פורום נסיונות פעילים (עמוד 5024)

ישנתי ארבע שעות בלילה. כנראה גם הלילה הזה זה בערך מה שיקרה. פף.
לא נרדמתי שום שיעור במכללה. הידד. אפילו קרה משהו די מחמיא אפשר לומר עם רב די קשוח. ממ.
ובעצם, מחמש בערב הייתי עם תינוקת בת שלשה חדשים, אהבה ברורה של דודה. ואוו.
לא פשוט להיות אמא |נאנח|
נהייתי עייפה. זה דורש.
בניתי עוד ללמוד למבחן. פף. אני אכשל בו ואצטרך לעשות את הקורס הזה. אופ,, טפשה.
תכירו, אני עוצי והדבר שבולט בי הוא הטפשות.
תודה שהייתם איתי.
בוכה לי ברמות, מבולבל ועמוס ועכשיו אני באמת לבד.
רינת תחזרי
רינת
אני מקווה שאת נהנת וטוב לך. אוהבת אותך ברמות על חלל ובאלי חיבוק ממך כי אני צריכה חיבוק אחרי יום כזה, נקודה.
באלי להתרפק על שוקו ואז להרגיש צורך להקיא. לאלא בעצם באלי מקלחת. שם אין הבדל בין המים שיוצאים מן הטוש לבין הדמעות. בעצם כן, הדמעות שלי חמות מידי.
פף, אני גרועה וכושלת. נחמד. אחלה מסקנות.

מחר קמים בשבע ורבעעע

נראה לי..
לילה טוב לכם

יד שמאל קצת כואבת לי. החזקתי אותה מלא זמן.
ואז האכלתי אותה, ולהרים לגרעפס ועוד פעם להאכיל ואז שוב להרים. בין לבין ללחוש לה כמה אני אוהבת אותה. אני יודעת שזה נשמע מגוחך אבל ילדים מרגישים מי אוהב אותם,ואוהב באמת. אני רוצה שהילדה היפה הזאת תגדל לתוך עטיפה של אהבה.
תוך כדי,שמתי שיר. ופתאום הדמעות זולגות ועיניי התכלת שלה נפערות במבט רחב, כמו נדהם למה האיש החזק לכאורה, בוכה. ורציתי שהיא תראה אותי מחייכת, שתדע שיש טוב בעולם אז ניגבתי דמעה וחצי, וחייכתי ושוב לחשתי לה כמה אני אוהבת אותה. באמת.
אחכ היא נרדמה לי היד. טהורה כזו, נושמת בקצב אחיד. בלעתי את עצמי, מרוב אהבה. את כזאת מדהימה. כיף שאני מצליחה לטפל בך בהמון אהבה ושאמא שלך שולחת לי כמה היא סומכת. זה מרגיע.
אני מקבלת דשים מאביתר בנאי וזה עושה לי לבכות.
תפסיקי לבכות.
הקוסקוס שלך טעים אלף שבעולם, תודה על הקורס המוזרז @אגל טל.
ושוב, תפסיקי לבכות.
הלכתי להתחפר בתוך עצמי. היו ברוכים.
עדיין, תפסיקי לבכות.

אני לא רוצה להשבר
אני לא רוצה לטבוע

אלוקים
הכל בוער

ומבטים יכולים להפוך בטנים

href='/Forum/User/137240'>@יחידי@נקודונת.@פוסעת@החיים תותים!@כמעט בלי ראש...@הכל משמים
נתחיל מאחרי ארוחת ערב אתמול.
חוזרים לפנימיה. מתמטיקה.
ושוב. ומתמטיקה. לא
להתקלח? אני ג'י משוכנעת שיש השבעה. אז לא.
לא להירדם.
לנסות. ולנסות.
להרים ולישון חמש דקות.
לקום להמולה של חדר. אני כבר מאורגנת ולצאת.
מים לעיניים. איזה כיף.
לעלות במדרגות.רומה 500. קומה 600.קומה 700.
אוויר צח ונעים.
ומים.
ולעוף לדשא. ולעשות שכיבות שמיכה. בעיניים עצומות.
לעצבן שמיני סטיות ולדבר תוך כדי.
עוד מים
אוטובוס.
יורדים.
אזורים. תמיד חלמתי לעשות מרוץ מוות בשלושה רגליים.
ללכת.
לעצור.
ללכת.
לעצור.
כמעט להתמוטט. אי אפשר לשבץ. ואני לא עומדת זקוף. אני נופלת.
לא. לא ליפול. המורה פה.
הפילו אותנו לרצפה. אמרו לנו לשכב ולמחול.
עברנו את הגדר.
מים.
גן אש.
לרוץ בבוץ. לרוץ. לרוץ. לרוץ.
לעשות עוגה עוגה.
ושוב.
ושוב. ולרוץ במעגל.
האייקון שורט. שורף.
המון רעש.
וכואב לי הראש.
והמורה.
ואוף.
להוריד כיסויי עיניים.
בנות מחפשות משקפיים 👓.
טקס ההשבעה.
מים.
גולש.
כולן שרות חמישית וחמישית וחמישית!
מתחילים להקריא.
שרים.
מתחילים 'וב.
שרים שוב.
וכו.
שתיים שלוש אני מצהירה.
שתיים שלוש אני מצהירה.
וחלוקת קפוצונים.
והיא ידעה מי אני.
רעש.
ו בלגן.
ושחור העיניים.
וכאב ראש.
ואוף.
והמורה לידי עכשיו.
ואני לא יכולה לומר לב כלום.
ואוף.
לשבת.
הן אוכלות פיצה. ובמבה.
חזרות חיים.
שותקת שוקו. למה לא.
לקום.
ללכת.
להצטלם.
לחזור.
בחיינו.
להתקלח 'נים.
לחזור לחדר.
הראש לי דופק.
לחזור לישון.
לקום מהכאב.
אוף.
ללכת למערכות ספרתיות.
לחזור.
לשכב.
ולהתחיל לבכות.
אוף.
לבזבז את הזמן.
למה.
למה השבעה.
למה אני.
אוף. אבא.
למה.

טראגי.

ולמה לעזאזל אני עם סוודר ועדיין קר לי בבית??

נלך לישון?

זה ככ לברוח מהמציאות..

@פיצית!!! את התקשרת אליי כשהייתי בשיעור..

 

חולשה .

איזה יפה היא

היה לי יום שהתחיל בתור מסיכה נחמדת של חיוך

ונגמר בתור מסיכה נחמדת של דמעות 

דמעות טופות אבל

וואו כמה תאקלים יהיו.

זה לא ייגמר טוב.

בטעות העפנו אותה ממנו. וזה נגמר גרוע.

כל הצוות כעס. ושנא אותנו.

זה לא יילך טוב.

למרות שכן צריך קומונרית לחודש ארגון.

מזל שאני נכנסת רק אחרי.

למרות שאני אשרוץ בסניף ויעזור לה.

למרות שזה היה דבילי זה היה נצרך.