פורום נסיונות פעילים (עמוד 5078)

(תוהה)

סיום מוצלח ביותר ליום דפוק.

תדעו לכם ששיחות עם יותר מאיש צוות אחד זה מתכון לדברים דפוקים.
המנהלים יכולים להיות כל כך מעצבנים לפעמים.

נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו נחנקנו

לפעמים מתחשק לי פרק מסויים של פרינדס, ואני לא יכולה למצוא אותו כי אין לי מושג מתי הוא. אולי נכתוב תקציר לכל פרק, שיכלול משפטים מפורסמים, את שם הפרק ומספר העונה והפרק. מי זורם איתי? אני אשתדל להתחיל הערב.

ימים קשים, עולם אכזר.

הפוך נא לי ליום מואר.

 

 

אלוקים. בבקשה.

ציוניי בסמסטר אלול:
97
86
100

(לפחות זה מה שכתוב לי כרגע)

אפשר לומר ב"ה ותודה ה'.

מה איתי .

ולא ידעתי את התשובה 

בעע

אני לא יודעת מה איתי . ואני לא יודעת מה לחשוב 

 

אתם רוצים?

כל הזמן הזה

הייתי לבד

??????

 

 

 

 

 

חיפשתי תדרך לחתוך ממך מבלי לצאת הפוגעת 
זוכר התקפי חרדה ולילות לבנים שחשבתי שאני משתגעת 
אהבתי אותך בכל רגע נתון, גם שעשית לי דווקא 
ריפאתי תלב השבור שלך ואתה בתמורה נעלמת

 

דמעות .

כמה שזה נכון

שגרה זה דבר מוזר.
וטוב. וממש רע.
היא מכריחה אותנו לחזור, מכריחה אותנו לשמור על קצב קבוע.
אבל לפעמים אנחנו לא מספיקים את הקצב ונאלצים לוותר על המון דברים אחרים שרצינו בגלל שהקצב שלהם שונה.
אבל היא גם נותנת לנו קצב לחיים, דברים קבועים יותר שנוכל להתבסס עליהם ולסמוך עליהם, כי כולנו צריכים דברים קבועים בחיים שלנו, דברים שבמקרים של סופה נוכל להאחז בהם ולא להיסחף.
אבל הקצב הזה לפעמים משעמם. או אפילו בדרך כלל.
ופה כולנו נדרשים להיות מלחינים: להוסיף עליה פה, מקצב שונה שם, לצמצם קצת את המקום של הקצב הקבוע ולתת מקום גם למקצבים אחרים.
הקצב הקבוע עדיין יהיה הפס השולט, המרכזי, אבל יתלוו אליו מקצבים שונים וקטנים יותר שיהפכו את המנגינה בסופו של דבר ליפה ועשירה יותר.