פורום נסיונות פעילים (עמוד 5183)

#מחזירה

 

היא תרצח אותך בערך

חבל שגם היא.

זה יהיה בייסורים

 

 

 

 

הנה מה שעשיתי:

 

# עזרתי לאבא עם הפינישים האחרונים של הסוכה

# טבלתי כלים לאמא

# אגדתי את ד' המינים

 

 

אני מותששששששששש

את עצמך כבר טבלת?

שוע

הנה מה שאני עשיתי:

#שטפתי את החדר שלי,

#את הסלון

#ומטבח גם

#עזרתי לאמא עם המרק,

#ועםהדג

#ועם המטבוחה 

בנים לא יכולים לעשות 2 דברים ביחד..

אתה פה..

להכניס שולחן וספות לסוכה..אז..ביי..

בס"ד

 

הם בנו סוכה, הם קישטו, אבא בישל, אחי עכשיו אופה עוגות ועוגיות.

 

אני הדבר הכי פרזיט שקיים עלי אדמות בבית הזה

שזה עבודה קשה ממשששש זה מלא להזיז את האצבעות ולהקליד

קרעו אותי הנקיונות האלה לפסח.

תרים רגלים
תוריד רגלים.

תרים רגלים
תוריד רגלים

ולפעמים יש לנו רצון להיות לכמה רגעים פשוט כלום.

אבל הרצון הזה צריך לברר מאיזה מקום הוא מגיע

"וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". יצור, יצוריו של הקב"ה.
אמרנו שאנחנו משולים כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, כענן כלה וכאבק פורח וכחלום יעוף.
אמרנו עלינו עוד הרבה תיאורים. יש עוד.
בכלל, אחד מהמסרים של התפילות שעברו עלינו הוא שבני האדם הם כלום. כלום.

אבל באים בהתבטלות גמורה..
פשפש כמוני..

אבל אנחנו כלום. בני אדם.
חלום יעוף.

כדי שבאמת נוכל להתעלות ולהגיע למקומות גבוהים יותר.
אנחנו לא צריכים לחשוב כל הזמן שאם לא היינו נולדים הכל היה אותו הדבר, כי זה בפירוש לא. לכל אחד יש תפקיד בעולם.
אבל כדי להבין את הגדולה של ה', של העולם בעצם, אנחנו צריכים לחשיב את עצמינו לכלום.

הוא נוראי ממש.

זה מלמד אותך איך נחנו חיים בניסים כל חודש יש לפחות פיגוע ירי אחד בארץ

ובלי ה' זה יכל להיגמר כמו אצלם...או כמו ברוך גולדשטיין...

וכאב הבטן עבר

ותכף נמצא איזה ספר או משהו

חג או שבת או זמנים כאלה משעמים ומייגעים ומלאים באיסורים

כי זה ביאס אותי ויש לי עוד מלאא מה לעשות

(@כוסף ליוסף!! אימצתי את הביטוי 😅)

ממ לא
לא

עזבי.

אבל.






























עזבי

עזבי.

היום יום רביעי. אין מה לעשות

מורכב?

גם מוצש של חג הוא נוראי בעינייך?

מה שבעיקר נוראי במוצש זה שצריך להתכונן לראשון שאחרי.

אבל בכללי יצאת חג/שבת זה דבר נורא.

זה אומר שאת נהנת משבת?

לפעמים יש דברים שקצת הורסים.
אבל המנוחה הזאת.. זה יום לנשום רגע, ולהמשיך הלאה שוב.

לא מרגיש לי שיש זמן לנשום.

לא מרגיש לך שהעיסוקים של היומיום מכבידים נורא ובשבת פתאום אסור הכל, וזה מה שכיף?

ממש לא.
יוצא לי לחשוב שבתות שלמות על כמה אני מבזבזת זמן כי יש לי מלא מה לעשות.

גם לי לפעמים זה קורה.
לוקח לנו הרבה זמן להתנתק מכל מה שסובב אותנו.

ואני גם פה.

 

אנשים מנקים או מבשלים, כנראה

מה שלומך יקרה?

בסוף אתמול לא דיברנו..

לא להרבה