פורום נסיונות פעילים (עמוד 5039)

 

מעין השלמה שקטה כזאת.
כאילו כבר אין ברירה. @אליה2

@כמעט בלי ראש...

אוף
איך הוא נשאר.

הלב שלי כואב...
מסתמא אחר כך יהיה יותר טוב... יהיה עדיף...
אבל מחר... לא רוצה את זה...
אם היה אפשר לדלג על היום הזה...

אינני בוכה אף פעם... אינני תינוק בכיין... אך למה זה, אמא? למה? בוכות הדמעות מעצמן...

אי!

@אחלה יום לכולם מגיע לך וואחד פיטוש 

מה לי ולילדודס??

ואת מגלה שם סודות

אני לא רוצה לחלום להיות שמחה.
אני לא רוצה לחשוב על זה שתמיד חלמתי.
אני רוצה לחיות את זה, אני רוצה להיות בזה.
אני רוצה לחיות.

ונשארתי בבית.
להיות חולה זה לא כיף.
מקלחת זה שלמות. ומרגיע.

כדי להתקדם צריך לפחות להכפיל את המהירות




עליסה בארץ הפלאות שם שם

הִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵנוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַנְחֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וְלְשִּׂמְחָה ולְשָּׁלוֹם. וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְנְנוֹ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

עכשיו אני חייב לעמוד בזה.. אין תירוצים.. מינימום של דוגמא אישית!!
(אני מקווה שהוא יעמוד.. כבר היו כמה פעמים שהוא התחיל והפסיק...)


ומבאס קצת שהוא אמר לי את זה והיה די שמח ושלם עם זה ואני מתבכיין על זה.. (למרות שהוא ידע שזה קרוב ולי זה היה בהפתעה.. אז יש תירוץ.. )

@שלולית (סתם כי תשמחי לשמוע לגביו..)

בסוף הדרך עוד תהיה מאושר..

גם השיר הזה..

אני מוקף במחשבות
אני סופר את הדקות
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה
ומאבד את הגבולות כשהצלילים והריחות תופסים מקום על הקירות והתקרה

אני כל כך מלא שטויות אני דרמטי ואידיוט
ומחייך בין השורות בלי מטרה

אני כל כך הרבה דמויות
אבל מוצא את האמת כל כך ברורה

וחוזר בחזרה כי קצת רציתי עוד
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי
עוד...

אני מדבר במעשים
אני לבד לרגעים
ביני לכל האנשים יש קו ברור

אני אחד בסך הכל
והלבד שלי גדול
ולפעמים גם מספר את הסיפור

וכמו אידיוט אני רוקד וכל הגוף שלי רועד
אך לא אודה שמפחד משום דבר
אם על היום אומרים תודה
אין לי מילה על הפחדים מהמחר

אני מודה שבלילות תמיד רציתי
עוד
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי
עוד, עוד
תמיד רציתי
עוד
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי
עוד, עוד

מודה שבלילות תמיד רציתי

אני כל כך מלא שטויות
אני דרמתי ואידיוט
ומחייך בין השורות בלי מטרה
אני כל כך הרבה דמויות אבל מוצא את האמת כל כך ברורה
וחוזר בחזרה
כי קצת רציתי
מודה שבלילות תמיד ביקשתי
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי
עוד

צריך להיכנס לראש של שטאייגן..

כדי שתבניות הדמיון והמחשבות יאחזו במציאות ולא באשליה.

שבוע טוב לכם.