פורום נסיונות פעילים (עמוד 4977)

.......

אני לא מסוגלת יותר

מתפוצץ לי המוח 

אני יושבת כבר משעה 7

ונשאר לי עוד 5 פרקים

אני גמורההה

פפפפפפ

יענו מתחת לציפורן,

עוד לא הבנתי איך זה קרה אבל זה כואב.

יש לי מבחן בתורה על 18 פרקיםםםם

ואני רק בפרק השני

והמבחן מחר

הידד

אנחנו עושים הערכה חלופית ונשמח אם תוכלו לענות על הסקר הקצרצר בקישור הנ"ל:

טופס ללא כותרת

תזכו למצוות ולחותן עם ציציות ולכלה/חתן עם סנדלים וגרביים מתורת החיים!!!!

שבת הבאה אנחנו שם.

שבת בפסגות. שנים שלא הייתי בחור המושלם הזה.

וגם לפגוש סופסוף מלא אנשות שרציתי

מבחן מחר. לא התחלתי ללמוד.

יש מסיבה ולא באתי.

ראיתי פעם אחת פול ילדים עם חולצות של שלח ולא הבנתי מה הם עושים

היום הייתי שבו"ז על החיים בעבודה מייבשת והתחרפנתי שם מכל שנייה ורק ספרתי את הדקות עד סוף היום

ואז נתקע לי בראש "יום עובר וצרה חולפת, כי לכל עצב יש גם סוף..."

העיף אותי עד סוף היום

פתאום קלטתי שוואלה לא אכפת לי איזה יום ארור זה, מתי שהוא בסוף זה יהפוך לעבר. אז לא משנה איזה סיוט עכשיו, מתי שהוא זה ייגמר כי לכל עצב יש גם סוף...

משם זה פשוט העיף לי את היום

תודה לכם סטטיאל!

עכשיו נזכרתי שבדיוק עוד שלושה חודשים יש לי יום הולדת

יאאא

כמה חגיגות נעשה.. 

יום חג

פתאום באלי כבר..

הוא הולך ככה:

לילה חורפי אחד נפוליאון התעורר כי הוא היה צמא ורצה לשתות. אבל היה לו קר, והוא לא העז לצאת מהמיטה.

אז ככה הוא שכב בכפור, עד שאמר לעצמו: 'שאני, נפוליאון האמיץ, הגיבור, הכובש, אניח לדבר בזוי ושפל כמו קור להכניע אותי? לא יקום ולא יהיה!' והוא התגבר כארי, קפץ על רגליו ופנה לשתות.

אבל כשהוא הגיע לקנקן המים הוא אמר לעצמו, 'שאני, נפוליאון הנועז, הנודע, הגדול מכולם, אניח לצורך ביולוגי בזוי ושפל כמו צמא להכניע אותי? לא יקום ולא יהיה!' ונטש את קנקן המים וחזר למיטה.

ואני חושבת, שאם נפוליאון באמת היה חכם, הוא היה אומר לעצמו: 'שאני, נפוליאון, אניח לגחמה יהירה, חסרת תועלת ומטופשת למנוע ממני את מה שאני זקוק לו? לא יקום ולא יהיה!'

והיה פשוט נוטל את הקנקן ושתה לרוויה.