פורום נסיונות פעילים (עמוד 5282)

מתנחלת החמודה  הייתה אתמול במרכזית

הלכה לשירותים הנגישים ו...בום טראח!!! אין דף ניקים!!! הדף לא נמצא שם!!! מישהו מוכן בבקשה לשים חדש או לבדוק איפה הישן???

אז..

מאחורי כל ניק עומד אנש.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני רוצה לבקש סליחה.

סליחה אם פגעתי באיזשהו אופן, זלזלתי, אמרתי משהו לא במקום, לא התייחסתי, הייתי לא נחמדה..

אם מישהו נפגע, אשמח שיגיד לי..

שום דבר לא היה מכוונה רעה חלילה.

 

שתהיה לכולם שנה של התקדמות, צמיחה, בריאות, הצלחה בכל התחומים, קרבה לעצמך, סיפוק, עשייה, התבלחות

 

אוהבת המון,

פיצית

 

הלוואי.
אם נצליח לעבור את החג הזה זה יהיה נס.

מוכנה לחג

בגד חדש

נעלים חדשות

חג שמח!

אז שנה טובה ובי.. אני מכבה את הפלאפון .

3 ימים בלי לחפוף.

זה נוראי!!

הכי מתאים.

ראש השנה.

צולעת ועם כאב ראש מפוצץ

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים!

שונאת
את
כל
ההודעות
האלו
של
השנה טובהה
יואוווו

פגעת בי במשך שנתיים וחצי.

כמעט שלוש.

התעללת בי.

ואת חושבת שלשלוח חמש אותיות יעזור?

(זה מה שמאחלים?)

 

אה אממ, לשנה טובה תכתבו ותחתמו!

מחילה אם פגעתי במישו.

 

בהצלחה בכל!

אני רוצה לסלוח לך. באמת.

זה קשה

ריח המזוודות מערפלות את המיית ליבי.
ההתרגשות, הלחץ, הצפיה והפחד- מטפסים מהבטן לגרון.
הכל עומד דומם. 2 מזוודות, לא קטנות. אחת ליד השניה.
עוד מזוודה של עליה למטוס.
מטוס. טיסה. רבי.
הלב דופק, המחשבות מטלטלות. והזמן? מתקדם בקצב מהיר למדי.
עוד רגע, ור"ה יכנס אלינו ברוב פאר והדר.
הכל יזעק לי; את חלשה וכל כך פחדנית.
ההחלטה תנופף בידה לאות "נו נו נו".
ואני? ארכין ראש, אמלמל בשקט שניסתי.
כלכך רציתי. נגעתי ולא נגעתי.
אבל, לא הצלחתי. אולי זה הופך אותי ללוזרית, פחדנית וקטנה. אז אולי זה מה שאני. אבל, תדעו, אתם, שרציתי. אבל אני קטנה וחלשה. ופחדנית. הו, כמה שאני פחדנית.
אני מדפדת במוחי את האירועים שחלפו במשך השנה. כמה התקדמתי, השתפרתי, השתנתי.
אני נוברת בתוכי ושואלת בקול רפה: מה לשנות בי? איזה חסרון יש לקחת אותו ולבתר, לגמר? יש כל כך הרבה רבדים בהם צריך להשתנות, להיות איש טוב יותר. עם מה מתחילים?
איך אעשה שהשנה הזו תאיר לי פנים?
איך אתקרב אל הקב"ה, אדבק בו ואהיה שלו?
איך אדע לאהוב במידה הנכונה, לצחוק בצורה תקינה ולהפסיק להיות כזאת -----?

האעאע. אני מרוגשת. המילים יוצאות מסורבלות. אני לא מצליחה לנסח את הלב וזה מציק לי.
אבל תשרי מדגדג לי את הלב.
ואני?
אני בושה ונכלמת.
ואוהבת, פשוט אוהבת.