פורום נסיונות פעילים (עמוד 5112)

@נקודותשלכיסופים....

היה יפהה

אני ואחותי עשינו רק פאדיחות וצעקנו לו איזה שירים לשיר

באיזשהו שלב אנשים התחילו לזרום איתנו

ובסוף כשנגמרה ההופעה כולם כולל כולם נשארו יושבים והתחילו למחוא כפיים בקצב אחיד עד שהוא המשיך את ההופעה

דייי איזה כיפפ לךךך

אני חולה על אבייתררררר

ברוך ה טוב.

בבית.

בס"ד

מסתובב

בעיר הישנה

ורעש בא

מכל פינה

אני מכיר כבר

מכיר כבר את דרכי

בדרך

לשער הרחמים

לא מביט סביב

לא מקשיב

איש חולם אני

וכך היה תמיד

וכבר מכיר כבר

מכיר כבר את דרכי

בדרך

לשער  הרחמים

חי פעם

רק פעם

יש טעם

אין טעם

עם כוח

בלי כוח

שער הרחמים

בואי 

איתי יחד

בואי

מתוך הפחד

כי את

גם

את חלק

משער הרחמים

השלטים מעל החנויות

משקיפים

על הרחובות

בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה

הראו לי

את שער הרחמים

חי פעם

רק פעם

יש טעם

אין טעם

עם כוח

בלי כוח

שער הרחמים

בואי איתי יחד

בואי

מתוך הפחד

כי את גם

את חלק

משער הרחמים

בואי

איתי יחד

בואי מתוך הפחד

כי את גם

את חלק

משער הרחמים

בס"ד

כשהאדם מאבד את הטעם, מתייאש מהכוחות של עצמו 
עליו לפנות לשמיים, יש שם מי שמקשיב רק לו. 
ואז, עוד בלי לדעת כלום, אדם מקבל מענה, 
רצונות חדשים, מילוי וקידום, תקוות לעתיד טוב ושונה. 
אחר כך הוא שוב נופל, שוב מתחיל לצעוק ולשנוא 
מרגיש ריקנות מחומר, מרוח. בקושי סוחב את עצמו. 

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות 
דרכו הדרך לחופשי 
במסתרים תבכה נפשי 

והוא נופל כבר בלי חומר דלק, הכל ריקני וזר, 
גם בעבודה, גם בתוך הבית 
מרגיש מבפנים שום דבר. 
לפעמים מעדיף את החומר, 
לפעמים את הרוח, אך גרוע מכל כלום. 
רק רוצה לנוח, רק רוצה להתרסק וליפול. 
ועוברים חודשים של טוב ורע, 
הבלבול רק גובר וחונק, 
עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה, 
הוא קם ובוכה וצועק. 

כל השערים ננעלו... 

וזה לא בכי מעירפול ידיים, 
פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר. 
צריך מינימום שניים, כך מתגלה אלוקים. 

ואז הוא בונה לו כתר, כי זאת מטרה עליונה 
הוא מתחיל להבין שהכל תלוי רק בו ובחברה הנכונה. 
מצד אחד זוכה לכתר, מצד שני לשפלות של עצמו. 

אין כלום בעולם הזה, רק הבורא, אדם מאמין בכל דבר כשרע לו. 

כל השערים ננעלו...

אל תחשוב לא הכל שחור 
יכול להיות טוב 
מה זה יעזור להסגר בין קירות 
תצא תראה אור יום 
בחוץ הציפורים שרות ויפות 
הכל משחקים של אור 
רק אני עם עצמי 
ומה זה שווה אם אין עם מי 
את כל זה לחוות 

אל תדאג, גם אתה תקבל פרח 
גם באופק שלך יש ספינה 
אל תדאג, גם אתה תקבל פרח 
כמה נפלא שגם באופק שלך יש ספינה

דברי עכשיו ילדה אני שומעת,
כל העולם מקשיב למלמולך.
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד הקשיבו לקולך.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה.

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך.

דברו שפתיים יחפות דברו עיניים...

בדיוק הרגע חשבתי על הביצוע הזה.

דברי עכשיו ילדה אני שומעת,
כל העולם מקשיב למלמולך.
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד הקשיבו לקולך.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה.

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך.

דברו שפתיים יחפות דברו עיניים...

כשזה עמוק עוצר כל העולם 
ואת קוטפת כוכבים 
כשזה עמוק 
את מרגישה שלתמונה 
נוספו המון צבעים 

מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה 
כשזה עמוק את יודעת 
מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה 
כשהוא רחוק את לבד. 

כשזה עמוק 
הרוח כמו נושאת אותך למקומות זרים 
כשזה עמוק 
שלגים של כעס בתוכך בין רגע נמסים - 

מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה... 

וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב 
כואב 
ובפנים שוב שלג יורד.

