(הכנפיים שלה מונחות על הרצפה והיא לא בבית. המרחקים, הזכרונות, עושים לאיילות חונק בגרון)
צריך ללמוד את זה מחדש, צעד אחרי צעד, להתרגל שוב לדגדוג הקטן בקצה הכנף כשהיא נוגעת.
ואיך זה שפתאום את כבר לא במציאות ואז חיים שלמים טופחים לי בפנים. צריך ללמוד לשתוק ולהקשיב, צריך ללמוד לעוף, אנשים זרוקים רק חושבים שהם רוחניים, (הם אף פעם לא יכירו)
צריך להיסגר, בשביל זה צריך לחשוב, צריך להרפות. בסוף כולם מתים.
ההחלטה הכי חשובה, הכי (מחשבות שתוקות מזמזמות לי במוח אפשר לחשוב כוורת)
(הם אומרים תתיישב כמה אתה עף אבל האור שלי שבר את הכלים, אל תפחדי כשהכל נשרף, הבו לה' בני אלים)
ואם תמצא בדרך אהבה גדולה אל תפחד, אל תפספס, אל תעזוב אותה לבד. אולי משם התחלת, אולי שם תגמר וכשתגמר תחזור הביתה.
אל תפחדי אל תפחדי החלטה אל תפחדי. הכי חשוב בחיים אל תפחדי. אש גבוהה מדי, האור שבר את הכלים, העור שבר את הכלים. הכל נשרף, אל תפספס, תחזרי הביתה. אולי שם תגמר. אל תפחדי. חיות הקודש ברעש גדול. שובי הביתה.
(קח געגוע, עשה ממנו בית. כגודל זרועך הותר בני תמותה. ולמה כשצועקים ה' לא עונה. כי לא שומעים כלום)
יש לרוח טעם מזויף. מילים כל הלילה באזניים.
(הלוואי והיה לי כוח שוב להתפלל כמו שאז בגשם בכינו לאוויר. באמצע הרחוב הכביש פתאום נהיה צמא, נזכרתי כמה אהבה יש לי בלב)
הבטן שלי מלאה פצעים ולחץ מרוב מרחק.
איפה אהבה, זרועה בשדות? כשהיית ילד איפה שתלת אותה?
(העולם בא לקיצו, כ''כ הרבה עולם אבל את לא נמצאת. בו רק חצי תמונה בכיס...ודבר ה' אבד בו. רק חצי תמונה בנפש.)
צריך לחייך ולצחוק ולצייר עיגולים במחברת חשבון. (אז למה את פוחדת כבר לחלום על אלוקים? מי עזב לך את הלב והבטחת שלא תשכחי?)
אולי באמת צריך לסמוך עליו. הדרך שלי החוצה. (זיכרון מתחבא במגירה הפנימית.)
(אח''כ בבית הלבן יגידו שצריך משכן, אבל איזה משכן, את ואני לא מדברים שנים כבר)
מספיק לשתוק תתחיל לצעוק, מספיק לכאוב תתחיל לכתוב, מספיק לצוף תתחיל לעוף, מספיק להרפות תתחיל לשלוט!
(געגועים שלי לקרן עושים זוהר צפוני באנטרטיקה)
- לקראת נישואין וזוגיות