פורום נסיונות פעילים (עמוד 5151)

וזה לא היה תלוי רק בי ת.

ולא היחיד שדחף..

אבל בהחלט נבון

אבל כן..

אבל לפחות גרמת לי לחייך..

אם היית בת הייתי אומרת 'הרגת גוק'?!

קרונפלס עם חלב

 

איזה התרגשות

למדתי לעשות את זה לפני חודש

וחבר שלי

- יווו זה אומר שאתה מכור!

ונגמר

למה ככה?

 

זה מתחיל.

וזה יביא איתו בשורות טובות בעז''ה.

ולא נעים ממנו. וממנו. וממנו. וממנו. וממנו.

יותר מידי. יותר מידי.

נשימה עמוקה.

ולהוציא.

ושוב להכניס.

ולהוציא.

טיול. אני כל כך רוצה טיול.

אם עוד מישהו אחד. רק אני והוא ואיזה מעיין.

כן, זה יכול להיות טוב. טוב לנשמה.

'אפילו לדגים

שוחים בנהרות

יש זכרונות של ים

זרמים ומצולות'

 

משהו בשיר הזה נוגע בי. לא יודע למה.

זה אפילו נשמע שיר קצת מטופש.

ככה זה.

אין לזה הסבר.

הלב.

פחד. עצב.

רגש. שנאה.

אהבה. כעס.

שמחה. דיכאון.

אושר. צחוק.

ופועל במה אחד.

מתוסבך ביותר.

חג.

סוכה.

ושוב פאדיחות.

ושוב חוזרים לעבר.

ונופלים.

וקמים.

ונופלים.

חיזוק.

אני צריך משהו ללמוד.

איזה ספר.

אני צריך לקנות ר' שמשון לבית.

בעז''ה שבוע הבא.

אוי. אבא.

אני מבקש.

אני נשמע ציני לפעמים.

אל תצחקו.

כשאני מדבר ברצינות, זו רצינות.

נכון, אני משתמש בביטויים שעיקרם לצחוקים.

אז מה.

וצריך להפסיק עם ה'פששש'.

זה דבר מרחיק.

מאוד.

באמת לבד.

חלל ריק.

ה'.

יש עוד מה להוסיף בתפילות.

עוד הרבה.

והלוואי ותקבל אותן ברצון.

אנשים.

שימחתם אותי.

אתם ממשיכים בלי סוף ועם הרבה עוז.

הרבה. אשריכם.

וזה נכנס לתודעה.

עמוק.

ולא יוצא.

והרוח שנושבת.

והדם שיורד.

והאדם שיורד.

והפיצוץ.

אתה שואל אותי?

זה לא.

העניין הוא שזה לא שווה את זה.

אוח, לפעמים אני סתם מדבר שטויות.

זהו זה.

אני צריך לומר איזה וורט.

ושוב אני מחכה לרגע האחרון.

ושוב להתמודד עם הבדידות.

ושוב.

ושוב.

לא הספקתי מה שרציתי.

חבל.

אבל היה טוב ב''ה סה''כ.

ולמדתי כמה דברים.

אוי, שוב תקוע.

והרב.

אוי.

שבוע.

מרגיש כאילו התחיל אבל הוא רק נגמר.

מתי זה ישתחרר?

זה נמצא בראש וצועק וצועק וצועק....

לילה טוב.

חג שמח.

אוחחחחחח.

לא באלי לכתוב.

בכ''ז.

זה היה טיפשי מצידי.

אוף, טיפש.

ילד קטן.

ובעעעעע.

 

זה לא שאני מרגיש רע.

להפך.

אני בתקופה מצויינת.

אבל...

תקוע.

עדיין.

והוא מתפלל.

וצועק.

אוי.

רכבת הרים שיורדת.

ויורדת.

נקווה שהעלייה תגיע בקרוב.

אמן כן יהי רצון.

ושוב זה בא.

לא משהו מוסבר.

געגועקנאהעצבפיספוסלחץ.

משהו כזה.

מתסכל משהו.

 

אוח זה נורא.

והמוח נתקע.

והקול הקטן הזה בראש דוחף אותך.

ואתה רב איתו.

ובום. ובום. ובום.

נורא.

בעעע.

זה מגעיל.

ממש.

 

זה רע.
רע.
בעעע.
למה????
זה מתדרדר מרגע לרגע.
אוף.
חזל''ש.

נהיגה עושה לי טוב.

מאוד אפילו.

ב''ה.

יצאתי מזה.

אני משתפר מרגע לרגע.

 

ממממ.

לא משהו מיוחד.

אבל הגאווה.

צריך יותר גאווה.

לא פסולה, אמיתית וטהורה.

גאווה.

 

משו מפחיד..
תאונה- עשן וזה..

משטרות, אמבולנסים..

עוד כמה זמן נסיעה?

מהיישוב לירושלים-שעה+ בלי פקקים..

זה סביר.

כן בהחלט סביר..
חורים וזה..

אני לא גר בחור.
נסיעה לירושלים אמורה לקחת 20-25 דקות מקסימום, זה מה שהיה עד לאחרונה.
עכשיו זה חמישים דקות בערך.

אני גרה בחור..
זה הגיוני שייקח שעה פלוס..
למה לוקח לך עכשיו חמישים דקות בערך??

כי יש עשרות אלפי אנשים שמשתמשים בכביש הזה, שיש לו רק נתיב אחד לכל כיוון. בגלל הגידול באוכלוסייה והריבוי במספר הרכבים הממוצע למשפחה (זה משמעותי), הכביש הופך לצר מלהכיל את הכמות הזו.

עד למרכזית..

למה הסבל הזה?

הגוף שלי חצי מתפקד.

פעם ראשונה.
אני שורד את זה.
לא ידעתי שזה קשה כל כך.

אבל זה מתקדם.

האם זה קשור לזה שאני פה.
לאינטנסיביות סביב החרדה.

כשאני מהורהר ומעורער לא פחות.

למי שעזרה לי לסחוב סיוט מתמשך.

@ענבל
אין לי מילים טובות להסביר.
וסליחה שנפלתי עליך משום מקום.

בס"ד

אני שמחה שהייתי פה.
תמיד פה

סתם סתם.
תודה!

בס"ד

אבל אני תמיד שמחה לראות אנשים שקוראים לי ככה. זה אומר שהגעתי לדרך הנכונה

ואין ספק שהאמת נמצאת אצלנו.

בס"ד

זה ברור מראש.

זה לא הפסיק.
אני יותר אני עכשיו.
אני מחפש אמת ולא שטויות.

ולשרוד זה הכרח אך לא פחות מכך, זו גבורה.
זו גבורה של ריכוך.