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, 
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים 
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך 
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים 
מן הדומם, מן המחכה והמושך 
והממית כמי באר ואש כיריים 
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך 
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. 

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה 
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן, 
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא 
ולא לרחש חשדות ודבר אשם, 
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה 
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן. 
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה, 
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא. 

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש 
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה 
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד 
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה? 
אמרי מדוע העולם כה זר עדין 
ואש ומים מביטים בו מכל צד? 
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך 
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד? 
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב 
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב? 

זה ערב קיץ לכאורה... 

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך, 
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

באמת????

אני מנגן מעט, יש פה כאלה שהרבה יותר מקצועיים ממני, נניח @נדנדה כתומה. , @אביגיל. ,  @אני לעצמי

אני מנגנת כבר הרבה שנים |מרגיש זקן|

נראה לי שאתה יכול לתייג גם אותי

@אהבת ישראל!!

@הנסיך הקטן...?

אני מכיתה ב'... למדנו בבית ספר ואני המשכתי עם זה...

עכשיו שביעיסטית... כמה זה יוצא???

אולי גם באיזור ה-10....

איזה חליליות יש לך??

לי יש גם את אלה וגם סופרנינו.. ההורים שלי קנו לי אותה מתנה ליומולדת מתישהו.. נראה לי באיזור ז-ח..

האמנם האמנם 
עוד יבואו ימים 
בסליחה ובחסד 
ותלכי בשדה 
ותלכי בו כהלך התם 

ומחשוף ומחשוף 
כף רגלך ילטף 
בעלי האספסת 
או שלפי שיבולים 
ידקרוך ותמתק דקירתם 

או מטר ישיגך 
בעדת טיפותיו הדופקת 
על כתפייך חזך צווארך 
וראשך רענן 
ותלכי בשדה הרטוב 
וירחב בך השקט 
כאור בשולי הענן 

ונשמת ונשמת 
את ריחו של התלם 
נשום ורגוע 
וראית את השמש 
בראי השלולית הזהוב 

ופשוטים ופשוטים 
הדברים וחיים 
ומותר בם לנגוע 
ומותר לאהוב 
ומותר ומותר לאהוב 

את תלכי בשדה לבדך 
לא נצרבת בלהט 
השרפות בדרכים שסמרו 
מאימה ומדם 
וביושר לבב שוב 
תהיי ענווה ונכנעת 
כאחד הדשאים כאחד האדם 

את תלכי בשדה לבדך..

ילדתי שלי 
אל תלכי לבדך 
אל תלכי לבדך 
בשדה המוזהב 
ילדתי שלי 
אל תלכי לבדך 
הוא ימכור לך מרחב 
השדה המוזהב 

הוא יקסום לך אלף גוון 
בחידת מרחקיו 
אך בכל מקום ליבו אוון 
הוא לעינייך זב כזב 
זב אכזב 

ילדתי שלי 
אל תלכי לבדך 
אל תלכי לבדך 
בשדה המוזהב 
ילדתי שלי 
אל תלכי לבדך 
הוא ימכור אם ואב 
השדה המוזהב 

הוא יתן לך רעננה 
הוא יביא לך מטר רץ 
פרדס חנה כרכור צל עלי בננה 
רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט 
ונמחץ 

ילדתי שלי 
אל תלכי לבדך 
לא אינני הולך 
בשדה המוזהב 

בחיים עובר שבוע 
עוד מעט נרדם 
לב נודד אל מבוע 
אל שלחייך פרדס רימונים 
כפרים עם נרדים 

ילדתי שלי 
אל תלכי לבדך 
אל תלכי לבדך 
בשדה המוזהב 
ילדתי שלי

בשלכת עץ עומד לבדו ברוח 
אין לו רגע חם ואין לו צל 
לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח 
ולא כמו פרח שנובל 

ולפעמים הזמן בוחן אותנו 
מניח לרגלינו מכשולים 
אך לנו יש את הכוחות שלנו 
נראה לו שאנחנו יכולים 

לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים 
להיצמד אל החיים חזק לא לוותר 
להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב 
ושלמרות הכל אנחנו נתגבר.

אלוקים רואה הכל משגיח מלמעלה 
שלא נאבד את התקווה 
וגם אם לפעמים כואב צריך ללכת הלאה 
אין דבר הכל רק לטובה.
 

בס"ד

דברים שמוצאים במעמקי ההיסטוריה

את לא זוכרת?

תביישי

תכלס נראלי שהיה לנו רק באת ירושתנו

ביייייייייייייייייייי

על זה

הבאתי את כל מצעד כרותי הראש נגדך!!

כדאי לך לעוףף

יאללה אני בעד! קרב עד מוותתתת!

בשמחת בית השואבה ליד 770

קיצער כע ניו יורק

אם הייתי שם לא הייתי פה...

מה שכן בדוק אצלה

@נחל