם בעצמינו לבד.
ולא תמיד אנחנו מוצאים את השביל. אנחנו הולכים לאיבוד, דורכים על קוצים ונפצעים מהם, מחליקים בנחל ומשתפשפים על הסלעים. ואז, כשאנחנו כבר פצועים לגמרי, מגיע הזמן לטפס. להבריא.
ואז אנחנו צריכים להילחם בעצמינו. לגרום לנו להאמין שאנחנו מסוגלים. שאפשר עוד לרפא את הפצעים והשריטות. וגם אם תישאר צלקת, היא זו שתזכיר לנו מה לא לעשות בפעם הבאה. היא זו שבזכותה נזכור מה עברנו ומאיזה שפל הצלחנו לטפס.
וזה מתסכל, זה מאוד מתסכל. הדרך למעלה ארוכה, וכל הזמן אנחנו מחליקים אחורה, בחזרה למקום שממנו ברחנו. צעד קדימה ושניים אחורה. צעד קדימה ושניים אחורה. אבל אנחנו בכל זאת מתקדמים.
ובתוך כל העלייה הזאת, בתוך כל הסיפור הזה, אנחנו צריכים לזכור להאמין בעצמינו.
העולם הזה מסובך, ללא ספק.

(מרגול)

חיכיתי כל הלילה שם בתחנה, הבטחת כי תשוב וכבר חלפה שנה. שחר הפציע, הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי. זר שושנים קלעתי מפרחי גני, עטרת ותפארת לראש חתני. שחר הפציע הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי.

חיכיתי כל הלילה שם בתחנה, הבטחת כי תשוב וכבר חלפה שנה. שחר הפציע, הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי. זר שושנים קלעתי מפרחי גני, עטרת ותפארת לראש חתני. שחר הפציע הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי.

חיכיתי כל הלילה שם בתחנה, הבטחת כי תשוב וכבר חלפה שנה. שחר הפציע, הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי. זר שושנים קלעתי מפרחי גני, עטרת ותפארת לראש חתני. שחר הפציע הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי.

חיכיתי כל הלילה שם בתחנה, הבטחת כי תשוב וכבר חלפה שנה. שחר הפציע, הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה אל ביתי. זר שושנים קלעתי מפרחי גני, עטרת ותפארת לראש חתני. שחר הפציע הוא לא הגיע, מתי, מתי תשוב אלי. אבק דרכים בתלתליו, אנא אלי שמור נא עליו. נתתי לו כל שאהב, רקמתי לו בחוט זהב. אשמור לי למשמרת את אהבתי, הוי נערי מתי תשובה את ביתי.