פורום נסיונות פעילים (עמוד 5439)

אין לי כח.

כל רגע יותר קשה מהקודם.

הדמעות באות והולכות באות והולכות בלי להתחשב.

לנסיעות חינם

באלי לחבק אותה נורא.

(והיא עוד יותר מערבבת לי את העצב.
וזה טוב אבל כואב)

יופי לי.

אני נזק של בנאדם.

אני רוצה לבכות עכשיו
ואני אפילו לא יודעת למה.
סך הכל טוב לי, אבל אני מרגישה חסומה. ואני רוצה לשפוך את זה למישהו, ואין למי.
וקשה לי עם זה.

ואין אף אחד קרוב שיכול לתת לי את החיבוק שאני ממש צריכה עכשיו.

מי רוצה להכיר אותי?
(בנים, חכו כמה שנים בבקשה)

אני לא נושכת ברוב הזמן.

לא בא לי

בנאדם מכיל, רגיש, סופג דמעות טוב, עם חיבוקים טובים וחמים

שמוכן לאמץ אותי לכמה שעות, ימים..

 

 

 

-המודעה נכתבה בלשון זכר אך פונה לגברים חמודים ונשים כאחד-

ואו אז אתמול:

קמה מוקדם הולכת לבריכה  מנווטת לבד בשתי אוטובוסים והליכה |כפיים| עם איזה שש חברות. מ11 בבוקר עד ארבע וחצי.

היה כיף כיף כיף. השתזפתי מהמם. שיחקנו הוקי וכו. אוקי

יוצאות הולכות לאוטובוס לא מוכר. יורדת מחכה חצי שעה עולה לעוד אוטובוס . יורדת בבית. אורזת תיק ציק צק. עולה לאוטובוס לירושלים עיר הקודש(: עם חנה ורות. מלא ערבים מפחידים ממש. יורדים במרכזית. קונים אוכל. הולכים לקנות סופגניה לרות ועושות פאדיחה עם המוכרת. בכינו מצחוק. ערבי מנסה להתחיל עם חיילת יהודיה. קיללתי אותי ברמות.  מסתובבים קצת. סתם מסתכלות על בגדים. נוסעים בקו הזוי עם נהגת שעה (!) יורדים בגונן אצל סבתא !(סוף סוף אני יודעת איך נוסעים אליה. יאי!( עולים. היא הכינה פוווול אוכל. אוכלות משתגעות מתקלחות ולישון. נרדמתי מהר . אמצע הלילה רות וחנה מעירות אותי כי הם חושבות שיש פורץ  קמה בודקת שהכל נעול וחוזרת לישון. קמות בשמונה ארבעים במקום שבע :-X שלומית התקשרה פוול פעמים. מכינות ארוחת בוקר שווה . אוכלות מתלבשות ויורדות לקחת את שלומית מהתחנה. מסדרות תבית של סבתא ולתחנה עם אישה הזויה. עולים יורדים אחרי שעוות בבניני האומה. חנה הולכת עזרתי לאישה עם עגלה(:

