פורום נסיונות פעילים (עמוד 5137)

והפסקת חשמל.

פתחתי תמיקום בפלאפון כדי לראות את המזג אויר,

ומה הוא כותב לי??

 

מיקומך: 

רמאללה

הגדה המערבית, פלסטין.

 

תתבייש לך פלאפון.

 

(הכנפיים שלה מונחות על הרצפה והיא לא בבית. המרחקים, הזכרונות, עושים לאיילות חונק בגרון)

צריך ללמוד את זה מחדש, צעד אחרי צעד, להתרגל שוב לדגדוג הקטן בקצה הכנף כשהיא נוגעת.

 

ואיך זה שפתאום את כבר לא במציאות ואז חיים שלמים טופחים לי בפנים. צריך ללמוד לשתוק ולהקשיב, צריך ללמוד לעוף, אנשים זרוקים רק חושבים שהם רוחניים, (הם אף פעם לא יכירו)

 

צריך להיסגר, בשביל זה צריך לחשוב, צריך להרפות. בסוף כולם מתים.

ההחלטה הכי חשובה, הכי (מחשבות שתוקות מזמזמות לי במוח אפשר לחשוב כוורת)

(הם אומרים תתיישב כמה אתה עף אבל האור שלי שבר את הכלים, אל תפחדי כשהכל נשרף, הבו לה' בני אלים)

ואם תמצא בדרך אהבה גדולה אל תפחד, אל תפספס, אל תעזוב אותה לבד. אולי משם התחלת, אולי שם תגמר וכשתגמר תחזור הביתה.

אל תפחדי אל תפחדי החלטה אל תפחדי. הכי חשוב בחיים אל תפחדי. אש גבוהה מדי, האור שבר את הכלים, העור שבר את הכלים. הכל נשרף, אל תפספס, תחזרי הביתה. אולי שם תגמר. אל תפחדי. חיות הקודש ברעש גדול. שובי הביתה.

 

(קח געגוע, עשה ממנו בית. כגודל זרועך הותר בני תמותה. ולמה כשצועקים ה' לא עונה. כי לא שומעים כלום)

יש לרוח טעם מזויף. מילים כל הלילה באזניים.

(הלוואי והיה לי כוח שוב להתפלל כמו שאז בגשם בכינו לאוויר. באמצע הרחוב הכביש פתאום נהיה צמא, נזכרתי כמה אהבה יש לי בלב)

הבטן שלי מלאה פצעים ולחץ מרוב מרחק.

 

איפה אהבה, זרועה בשדות? כשהיית ילד איפה שתלת אותה?

(העולם בא לקיצו, כ''כ הרבה עולם אבל את לא נמצאת. בו רק חצי תמונה בכיס...ודבר ה' אבד בו. רק חצי תמונה בנפש.)

 

צריך לחייך ולצחוק ולצייר עיגולים במחברת חשבון. (אז למה את פוחדת כבר לחלום על אלוקים? מי עזב לך את הלב והבטחת שלא תשכחי?)

אולי באמת צריך לסמוך עליו. הדרך שלי החוצה. (זיכרון מתחבא במגירה הפנימית.)

(אח''כ בבית הלבן יגידו שצריך משכן, אבל איזה משכן, את ואני לא מדברים שנים כבר)

מספיק לשתוק תתחיל לצעוק, מספיק לכאוב תתחיל לכתוב, מספיק לצוף תתחיל לעוף, מספיק להרפות תתחיל לשלוט!

(געגועים שלי לקרן עושים זוהר צפוני באנטרטיקה)

 

אני מילים שימלאו לי את הלב
שיגידו,
שידברו איתי




(אני רוצה פעם לעשות כזה.
זה ניראה לי מדהים.)

א ב י נ ו מלכנו אבינו מלכנו גלהה גלהה  כ ב ו ד

גלה כבוד מ ל כו ת ך עלינו מהרה!!!

 

 

יאא איזה אורות היה!!

וגשם, גשם.
אבל לא נורא.
נצא מאוחר יותר.
ואני מניחה שאפשר כבר להתחיל לכתוב הספד לקישוטים בסוכה שלנו

אני רוצה שקט.
שקט אמיתי.

אני רוצה שלווה.
שלווה אמיתית.

אני רוצה יכולת.
אני רוצה גבורה.

אני רוצה
להיות יכולה.

אבל אני לא.
ואין לי.
אז לא.

אני רוצה תקווה
לקום מחר בבוקר

אני רוצה שניה
שתעלם באושר

אני רוצה
לקבל אתזה

אבל אני לא.
ואין לי.
אז לא.

זה מה שאני רוצה.
אבל אני בקצה השני.
אז לא.

התקשרתי לאמא שלי להגיד לה שיש לי טרמפ.. אבל שכחתי שזה שמאה שערים ערה ותוססת לא אומר שכולם ערים..

מפגש פסיפס קטנצי'ק
מחר (שני), שלוש בצהריים, כיכר ציון
הנה זה קורה מפגש פסיפס מוכר שאינו רשמי - פרוזה וכתיבה חופשית

לא לעשות מתיחות אחרי הריקודים.. מחר אני אהיה תפוס..

אני מעריכה אנשים שסביבי.
הם עושים לי ככ טוב.
וככ שם כשצריך אותם.

אני יודעת מרגישה
ובטוחה - זה לא מה שהנפש
שלי צריכה עכשיו!!
אבל אם אני
יעשה מסלול כמו שאני רוצה
אני יפול ויאבד..
וזה מסוכן מידיי

אבל הנפש לא יכולה
אבל שם זה נראה קל
אבל זה לא
כולם מזהירים אותי
זה מסוכן!!
להקשיב להם????