וכמה חיבוק יכול להרגיע.
ופשוט איך לפעמים צריך חצי חיוך או משפט אחד כדי לגרום ליום להיות טוב.
מים קרים זה שנאה נוראית
לגמרי. היה כזה משהו באוויר.
יואו
נקודונת.
נקודונת.
נקודונת.עבר בשינה בכי ועצבים.
איך לך?
נקודונת.היה יום מקסים, ממש עמוס
קניות לגיחה, סניף- חודש ארגון, לימודים וכו...
בסהכ ברוך ה' היה טוב
נקודונת.
נקודונת.
נקודונת.ואיך עובד?
עובר!
היה השבעה, (היינו ממש עדינת איתן, אולי יותר מידי) ועכשיו עושה הפסקה בלימוד משנה
נקודונת.אחרונהאני לא חושבת שאת סתם וכלום
העייפות תשרוד
וכולנו מחכים
ומקווים
שיהיה טוב בסך הכל
(ואכשהו בסוף זה יגיע..)
וכבר טוב.
באמת שהחיים נהדרים
אבל אני עדיין מחכה
וצודקת, אני אוסף איברים שהתחברו איכשהו
בטוח לי. אבל מה יהיה איתי?
אבל אפשר להבין הרבה על אדם מהדברים שהוא כותב.
את לא נשמעת סתם וכלום.
יהיה איתך טוב. תמיד עדיף לישון כמובן
עם עצמי
סתם מצברוח שנחת עלי פתאום
כבר טוב.
לא עכשיו. תודה
הייתי אמורה להיות .
חבל
בהצלחה עם זה
שינו לזה מקום.
בסוף המסדרון מאחורי הזה האדום.
נראלי קומה שלישית
היא אמורה לדעת נראלי
נקודונת.אבל האחריות
והמצפון--
וה--
~שידור חוזר~
בדיוק. אין לך כח .
את צריכה לישון
ראיתי את זה...נגרינסקי
קליפ משעשע מאוד...
יש שם stak overflow! פחח
|חנון|
פוסעתאין לי מושג מה אמרת אבל אני אוהבת את זה
חנון
(סופסוף העדת על עצמך בחנוניזם
)




פוסעתכמה כיף לי שיואו
לא נורא, חנונים זה חמוד.
חצי מהחברות שלי חנוניות.
נגרינסקי
חנונים זה אחלה. אלא אם אתה בנדוד שלי ואז הוא חנון מוזר.
חצי מהחברות שלי לומדות בטליה פשוט.
פוסעתאתמול דיברתי עם עתרת אחרי טונות זמן
אל תעזבי את טליה, זה דבילי.
זה נחוץ רק אם אומרים לך להיפגש עם חגית. וגם אז, במבט לאחור עוד אפשר לסבול את זה.
אדיוטים.
אם יש משו שאני כועסת על האולפנא זה זה.
אבל בגדול אני מתחרטת על כל רגע שעזבתי. באמת על כל רגע.


פוסעת
פוסעתאחרונה
אני התלבטתי לגביי הכחול מסיבה אחרתצ
עם מידע וטכנולוגייה שיש עכשיו כשאז לא היה
אני זו שההיתי ממציאה אותה ואז כן ההיתי מרוויחה יותר מ-50 מליון דולר
וגם...ההיתי מונעת אסונות מדיניים פוליטים ופליליים וכמובן פיגועים וכו
את לא בוחרת כדי להועיל לעצמך, אלא כדי להועיל לעולם...
נוצת זהבסתם..
תודה
גם מבחינת ידע תורני... בשביל זה גיל 25...
וגם אם נניח מסתכלים על אנשים רגילים...
רק עם יותר מאני
זה ל2007, או לגיל 6 ב2017?
היום הזה התחיל ונגמר זוועה
ההרגשה הזאת שהמון אנשים מדברים איתך ואתה עדיין בודד
הגוף כואב .
ואין לך כח פיזית ונפשית
לא לנשום. לא לאכול . לא לשתות
לישון . ולישון
ועדיין להיות עייפה
ואז כמעט להירדם . ולדבר איתו , לעודד אותו
ולהפנים בעצמי שאם יש רצון יש יכולת
ואז לקום . ולבדוק לו על מיונים . ולרשום אותו
וכח כבר אין לי . באמת אין
אני יכולה להתפרק כשהם לא כאן.
ואז לדבר עם אמא. כמה שאני אוהבת אותה
ולאכול מרק.
ולסדר קצת
וכבר אין לי כח בידיים
ואני רק רוצה לבכות
אבל כבר נגמרו לי הדמעות
האמונה בהכל קצת דועכת
*מותר להגיב לי
תודה
אני מחפשת
זה שמשהו לא מתבקש לא אומר שהוא מטופש
מצטערת . השכל שלי קצת מטושטש בזמנים אלו
(בוא נתנחם בזה שמחר יום חדש .)

אני כבר לא יודעת אם אני מדהימה .
פיצוחיתיעשו את זה במקומי![]()
כל הבנים!! מסכן!! דגדגו@@
לילה. ואם נפגעת? סליחה באמת לא לזה היתה הכוונה![]()