אני רות ושלומית לרכבת ליפו. יורדות . שלומית קונה כמה דברים ומצטלמים במטריות! (: יצאו תמונות הורסות. טופטן ושלומית הולכת אני ורות ממשיכות ללכת. מצטלמות במזרקות ובלולם  ובדרך אני מצלמת עוד איזה כמה אנשים שביקשו הולכות ומחפשות חתנים פוטנציאלים ולא מוצאות. הולכות לכותל לבד עם פול ערבים. מגיעות ויש שם השבעה עם פווווול חייליםםםם מצטלמות עם החיילים. מתפללות מנחה ותהילים. יוצאות מהכותל  מצטלמות ליד החומות. יצא מהמם. ומחכות בתחנה לקו 1. מלאמלא זמן. סיני מנסה לדבר איתנו אנגלית ואנחנו מגמגמות לו אי דונט אנדרסטד ואז.. אמא. רואות מישו חמוד חמוד חמוד חמוד חמוד. מסתכלות עליו כל שניה (לתאר אותו?) (לא.) ואי הוא מאמי.. ורבות של מי הוא ומה לעשות עולות לאוטובוס בלעדיו |בכי| ואז אני עושה לו כזה היי עם הארנק מהחלון (החלון שקוף |הלם| מקווה שהוא לא ראה נוסעות והופ רות רואה בחור פוטנציאלי.  היא מבקשת ממנו לנקב עם הרב קו שלה. אני לוחשת לה שתגיד תודה רבה יפה. היא אמרת וזה מתחיל. כל הנסיעה אני בוכה לה שחבל שלא ביקשנו מהבחור מים או משו ושאני רוצה אותוו אני מזמזמת לעצמי שיר לא מוכר "אנד דיס יז קרייזי" ואז אמריקאי לידי מתקן אותי שאומרים א קריזיי. הוא חשב שאני מדברת על האוטובוס אני מהנהנת. ושוב בטעות שרה את זה והוא דופק לי מבט  הבחורים הולכים לשבת מאחורה. אנחנו יושבות מקדימה ורות מעבירה אותנו למאחורה לידם מגיעים. יורדים ורות יורדת מהדלת של הבחור ולא מוכנה שנלך עד שהם הולכים והיא כזה ביי. מה? נפרדתי ממנו רצות למרכזית קונות שתייה ובורקסים . באות לעלות למעלה ורות היי תראי ואני בואי אין לנו זמן ואז אישה אומרת לנו למה? תקנו תקנו אם אתם רואות משו יפה. אתם בחורות אבל עודמעט תתחתנו ואז כבר מתחשבנים מה לקנות ומה לא.. אני יודעת שאתם צעירות אבל הזמן טס. אנחנו הנהון וחיוך.. אחכ אני לרות אוקי זה עוד סימן שאנחנו צריכות להתחתן הולכות לסופגניה והמוכרת מזהה אותנו טסות לתחנה עולות וזהוו (:
היה מושלם!

 

 

מי שקרא עד פה שיעדכן בנוסף לתגובותו נעביר אותו למועדון מעריצים

בעע. שונאת חבורות כאלו.

איזה יופי לנו.

 צריך לישון מוקדם..

 

לבשתי חולצה ממש יפה.

היא: את תלבשי אותה כל הזמן?

אני:כן.

היא: גם כשתהיי זקנה?

אני: אממ לוידעת.

*אני מפנטזת על החולצה הזאת וגינס וכפכפים לכל החיים*

היא: מה אבל זקנות לובשות נעליים של זקנות או נעלי בית.

אני:לאא. אני אלבש האווינס.

היא: אבל יראו לך את הקמטים שיש ברגלייםם

אני:??

היא: מה?? אין שם גם קמטים??

ומצד שני להילחץ עוד יותר, ואני לחוצה סתם. באמת סתם. אבל עדיין אני לחוצה.

ומרוגדת.

 

זה די מבלבל ההכל ביחד הזה.

בס"ד

 

משמאלי עם הגיטרה 
זה איתי והוא צעיר עדיין, אין לו חברה 
זה לא שזה כל כך מפריע 
אבל אין לו חברה (אין לי חברה) 
דווקא יש לו חוש הומור בסדר 
הוא יודע איך לשרוך את השרוכים שלו לבד 
אקורד מינור בשביל העצב 
להדגיש שאין לו אף אחד (אין לי אף אחד) 

נמאס לו כבר (מסרטים) 
נמאס לו כבר (מהחיים) 
נמאס לו כבר (אין לי חברה) 
אין לו חברה 
נמאס לו כבר (מסרטים) 
נמאס לו כבר (מהחיים) 
נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) 

איתי כועס ודי בצדק 
ממורמר, חוזר הביתה כל שבועיים מהצבא 
כל הבחורות יוצאות כבר 
והוא עוד לא נרגע (אני עוד לא נרגעתי) 
אז כמו שבטח כבר הכרתם 
זה איתי והוא מתוק (ואין לי חברה) 
זה לא שהוא בוחש בשוקו 
אבל אין לו חברה (לא מישהי קבועה) 

נמאס לו כבר (מסרטים) 
נמאס לו כבר (מהחיים) 
נמאס לו כבר (אין לי חברה) 
אין לו חברה 
נמאס לו כבר (מסרטים) 
נמאס לו כבר (מהחיים) 
נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) 

נמאס לו כבר (להיות מובטל) 
נמאס לו כבר (לשלם חשמל) 
נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) 
אין לו חברה 
נמאס לו כבר (מהחיים) 
נמאס לו כבר (מסרטים) 
נמאס לו כבר (ואין לי עבודה) 

פפפפפפ. מבסוט מצונן. גמרתי 4 גלילי נייר היום...

האף שלי דולף כמו ברז

כנראה זה בגלל האלרגיה.