פורום נסיונות פעילים (עמוד 5210)

1. לאיזה צבע צבעת?

2. ישמצב לתמונה? זה נשמע מגניב למדי.

לפעמים הצבע הזה יכול לצאת נורא, לפעמים יפיפה

2. וואי יצא לך יפה.

ממש.

איך ציירת?

רוצה לשלוח תמונה?..

והעיקר שאת אוהבת. אמהות זה עם לפעמים קשה נורא.

2. מגניבה. זה יצא לך יפה בטירוף.

דווקא יצא לך ממש יפה.

בס"ד

הכל נשמע לי כמו שיחות רגילות אצלנו.

והגוף שוכח את הנשמה.

ואותו יתברך

ואיכככ

בכל מקום

אולי אתמול הרגיש טהור.

ועכשיו? כלום.

טמא. טמא. טמא.

בלעכס

חבל

בס"ד

שאי אפשר לחיות בגבהים כל השנה. 

אנושית אנחנו לא מסוגלים.

הכל נראה כאילו לא היה יום כיפור אתמול?

נכון. השוני בין יום כיפור למשנהו הוא מזערי, בקושי נראה לעין.

תהליכים קורים לאט, בטח תהליכים כ"כ עמוקים ונפשיים.

אולי אני אופטימיסטית חסרת תקנה, אבל אני מאמינה שאנשים מתקדמים.

אני חושבת שקשה לראות את זה בין השאר כי הרע כמעט תמיד מאפיל על הטוב,

אבל צריך לפחות לדעת את זה.

אישית יום כיפור עדיין שוכן בי.

הוא אחד הימים הכי שנואים עלי בשנה כי הוא צום והוא מלא בלחץ מפגר. 

אבל הוא שוכן בי.

רוחו שוכנת בי. 

הרצון להשתפר, לחזור למי שאנחנו, להיות אמיתיים עם עצמנו ועם הסביבה.

יום כיפור גורם לנו להתבונן וההתבוננות הזאת לכשעצמה  יוצרת שינוי, גם אם הוא מזערי.

אז אני מאמינה. אני מאמינה בבני אדם ואני מאמינה בכוחה של מחשבה.

את שניהם יש לנו ביום כיפור.

כאילו רק העלנו את העובדה הזאת. לא?

שהישיבה לא הייתה אלא נסעה לגרעינים, אז אבא שלי תמיד ארגן ושנה לא היה לו כח. אז לא היה.

את לא מבינה איך רציתי להיות שם... פעם ראשונה אחרי איזה 3 שנים לפחות שלא הייתי שם, לא הצלחתי להפסיק להשוות כל החג...

בהחלט מדהים, גם ברמת גן מדהים, זה מאוד שונה אבל בשניהם מדהים

אבל אמרו לי שזה גם מיוחד.

טוב, זה שתי ישיבות מאוד מיוחדות

רק לא הבנתי תקטע של הסגירת כרטיס

תרגיעי לא כל דבר צריך להבין

לנקודה יותר עמוקה, עד כמה אנחנו בעודת ה' שלנו משועבדים למציאות החיצונית,
או עובדים אותו בכל מצב,
אבל חפרתי מספיק למעלה..

כי בכל זאת ימים נוראים ואנו רוצים קרבת אלוקים. וזה קצת מבאס שאי אפשר.

דרך אגב, אני חייב לומר שהרגשתי כאילו אני קורא שיעור מסוכם של הגרב"ס.

אבל בזה משיגים את הקרבת אלוקים הכי גדולה.
קרבת אלוקים זה בכמה שאנחנו קרובים לקב"ה,
לא בכמה שאנחנו מרגישים את זה.

(וזה קשור אולי גם לאלול יבש וזה)

אבל יש מקום מסוים שהרגש לא נותן לשכל לקלוט ולעכל את הדברים.

ואין בדברי מכדי לזלזל בעבודת הרגש, ממש ממש לא.

רק בנחת, לא להיות לחוצים מזה שאין רגש.

"לא ללחוץ! הקב"ה הוא זה שנותן לך את החוויות שלך, הוא זה
שמאיר לך. זה לא קשור ללחץ שלך או לכמה אתה משקיע. לא
להיות לחוץ שכל תפילת מנחה תהיה עד השמים, בחיבור של
גוף ונפש וכו'. ישנם רגעים של חסד, יש תפילות שבהן זה קורה.
אנחנו חיים את הרגע ומקבלים את החסדים כשהם באים ממנו.
אבל זה לא מצב תמידי.
אולי אפילו לא "רוב הזמן את אשתי", אלא רק מיעוט, רק
לפעמים. אבל המעט הזה שווה את כל שאר הרגעים."
(חסידים צוחקים מזה שיחה צ"ט)

ומאוד קשה לי איתה.
כי זה כן קשור לכמה אני משקיע.

כי מה לעשות, תפילה שלמדתי לפניה חצי שעה, תיראה אחרת מתפילה שלא.

@נחמיה17

@נפש חיה.

ב"ה באיזשהוא מקום כן הצלחתי להרגיש את זה. (אבל עדין יש בזה מין הביאוס)

שהמחשבה הזו יקרה עשרת מונים, מכל מיני עולמות עליונים שמגיעים אליהם בהרגשה וכו.
לא?

וברור שיש בזה מין הביאוס, תחושה מוכרת.

ואז הוא הציע לי איזה דף כזה של רבי נחמן אז סירבתי בנימוס "לא, תודה" כזה אז הוא שאל אותי "מה, למה לא?" אז אמרתי לו שברסלב זה לא בשבילי.. אני לא ברסלברית.. אז הוא אומר לי "זה כמו להגיד אני לא יהודי" ווואיייי מתתי

הרגשה כללית שלי ממך

וואלה

את נשמעת מיוחדת

מישו שיש מה ללמוד ממנו

ושניה אחרי ששלחתי את זה, גיליתי שגם @פוסעת חושבת ככה

אני לא היחיד

ואני בטוח שלא רק שנינו

חושבים ככה עליך

את מיוחדת

לטובה

צריך ללמוד ממך

אני רוצה ללמוד ממך!!!

את.. וואו. וואו

התודה היא לא לי.

היא לאלוקים.

אני רק השליח.

ואם ככ באלך להגיד לי תודה - אני ממש מבקש - תשני את החתימה שלך.

מצידי ל:

@עברי אנכי אמר שאני אדם מדהים!! 

@הכל משמים

@עברי אנכי אמר שאני אדם מדהים!

זה בול זזההההההה